לפלגות ראובן חלק ג קצג

ואין לחוש מה"ת לספק בב"ח עיי"ש **(הג"ה [ודע שמשה"ק שם באו"ח אות י"ג דיש לחוש שמא בישל בה העכו"ם בב"ח לק"מ דודאי מ"ש דבב"ח חידוש הוא ולכו"ע אמרינן בי' טכע"ק היינו דוקא טעם בשר בחלב או איפכא אבל לא טעם ממה שנתבשל בב"ח ביחד דזה הוי כמו איסור אחר שנבלע דלא אמרינן בי' טכע"ק וכמ"ש כה"ג בש"ך יו"ד סס"י ק"ג ס"ק י"ח ובסי' צ"ד ס"ק כ"ב להשיג על הב"י בזה לענין חענ"נ יעו"ש ובחי' רעק"א א יו"ד סי' צ' ס"ק ב' מ"ש בזה רק דעדיין יש להקשות בפשוטו דיש לחוש שמא בישל בה העכו"ם תחלה חלב ועתה יבשל בה הישראל בשר או להיפוך למ"ד דגם בבשר נבילה איכא לאיסור בב"ח עיין דג"מ יו"ד סי' פ"ז ס"ג ובפרמ"ג בפתיחה לה' בב"ח ויש לחוש שעתה יבוא הישראל לאיסור בב"ח ע"י תשמישו וע' חוו"ד סי' פ"ז ס"ק א' מ"ש בזה ודו"ק]:)** הא מיהת למאן דאמר דס"ד לחומרא מה"ת ודאי תיקשי לכאורה כנ"ל מנ"ל דטכע"ק בכל האיסורין דילמא עיקר האיסור הוא רק משום חששא דבב"ח ובשלמא אי הוי אמרינן דכל הכלים אסרה תורה מספק שמא הוא בן יומו דל"ה ס"ס וכמש"כ לעיל לפי"ד הרמב"ם שפיר הי' איפשר לומר דע"כ אין לומר דהאיסור הוא משום בב"ח דא"כ הא הוי ס"ס דהא לספק איסורים אחרים זולת בב"ח יש לצרף נמי האי ספק שמא אב"י אבל למשנ"ת דבאמת הוי ס"ס בסתם כלים והתורה ע"כ לא אסרה אלא הכלים שודאי נשתמשו בם ביומו א"כ תיקשי כנ"ל דילמא עיקר האיסור הוא רק משום חשש בב"ח למ"ד דסד"א לחומרא מה"ת. אכן לפי"מ שכתבנו לעיל א"ש בפשיטות וכמו שהסברנו דברי התוס' במה שתירצו את קושיתם מהא דאיסור נזיר דמ"מ ידענו דגם בזה אמרינן טכע"ק משום דסתם הכתוב אמרינן דע"כ הצריכה התורה הכשר לכל הכלים ואף לאותן שאין בהם כלל חשש בב"ח ושלא נשתמשו בהם אלא ביין ומ"מ אסרן הכתוב וכנ"ל

אמנם גם זו"ז י"ל עוד בישוב קושיא זו מהא דבב"ח לפימש"כ בעל פרמ"ג בפתיחה לה' בב"ח ושם בפרמ"ג ש"ד סי' צ"ג סק"ג די"ל דלמ"ד טכע"ק ל"ד גם בב"ח אמרינן כן דגיעולי כלים היינו מה שנתבשל בשר בקדירה של חלב וכו' לאו דאוריתא הוא ונהי דגלי קרא במבשל גוף בב"ח ביחד דטכע"ק בי' ד"ח ולא בטל חד בב' דחיך אוכל יטעם וכו' אבל בקדירה דאיקלש טעמי' דהוי נ"ט בר נ"ט וכו' אין לנו ראי' דהוי מה"ת וכו' **(הג"ה [עיין בשם ארי' חיו"ד סי' ע"ג שהביא דברי הפרמ"ג הנ"ל ומיישב עפי"ז משה"ק כולם ביו"ד רס"י צ"ח איך מהימן א"י מסל"ת לומר שא"ב טעם הא מסל"ת אינו נאמן אלא באיד"ר וטכע"ק דאוריתא וכתב משום דטכע"ק אינו אלא איסור עשה כמ"ש בתוס' חולין צ"ט ובע"ג ס"ו וכיון דיש ספק אם י"ב טעם הוי ספק באיסור עשה דאינו אלא מדרבנן לחומרא אליבא דכו"ע וכמ"ש בפרמ"ג או"ח סי' שד"מ במ"ז ולכן שפיר מהימן א"י מסל"ת וגם בב"ח כבר כתבו בפרמ"ג ובכרו"פ דבלוע בכלי אינו נלמד אלא מכלי מדין כיון דאינו בעין וא"כ שפיר מהימן א"י מסל"ת עיי"ש והנה מש"כ ליישב עפי"ז גם בב"ח ודאי אינו נכון דהא לאו בנתבשל בקדירה לחוד האמינו לא"י מסל"ת אלא דגם בבשר שנפל ליורה ש"ח כתב הרמב"ם בפ"ט ה"ח מה' מ"א דטועם א"י את הקדירה והא ודאי גוף בב"ח ממש הוא דמה"ת אסור ומ"מ עכו"ם מסל"ת מהימן ובש"א שם לא הביא אלא ד' הפרמ"ג מסי' צ"ג אבל לא ראה מ"ש בפרמ"ג בפתיחה לה' בב"ח שכתב שם להדיא כן דעדיין לא יתיישב עפי"ז קושית המפרשים אמאי נאמן א"י מסל"ת גבי בב"ח ע"ש גם סותר דברי עצמו מש"ש תחלה דכיון דאיכא לברורי ע"י טעימה לא אמרינן דספק מותר מה"ת והביא כן בשם המהרי"ט והפר"ח ליישב קושית הפנים יפות פ' מטות משה"ק על שי' הרמב"ם דסד"א מותר מה"ת למה הצריכה תורה הגעלה בכלי מדין הא הוי רק ספק אם נשתמש בו איסור עיי"ש מ"ש דאיפשר לברורי ע"י טעימה בשגם דלדברי הריב"ש אינו אסור טעימה באיסורין גם לישראל, אלא מדרבנן בין עיי"ש וממילא אזדא לי' תי' זה שהוסיף לתרץ הא דא"י מסל"ת נאמן דהא גם כאן נמי איפשר לברורי ואסור מה"ת

ועיי"ש לעיל בדבריו מ"ש ג"כ ליישב עפי"ז משה"ק עמש"כ הרמב"ן דמשו"ה לא צותה התורה על הגעלת כלים מקודם במלחמת סיחון ועוג משום דהוא מארץ ז' עממים דאפילו קדלי דחזירי הותר להם בשעת כיבוש מלחמה והקשה לפי מ"ש בס' בשמים ראש סי' רפ"ה דמ"מ לא הותר להם איסור אבמה"ח א"כ הדרא קושית הרמב"ן לדוכתי' דהא יש לחוש שמא נשתמש בהם איסור אבמה"ח ותי' שם עפי"ז דהא איסור של אבמה"ח א"א לברר ע"י טעימה דאף אם יטעום טעם בשר דילמא הוא מבשר מתה ולא מן החי עיי"ש ועדיין לא יצא י"ח אלא להמתירים סד"א מה"ת אבל עדיין מה יענה בישוב קושיתם להאוסרים ספק מה"ת אמנם לק"מ דזה ודאי מילתא דלא שכיחא הוא ולמה לן לחוש לספק רחוק של איסור אבמה"ח ובודאי אזלינן גם בכלים בתר רוב תשמישן והכל מודים שאין לחוש לספק אבמה"ח דל"ש ורק באיסור בב"ח השכיחים שפיר הקשו אבל לא מאבמה"ח וכה"ג וז"פ

אמנם מה שהעיר שם בש"א להקשות ע"ד הפרמ"ג ומוכיח להיפוך דגם באיסור עשה ס"ל דסד"א אסור מה"ת להני דאסרי ספק מה"ת ומוכיח לה מקושית הרשב"א והר"ן מסוגיא דרובא דיליף מראשה של)** ונמצא לפי"ז דבבלוע בכלים אין יתרון