לפלגות ראובן חלק ג קצא

דל"ד חלתות ומחמירין בכל ד"ח ודאי י"ל דס"ל דעיקר מאי דחייש ר"מ למיעוטא אינו אלא מדרבנן ודו"ק

נשוב לדברינו למה שהקשינו להני דס"ל נטליפ מותר ולא אסרה התורה אלא קדירה ב"י והיינו דמשום חששא דב"י אסורים כל הקדירות כמו שהוכחנו מד' התוס' פסחים מ"ד גבי נזיר א"כ ומה אסרם תורה והא איכא ס"ס ואין לומר נמי דאף שלכל אחד אחד איפשר לו להתיר משום ס"ס מ"מ חששה התורה לאוסרם משום דבכלל ישראל ודאי מיהת נמצאים כלים שנשתמשו בהם העכו"ם בו ביום בדברים האסורים ויבואו לידי איסור ודאי ולכן חששה התורה להצריכם לכולם הכשר דהוי כמו איקבע איסורא דז"א שייך לאסור בכה"ג אלא מדרבנן וכמו שביארנו בע"ה שלהי יבמות אבל לגבי דינא דאורייתא ודאי דליש לומר כן וכמובן

וראיתי בישוי"ע יו"ד סי' צ"ו ס"ק א' שהעיר ג"כ להקשות מאין ידעו שהקדירה ב"י ואי משום ספק שמא ב"י אסרה לה הא קייל"ן סתם כלים ש"נ אב"י ותירץ כיון שהספק הוא על גוף **(דוכתי הכי דינא. ואפילו מדאורייתא דהא ר"מ חייש למיעוטא ותירצו דמיעוטא דלא שכיח הוא והוי כמו מיעוטא דמיעוטא יעו"ש. והארכתי בזה בחי' אלפסי בחולין ס"פ א"ט במש"כ הש"ך יו"ד סי' נ"ז ס"ק מ"ח משם הרש"ל בהא דטריפה א"ח דרק רובא דרובא א"ח אבל מיעוטא דמיעוטא חיות הן עיי"ש וכתבתי בחידושי דע"כ מוכרח לומר כן דהמיעוט שא"ח אינו אלא מיעוטא דמיעוטא לפי המבואר בתוס' זבחים ס"ט ב' ד"ה אי דגרסי ר"מ אומר סי' לטריפה ל' יום שם בחולין ד' נ"ז ור"מ הא חייש למיעוטא א"כ האיך מכשרינן לדידי' ספק טריפה ע"י שחיתה שלשים יום והא יש לחוש שמא הוא מן המיעוט דחיות הן וע"כ דאינו אלא מיעוטא דמיעוטא דגם ר"מ ל"ח לה וז"נ. וי"ל ג"כ עפי"ז מה שמצינו ביבמות קכ"א א' מן הארכובה ולמעלה תינשא ופי' הקדמוני' לאיב"ח וכמ"ש בירושל במקומו ובאה"ע סי' י"ז סעיף ל"ב ואם אינ' אלא רוב לחוד תיקשי היכי שריא הא לא התירוה חז"ל להינשא מדין רוב וכמש"ש בתוד"ה ולא היא וכו' כמו גבי גוססין דאין מעידין עליהם ואעפ"י שרובן מתים ולהנ"ל א"ש דכאן חשיב כמו רובא דרובא וכנ"ל ולפלא על הישוי"ע יו"ד סי' נ"ז ס"ק י"א שהקשה על ד' הרש"ל הנ"ל ממש"ש בחולין דת"ק ס"ל דטריפה אינה יולדת ורשב"ג סבר טריפה יולדת ומשבחת וקשה כיון דגם לת"ק אינו אלא רובא א"כ במה חולק רשב"ג והא רשב"ג חייש למיעוטא עתוס' חולין ד' י' ד"ה לר"מ א"כ בלא"ה לדידי' אין להתיר ס"ט משום דיולדת עיי"ש שדחה דבריו עפי"ז והנה דיחוי זה חוזר ונראה כי קושיתו לק"מ לפימ"ש היש"ש בעצמו דרק מיעוטא דמיעוטא הוא דחיות ויולדות לד' הת"ק והי' איפשר להתיר שפיר לפי"ז גם אליבא דמ"ד דחיישינן למיעוטא לכן שפיר פליג רשב"ג לומר דאינו כן אלא דטריפה יולדת ומשבחת וז"פ וברור בע"ה

ומיושב ג"כ בזה דברי היש"ש פרק קמא דחולין סי' ק' שכתב דגם ביתרת וטריפות הבא מן הבטן אין הגבינות אסורין למפרע אלא עד יב"ח עיי"ש ובש"ך יו"ד סי' פ"א ס"ק ה' השיג עליו עיי"ש ובאמת לפי"ד המהרש"ל עצמו דבריו צודקים שהרי כן כתב שם בטעמו משום דהוברר למפרע שלא בא מן הבטן ולשיטתו דלא תלינן בנס רק רובא דרובא אינן חיות ומיעוטא דמיעוטא חיות הן ולכן באמת גבי ספק סומכין על הרוב ובודאי טריפה תלינן דהוא מן המיעוט שחיין כיון שהוא ודאי טריפה אבל טרם שנתברר לנו אם הי' ודאי טריפה ע"ז גופא בודאי דאזלינן בתר רוב ואמרינן דלא היתה טריפה מן הבטן כיון דחי' יב"ח. ושפיר מתירין עד יב"ח ודו"ק

ושם בישוי"ע הוכיח מזה להיפוך ממש דגם למ"ד טריפה חי' הוא רק מיעוטא אבל רובא א"ח ולמ"ד טריפה א"ח היינו דליכא כלל טריפה שחי' והוכיח כן מד' הר"ן ר"פ א"ט בחידושיו שכתב וז"ל איך שייך פלוגתא בדבר שאפשר לידע אם טריפה חי' י"ל דאף שחז"ל עמדו על הדבר וראו הרבה שאינן מתקיימין יב"ח מ"מ חששו אולי מי שטבעו חזק אף שנטרף יכול הוא להתקיים עיי"ש ואחרי המחילה מכבוד גאון תורתו אזיל בזה בתר איפכא ואף כי ספר חי' הר"ן ע"מ חולין אינו ת"י מ"מ בלי אפונה כי כוונתו שם להיפוך הוא וכמו שראיתי ג"כ להרמב"ן ז"ל בחי' על מ' חולין שם ר"פ א"ט שכתב ג"כ וז"ל איפשר שקיימו מן הטריפות שהם הלמ"מ כו' ומצאו של"ה מתקיימות יב"ח ואעפי"כ מי שראיית חכמתו או קבלתו נותנות לו שהוא חי' אינו חוזר בו שהרי אמר שמתה במקרה [ושם מסיק ובירושלמי מ' תרומות גבי קישות ונמצאת מרה בעי בן לוי וכי בדבר שאיפשר לעמוד עליו חכמים פליגין אלא בעיקר בדיקתה פליגין ע"כ וכוונתו פשוטה לפרש ד' הירושלמי ג"כ כנ"ל מאחר שלפעמים גם החיצון מר ולפעמים אינו מר לכן פליגי בזה רבנן ור' יוסי בעיקר הבדיקה דלרבנן כיון שלפעמים נמצא מרירות ראוי לעשותו ספק אוכלין ור"י סבר דכיון דלפעמים רואין שאין שום מרירות בהחיצון א"ר שיהי נקרא ספק אוכלין וע' תוס' ב"ב קמ"ג ע"א סד"ה אין לך שפירשו כונת הירושלמי בא"א וקשה להבין ומה מאוד תמוהים בזה ד' הפ"מ בירושלמי שם פ"ג ה"א שמפרש לה בא"א עיי"ש ולא הביא ד' התוס' והרמב"ן הנ"ל וטפי מסתבר לפרש כמ"ש הרמב"ן דהיינו שבדקו ומצאו פעמים כך ופעמים כך וזהו על עיקר בדיקתה חלוקין אם להחזיק עי"ז לספק אוכלין ויתיישב ג"כ עפי"ז בכ"מ שאיפשר להקשות כן כמו על פלוגתת חז"ל בהא דכבוש כמבושל ובהא דתתאה גבר הא איפשר לברר ונחזי אנן ועיין נוב"י מ"ק יו"ד סי' כ"ח ושם תירץ באמת כן שאין זה מופת חותך)**