לפלגות ראובן חלק ג קצו

רק בדברים המותרים ואין לאסור מספק אליבא דר"ש לפי מאי דקיימינן השתא בשיטתי דס"ל סד"א לקולא לכן ס"ל לדידי' ע"כ דלא אסרה תורה אלא קדירה שהיא ב"י והיינו שהיתה ידועה להם שנשתמשו בה בו ביומו בדברים האסורים ובזה הוא דאסרה תורה אבל לא אלה הקדירות שנשתמשו בהן אתמול דהני אין לאסור מספק וכנ"ל ורק לר"מ לשיטתו דס"ל סד"א לחומרא מה"ת לדידי' הוא דס"ל דהתורה אסרה לכל הקדירות מספק וממילא דגם נטל"פ אסור דאל"ה הא הוי ס"ס שמא לא נשתמשו בה אלא בדברים המותרים ושמא נטל"פ דהא מה"ט מחזקינן לכל הקדירות בסתמא שאב"י וכמשנ"ת בשם רבותינו הראשונים ז"ל ומצינו גם לר"מ דס"ל דין ס"ם להקל כמשנ"ת אצלינו שלהי סוכה בע"ה וע"כ דנטל"פ אסור לדידי' לשיטתו ונמצא דר"מ ור"ש אזדו לטעמייהו בזה וכמשנ"ת ודו"ק וכן נמי י"ל גם אליבא דר"ע ממש כמו אליבא דר"ש דאיהו נמי ס"ל כן בכריתות שם כ"ג ע"א כר"ש דאם אכל א' את הראשונה ואח"כ אכל השני את השני' חייב א"ת והדבר תלוי בפלוגתת הני אמוראי בטעמא דב"ח ולר"נ ע"כ ס"ל גם לר"ע סד"א לקולא מה"ת באיקבע הוא דחייב א"ת וכן נמי אדל לשיטתו וס"ל לר"ע בפסחים מ"ג דלא אסרה תורה אלא קדירה ב"י וכמשנ"ת אליבא דר"ש ודו"ק וא"ש נמי מה דמצינו בע"ז ס"ח ע"ב דמספקא להו בטעמא דרב אי ס"ל נטל"פ אסור ולית הלכתא כוותי' אי נטל"פ מותר ועכברא בשיכרא אשבוחי משבח יעוי"ש ולפי הנ"ל י"ל דהיינו נמי טעמא דמספקינן אליבא דרב לפימ"ש בכריתות י"ז ע"ב דס"ל לרב דלא מחייב א"ת רק בח"א מב' חתיכות ופליגי שם אמוראי בטעמא דידי' יעוי"ש וכתב הגאון מהראי"צ זצ"ל בס' חוט המשולש סי' ב' וכבר קדמו בזה ב"כ בס' מה"ר ערך סד"א דלרבא דקאמר התם טעמא דרב משום דכתיב מכל מצות ד' וי"א למקרא יש לומר דס"ל דסד"א מה"ת הוא לחומרא רק מ"מ פטור מא"ת בחתיכה אחת מגזה"כ וכן ס"ל נמי לר"ז לפימש"ש טעמא דרב משום דאפשר לברר איסורו ורק לר"נ דקאמר התם הטעם משום דבעינן איקבע איסורא מותר מה"ת לגמרי עיין בדבריהם כי קצרתי ועיין בדברינ לקמן בע"ה איך שהדבר מוכרע דאמוראי פליגי בשיטתא דרב בהאי מילתא דסד"א אי לקולא אי לחומרא הוא מה"ת ולמשנ"ת היינו נמי טעמא דמספקא ליה בשיטת רב איך ס"ל בהא דנטל"פ דהא אי ס"ל כר"מ דנטל"פ אסיר ע"כ דס"ל נמי סד"א לחומרא ואמרינן דהתורה אסרה כל הקדירות במדין וגם לאותן שאב"י אף דספק הוא שמא לא נשתמשו בה אלא בדברים המותרים משים דסד"א לחומרא הוא מה"ת אבל אי נימא דס"ל לרב דסד"א לקולא הוא מה"ת ע"כ דכר"ש ס"ל ולא אסרה תורה אלא הקדירות שנשתמשו בהן בודאי בדברים האסורים בו ביומו וכנ"ל והיינו דמספקא להו אליבא דרב בהא דנטל"פ אי אסור או מותר וכן גם שיטת רבי יוחנן מתאים לדברינו לפי"מ שביארנו לקמן בע"ה דס"ל לר"י דסד"א לקולא הוא מה"ת ולשיטתו ס"ל נמי דהלכתא כדר"ע דנטל"פ פ מותר וכמ"ש הרא"ש בפ"ב דע"ז סי' ל"ד דקייל"ן דנטל"פ מותר משום דמוכח דר' יוחנן ס"ל כן בפסחים מ"ג בסוגיא דמשרת דמוקי משרת להמל"א ומפרש בפסחים שם דר"י ס"ל כדר"ע דמוקי נמי משרת להכי וטכע"ק נפקא לי' מגיעולי עכו"ם ורבנן גיעולי עכו"ם חידוש הוא ור"ע ס"ל דלא אסרה תורה אלא קדירה ב"י דר"י ס"ל דכשאינה ב"י שנטל"פ מותר ואע"ג דבב"י הוא לשבח עכ"ל הרא"ש שם ואזיל לשיטתו ודו"ק ועיין בדברינו לקמן וינעם לך בע"ה

המתבאר מדברינו דמוכח מהאי עובדא דשבור מלכא בשלהי ע"ז דקייל"ן כר"ש ור"ע דס"ל נטל"פ מותר ולא אסרה תורה אלא קדירה שהיא ב"י ואין לאסור את כל הכלים מספק משום דהוי ס"ס ומחזקינן לסתם כ"ע שאינן ב"י ומשום דס"ל סד"א לקולא מה"ת ורק ר"מ לשיטתו הוא דס"ל דהתורה אסרה כל הקדירות גם לאותן שאב"י אף דאיכא להסתפק שמא לא נשתמש בהם אלא בדברים המותרים משום דס"ל סד"א לחומרא מה"ת וכמשנ"ת לעיל ועפי"ז בע"ה נבוא ליישב ג"כ סוגיא דריש הוריות ולברר ענין אחד בדרך נכון ואמיתי עפ"י דרך הנ"ל אשר בזה יתיישבו הרבה ענינים בע"ה ובזה נחבר ג"כ מ' ע"ז למ' הוריות וכדברי התוס' ריש ע"ז ע"ש וצריך אני להרחיב דברים בזה וכמו שנאמר: פלג ז

תנן בריש הוריות הורו ב"ד לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם בין שעשו ועשה עמהן בין שעשו ועשה אחריהן בין שלא עשה ועשה פטור מפני שתלה בב"ד ובגמ' שם ד' ב' ע"ב אר"י אמר שמואל זו דברי ר' יהודה אבל חכמים אומרים יחיד שעשה בהוראת ב"ד חיב וכו' ושם ג' ע"א ורב נחמן אמר שמואל זו דברי ר"מ אבל חכ"א יחיד שעשה בהוראת ב"ד חיב יכו' ולכאורה יש להקשות לפימ"ש התוס' בשבת צ"ג ע"א ד"ה ה"ג דר"ש ס"ל ג"כ יחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור יעו"ש א"כ למה לא מוקי נמי מתניתין דריש הוריות כר"ש ולימא נמי זו דברי ר"ש אבל חכ"א יחיד שעשה בהוראת ב"ד חיב ומשמע לכאורה מזה כמ"ש רש"י בשבת שם דאדרבא ס"ל לר"ש דיחיד שעשה בהוראת ב"ד חיב. וליישב דברי התוס' וכן ליישב ד' רש"י שקושית התוס' שם נאריך לבאר את הסוגיא דשבת שם ולהבין ג"כ במאי פליגי רש"י והתוס' והנה מבואר שם בשבת צ"ג בטעמא דר"ש דפטור בשנים שעשאו מלאכה גם בזא"י וזא"י משום דתלתא מיעוטי כתיבי נפש תחטא