לפלגות ראובן חלק ג יח

מפתחות הענינים מערכה א' לסיומא דמ' ב"ק והתחלת מ' ב"מ ובו ך' פלגים

פלג א' במה שהרי"ף והרא"ש השמיטו מ"ש ר"י דכשות וחזיז א"ב משום גזל ובאתרא: דקפדי י"ב משום גזל. יחקור אם בעינן שיהי' כולם אינם מקפידין או דסגי ברובן. בישוב קושית התוס' ב"ק מ"ו בא"י אם נתחייבתי. מחלק בדין זה בין ממון לקנס. ומיישב עפי"ז השמטת הרי"ף להא דר"י משום דר"י לשיטתו. ולדידן לא סגי ברוב. שוב דחי זה מד' הרמב"ם פ"ה מה"א. שמוכח דסגי ברוב

פלג ב'. שו"ט למה באמת סגי באם רובן אינם מקפידין והא א"ה בממון אחה"ר להוציא מיד המוחזק. מביא מ"ש בני"צ סי' ו' מקור לשיטת הרמב"ם ה"א הנ"ל מפסחים ד' ו' ומשיג עליו ומתקשה בדברי הרמב"ם הנ"ל גם במש"ש דל"ה אלא ספק קידושין הא באיסורין ודאי דאזלינן בתר רובא א"כ ליהוי קידושי ודאי

פלג ג'. מדקדק בלישנא דברייתא שלהי מכלתין במאי דגבי מסתתי אבנים מדייק ותני הרי אלו שלו וגבי מפסגי אילנות נקט לישנא דא"ב משום גזל. ומביא מ"ש הנוב"י דטעמא דהיתירא בדבר שאינו מקפיד הוא משום הפקר ובעינן שלא יקפיד לגבי שום אדם

פלג ד'. מביא מ"ש בא"מ אה"ע סי' כ"ח להשיג על הנוב"י הנ"ל וס"ל דטעמא דדבר שא"מ הוא משום מתנה ושבני"צ מסכים להנוב"י מן הסוגיא דפסחים הנ"ל ודוחה ראייתו. ובהג"ה שם הערה ע"ד השע"מ סי' ך' דיאוש דמי למתנה בדין זה דל"ב שיתייאש לגבי כו"ע

פלג ה'. מפלפל במשה"ק כולם בדין זה בעובדא דר"י בר"י ב"מ ל' ע"ב. ומביא מ"ש בזה בעי"ט סי' קי"א ומשיג עליו. ומפלפל בד' הראשונים במ"ש רבא בנדרים ל"ד דיכול להקדיש חפץ של הפקר ובקושית הב"א מחולין קל"ט

פלג ו'. בד' הקצוה"ח סי' ר"ד ובמה שהקשו עליו בחי' רעק"א ובעי"ט שם. ואם מהני תנאי בהפקר כיון דא"א להפקיר ע"י שליח. ובהג"ה שם במ"ש הגרעק"א ב"מ מ"ט במה שהלוי יכול לעשותו תרו"מ על מק"א אף שלא קנה עדיין ובד' הרשב"א נדרים ל"ו. ומיישב עפי"ז קושית המעה"ח בהא דקנסינהו עזרא ללוים והא מפקיע עי"ז מצות תרו"מ. ושם עוד בענין זה בד' הרע"ב והתוי"ט פ"ה דדמאי מ"ב

פלג ז'. מבאר דלפעמים דין דשא"מ הוא משום הפקר ולפעמים משום מתנה. ומסביר זאת עפי"ד הקצוה"ח סי' פ"ח בענין דל"מ לשון מחילה בחפץ בעין ובסתמא מהני. ושם בד' הרשב"ם ב"ב נ"ז ובד' הנוב"י בדין מפקיר זכותו לאחד או לשנים לנוכח דמהני. ובהג"ה שם מיישב ד' הקצוה"ח סי' פ"ח הנ"ל ממה שהשיג עליו בספר אחד

פלג ח' מיישב דיוקא דברייתא שלהי ב"ק עפ"י שיטת הא"מ הנ"ל. ומפלפל עוד ליישב ג"כ דיוקא דברייתא עפ"י שיטת הנוב"י והטו"א עפימ"ש לחקור בדבר שאיני מקפיד דשרי ליטלו אם חשיב ג"כ כשלו. ושו"ט קצת בהאי דינא

פלג ט'. חוזר לדברי הרמב"ם ה' אישות הנ"ל. ומפלפל במ"ש שלהי מכלתין דפליגי רב ושמואל אם רשאים לקנות מן הגזלן אם יש לו מיעוט משלו והילכתא כמאן ובמשה"ק כולם בשיטת הרמב"ם בזה. ומיישב דבריו עפ"י דרך החידוד. מביא מ"ש בשטמ"ק פ"ק דב"מ דרובא אינו אלא ספק ומפלפל בזה. די"ל דרב ושמואל אזלי בזה לשיטתם. ובפלוגתת הקצוה"ח והנתה"מ סי' ל"ד

פלג י'. במ"ש הש"ש ש"ב להסביר ד' השטמ"ק הנ"ל דז"א אלא ברובא דאי"ק אבל לא ברובא דל"ק. ובדין רובא דלי"ק גבי פיקו"נ. ואם מחללין שבת על הגוסס ובענין שני מיעוטין שמצטרפין נגד הרוב. אם אמרינן דמצטרפין גם נגד רובא דל"ק

פלג י"א. מפלפל בד' הש"ש הנ"ל ומקשה עליו. ושם אם רובא דלי"ק עדיף מקרוב. ובמה שמצינו לפעמים דרובא דל"ק עדיף מרובא דאי"ק. מסביר דברי השטמ"ק הנ"ל ומיישבן ממ"ש הפרמ"ג ע"ז בסי' ק"י ביו"ד דאין הלשון מדויק ומבאר דאמנם מדויק הוא לישנא דהשטמ"ק. ומיישב ד' השטמ"ק בדברים נכונים. מסביר במאי עדיף רובא דאי"ק מרובא דל"ק ולכאורה הא שווין הן דהא לעומת זה המיעוט דאי"ק אלים ג"כ ממיעוט דל"ק. ומחלק עפי"ז דלאו בכ"מ עדיף רובא דאי"ק רק במקום דשייך לדון בו דין ביטול. ומתרץ עפי"ז בכמה מקומות מה שיש להקשות ולהנ"ל מיושב

פלג י"ב. מקשה על המבואר בפלג הקודם ממ' קידושין ד' פ' ומפלפל בזה ומקיים הדברים הקודמים חוזר למ"ש בכרו"פ. דרב ושמואל פליגי בסברת השטמ"ק הנ"ל. ורק לשמואל דקייל"ן כותי' דא"ה בפיקו"נ אחה"ר לדידי' ע"כ ס"ל דרובא אינו אלא ספק

פלג י"ג. מיישב קושית התוס' ב"מ ו' גם אליבא דרב דס"ל דרובא הוי כודאי דמ"מ פטורין מן המעשר משום הפקר ב"ד. ומיישב ג"כ עפי"ז משה"ק בטו"א ר"ה י"ד ע"ב בדין כרם רבעי. ושם בהג"ה קושיא על שי' הסוברים דמעשר פירות איני אלא מדרבנן ממכות י"ט ע"ב

פלג י"ד. מפלפל ג"כ בפלוגתת רב ושמואל בדין אם הולכין בממון אחה"ר דזה שייך ג"כ למה שנתבאר לעיל. ומפרש עפי"ז פלוגתת רב ושמואל בהא דשלהי ב"ק. ומיישב עפי"ז מאי דפסקינן כאן הילכתא כותי' דשמואל אף דקייל"ן כרב באיסורי משום דבאינך קייל"ן ע"כ כשמואל וכולהו מחד טעמא נינהו

פלג ט"ו. מיישב עפ"י כל הנ"ל דברי הרמב"ם פ"ה מה"א הנ"ל דמקדש בדבר שאין הבעלים מקפידין הוי ס"ק. ומביא מ"ש בקצוה"ח