לפלגות ראובן חלק ג קצט

והנה בפירש"י שם במתניתין ד' ע"א ע"ב מפורש שפירש טעמא דנמצא טריפה בסתר פטור דהוא משום אונס וע"ש ותיקשו לדידי' קושית התוס' מאי פריך בגמ' אליבא דר"א חטאת נמי מחייב ולכאורה הי' אפשר לומר בפשיטות לפי מה שביארנו דברי רש"י בשבת צ"א הנ"ל דאליבא דרב לשיטתו הוא שפירש שם רש"י כן דלא אמרינן שיפטור מן הקרבן מטעם אנוס מסברא בעלמא דלא עדיף מתינוק שנשבה בין העכו"ם דג"כ אנוס הוא לפירש"י ומ"מ חייב בקרבן שם ס"ח ע"ב וא"כ כאן נמי י"ל דאה"נ דלרב גם במתני' דשחטו ונמצא טריפה בסתר דפטור אין הטעם משום דאנוס הוא ומשו"ה התם דקיימינן אליבא דרב דס"ל אשם שניתק לרעי' ושחטו סתם כשר לעולה וכמש"ש מידי הוא טעמא אלא לרב וכו' ה"מ ר' אליעזר היא שפיר פריך ואי ר"א הוא חטאת נמי מחייב ומשום דלרב לשיטתו אינו פטור מן הקרבן מטעם אנוס בכה"ג אמנם לר"י ור"ל החולקים שם על רב ושמואל וס"ל דתינוק שנשבה פטור מן הקרבן ולפי משנ"ת ג"כ דס"ל לרש"י ז"ל דהכי הלכתא דאומר מותר אנוס הוא ופטור מן הקרבן וכמ"ש רש"י להדיא כן בשלהי מתניתין דריש כריתות עיי"ש ודאי די"ל דגם בשחטו ונמצא טריפה בסתר פטור מן הקרבן משום דאניס הוא ושפיר פירש"י במתניתין הטעם דפטור משום אנוס אבל לרב אה"נ דגם לר"ש אינו פטור מטעם אנוס וכמו דמחייב ר"ש ג"כ קרבן ליחיד שעשה בהוראת ב"ד לשיטת רב כמשנ"ת ורב ושמואל גופייהו אפשר נמי דס"ל כרבנן דמחייבי קרבן את היחיד שעשה בהוראת ב"ד כמו שמצינו בהדיא לשמואל דאמר כן בריש הוריות זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים יחיד שעשה כו' חייב ושפיר אפשר לומר דגם רב ס"ל כן כחכמים דחייב ולכאורה מפורש להיפוך בריש הוריות במאי דפליגי רב ור"י בהורו ב"ד שחלב מותר ונתחלף לו חלב בשומן ואכלו דרב אומר פטור ור"י אומר חייב ופירש"י התם דס"ל לרב דיחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור עיי"ש אמנם כבר הקשה שם ע"ז בבאר שבע במקומו דלא מוכח כלל דשפיר י"ל דגם רב ס"ל דחייב ופלוגתתם שם לענין אם מיקרי תולה בב"ד ופטור כמו רוב הציבור או תולה בעצמו וחייב אבל אי לאו שגם רוב הציבור עשו בהוב"ד ורק זה שנתחלף לו בלבד או אפילו עם מיעוט הציבור ל"ה אומר רב דפטור עיי"ש וכן משמע בהדיא מדברי הרמב"ם ז"ל פי"ג מה"ש עיי"ש

ולכאורה יש לתמוה ג"כ על המל"מ ז"ל בפ"ב מה' שגגות שם ה"ב במ"ש לחקור אם נצטרפו שני שגגות ביחד שוגג, בדין ושוגג במציאות אם חיב בקרבן וכתב דודאי חיב ולא תקשי ממ"ש רב דנתחלף לו חלב בשומן דפטור משום דהתם אי לא הי' שגגה זו דנתחלף לו חלב בשומן והי' אוכל בהוראת ב"ד פשיטא דלכו"ע הי' פטור דקייל"ן דתולה עצמו בהוראת ב"ד פטור ומשו"ה ס"ל לרב דאף אם נצטרף עמו שגגה אחרת דנתחלף לו חלב בשומן אפ"ה פטור כיון דאיכא שגגה אחת דפטור עלי' וכו' עיי"ש

ויש להתפלא עליו דהרי אדרבא קייל"ן דיחיד העושה בהוראת ב"ד חיב וכמ"ש בעצמו להלן שם וסבור הייתי לומר דכונתו הוא משום דרב הא ס"ל כן וכמ"ש הש"י ז"ל שם ולשונו לא משמע כן אמנם י"ל בכונתו כמשנ"ת בשם הב"ש דמ"מ כאן הי' פטור גם היחיד אם לא הי' נתחלף לו חלב בשומן משום דהא גם רוב הציבור עשו עפ"י הוראת הב"ד והי' פטור גם היחיד ומשו"ה ס"ל דאף אם נצטרף עמו שגגה אחרת שנתחלף לו חלב בשומן אפ"ה פטור וז"ב בכונתו אף שאין זה לשונו עכ"פ שפיר י"ל דרב נמי כשמואל ס"ל דקייל"ן כחכמים דיחיד שעשה בהוראת ב"ד חיב ואזלי לשיטתם דס"ל גם בתינוק שנשבה דחיב קרבן אף דג"כ אומר מותר אמנם מ"ש בב"ש עוד שם דגם ר' יוחנן ס"ל כחכמים דיחיד שעשה בהוראת ב"ד חיב הנה במחכ"ת מבואר בירושלמי פ"א דהוריות ה"א להיפוך דס"ל דפטור ועיי"ש במראה הפנים ד"ה חברייא ובד"ה הפריש חטאתו והוא מוכרח ומתאים מאוד גם כן לדברינו דאזיל נמי לשיטתו בהא דתינוק שנשבה בין העכו"ם דס"ל דפטור מן הקרבן וכמשנ"ת ודו"ק] ואם כנים אנחנו בזה נראה לומר עוד דגם מש"כ התוס' ליישב הגירסא דס"ל לר"ש דיחיד שעשה בהוראת ב"ד ל"צ קרא אין כונתם לקיים את הגירסא הזאת אליבא דכו"ע ורק ליישב את הסוגיא אליבא דאידך דרב יהודה דאמר שם בהוריות ג' ע"ב משמי' דרב בטעמא דר"ש דפוטר משום הואיל וברשות ב"ד הוא עושה דס"ל לפי"ז יחיד העושה ברשות ב"ד פטור לדידי' הוא דמוקי גירסא זו דס"ל דל"צ קרא ופטור מטעם אנוס וביותר יומתק גירסתם למ"ש בשבת שם ואמרי לה אמר אביי והיינו דאביי הוא דקאמר לה להני טעמי דתלתא תנאי ואביי לשיטתו הא ס"ל דאומר מותר אנוס הוא ולפי המבואר בתוס' סנהדרין ס"ב א' ד"ה ורבא בתירוץ הראשון שתירצו דבמכות שם גרסינן רבה לא ס"ל לחלק בין גלות לקרבן וס"ל לאביי לפי"ז דאומר מותר אנוס הוא ופטור גם מן הקרבן לדידי' יצדקו מאוד דברי התוס' לקיים את הגירסא דלר"ש ל"צ קרא דמסברא פטור משום דאנוס הוא וכנ"ל: פלג ט

וירווח לן בזה ליישב מאי דקשיא לי טובא ע"ד התוס' שבת צ"ג הנ"ל דלכאורה סתרי דבריהם במש"כ בעצמם בפסחים ע"ג ע"א הנ"ל דע"כ אין לפוטרו מטעם אנוס גם אליבא דר"ש כדמוכח מן הסוגיא דפריך לר"א חטאת נמי לחייב דהא לית לי' טועה בד"מ פטור ודבריהם שם מוכרחים לשיטתם לפי מה שכתבו לעיל שם ד'