לפלגות ראובן חלק ג קפ

כמו שחידשו לנו התוס' ז"ל שלהי מכלתין לחלק בין יצא לידון בדבר החדש להחמיר או להקל דהא גם בשבוה"ע שיצאה להקל ולהצריך דוקא כשרים להעיד ובפני ב"ד ומ"מ ס"ל דחייב משום ביטוי אם א"ח משום עדות וע"כ ה"ט דידי' דמפרש מ"ש דבר שהי' בכלל ויצא לידון בדבר החדש דאין לך בו אלא חידושו היינו דנתמעט מחיוב הכלל במקום שחייב משום חידוש דידי' ולא נתמעט אלא שלא יתחייב בשני החיובים חיוב הכלל וחיוב החידוש שנתחדש בי'. אבל במקום שא"ח משום חידוש דידי' אה"נ שלא נפטר מחיוב כללא דידי' וכמשנ"ת ודון מינה דע"כ גם בהא דטומאת מקדש וקדשיו שכתבו התוס' ז"ל שם בשבועות י"ט ע"א להשיג על ר"ת ז"ל וקרי לי' דבר שיצא לידון בדבר החדש ז"א אלא לפי שיטת התוס' בעצמם שלהי מכלתין דקרי לי' גם לשבועת העדות יצא לידון בדבר החדש אף במקום שא"ח משים חידושא דידי' והתוס' אזלי בזה לשיטתם דגם בכה"ג מיקרי יצא לידון בדבר החדש ולכן כתבו לדחות עפי"ז דעת ר"ת דאין לומר דהעלם קודש שנתמעט מדין קרבן עו"י יתחייב בחטאת קבועה דהא אין לך בו אלא חידושו. הא מיהת לפי פי' הרמב"ם ז"ל שכתבנו ודאי דבמקום שחייב משום טומאת מו"ק בקרבן עו"י א"ח בחטאת קבועה והיינו דאין לך בו אלא חידושו שאין עליו חיוב ב' קרבנות אבל העלם מו"ק דפטור לר"ע מקרבן עו"י ודאי דחייב מיהא בקרבן חטאת קבועה כמו כל ח"כ במזיד ששגגתן חטאת קבועה. וע"כ דלשי' הרמב"ם שביארנו בודאי ס"ל לפרש כפי' ר"ת ז"ל דלר"ע לא נתמעט העלם מו"ק רק מקרבן עו"י אבל בחטאת קבועה מתחייב אמנם פשיטא טובא דחיוב חטאת קבועה הנ"ל אינו אלא בהעלם קודש אבל לא בהעלם מקדש וכמו שביארנו לעיל מילתא בטעמא דהעלם מקדש ע"כ דפטור לגמרי משום דמתעסק הוא ורק בהעלם קודש ס"ל לר"ע שפיר דחייב בחטאת קבועה שכן נהנה וכמו שביארנו לעיל דברי הגרעק"א ז"ל. וע"כ ס"ל לפי"ז דלית לי' לר"ע האי ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד קודש ממקדש כיון דבהעלם מקדש ע"כ דא"א לחייבי' בחטאת קבועה דמתעסק הוא והעלם קודש ע"כ דאין לפטור אותו בלא חטאת קבועה דהא גם מתעסק בכה"ג חייב משום דנהנה וע"כ דס"ל לר"ע באמת דקודש ומקדש לא ילפינן מהדדי ואה"נ דבהעלם קודש חייב חטאת קבועה ובהעלם מקדש לגמרי פטור ומה מאוד יתיישב עפי"ז שיטת הרמב"ם. במה שפסק כר' ישמעאל בהאי דינא דהעלם מו"ק חייב בקרבן עו"י נגד ר"ע שהבאנו לעיל משה"ק בתוס' חדשים פ"ב דשבועות דהא קייל"ן כר"ע מחבירו ואף דסתם מתני' בריש שבועות הוא כר"י מ"מ הא הוי סתם ואח"כ מחלוקת ואין הלכה כסתם והו"ל למיפסק הלכה כר"ע מחבירו ועוד דהא גם ר"א ס"ל כוותי' עמש"כ לעיל ולדברינו הנ"ל א"ש מאוד דע"כ משמע דס"ל להרמב"ם דמקשינן קודש למקדש וכן פסק בכמה מקומות עיין בדבריו בפי"ח הי"ג מה' פסוהמ"ק מ"ש דאזהרת קודש ילפינן מקרא דבכל קודש לא תגע כמ"ש במכות י"ד ע"ב דתניא כותי' דרשב"ל וכמ"ש בכ"מ שם סוף הי"ג עיי"ש [אמנם צע"ק שהרי שם פסק בה' ט"ז להדיא דהאוכל בשר קודש לפני זריקה פטור וכר"י דס"ל כן במכות שם ובגמ' קאמר דר"י לטעמי' משום דיליף ג"ש דטומאתו טומאתו וכי כתיב טומאתו לאחר זריקה הוא דכתיב עיי"ש וא"כ משמע דס"ל כר' יוחנן דילפינן לה מג"ש ולא נפניתי כעת לעיין בזה דהא מכל מקום מוכח מדברי הרמב"ם הנ"ל דאין לחלק בין קודש למקדש אי משום ג"ש דטומאתו טומאתו אי משום היקישא דאיתקוש להדדי בקרא דבכל קודש לא תגע ודו"ק] וכיון דע"כ ס"ל דקודש ומקדש שוין הן מוכרח ג"כ לפסוק גם בזה דלא כר"ע שמחלק ביניהם ומוכיח מפלוגתא דר"י ור"ל במכות י"ד דע"כ לא ס"ל כותי' דריע דלא גמיר לא ג"ש ולא האי היקישא דקודש ומקדש לכן פסק כר' ישמעאל ורבי דמחייבי קרבן עו"י גם בהעלם מו"ק וקודש ומקדש דמיין להדדי וכנ"ל וממילא א"ח ג"כ מה שהקשינו לעיל אליבא דר' ישמעאל מנלי' לפטור גם העלם קודש בקרבן עו"י דילמא האי קרא דונעלם לא אתא אלא לחייב העלם מקדש בקרבן עו"י דגם מתעסק חייב בקרבן עו"י אבל העלם קודש אימא דקאי בחיובא דידי' ויתחייב בחטאת קבועה דהא גם מתעסק חייב בי' שכן נהנה עמ"ש לעיל בזה ולהנ"ל א"ש ג"כ כמשנ"ת לעיל כיון דס"ל לר"י האי ג"ש והיקישא ללמוד קודש ממקדש ולדמותן להדדי שוב א"א לחלק ביניהן וכנ"ל. [ואולי י"ל דלשיטת הרמב"ם גם רבי ס"ל להשוות קודש למקדש שלא כמו שכתבנו לעיל בשיטת התוס' ויש לי אריכות דברים בזה ואכמ"ל עוד. ויתיישב ג"כ מה שהקשינו קושיא זו לעיל גם לרבי ודו"ק כי קצרתי] ויש לומר דה"ט נמי מה דסתים לן תנא כר' ישמעאל בריש שבועות משום דלא ניחא לי' לתנא לחלק בין קודש למקדש דדמיין להדדי בכל מקום ולר"ע ע"כ לחלק ביניהם דבהעלם קודש ע"כ דחייב בחטאת קבועה ובהעלם מקדש ודאי דפטור לגמרי וכמשנ"ת ולכן סתים לן כר' ישמעאל וכן יש להוכיח ולמצוא עוד סתם **(דאמרינן הא דמילתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא עיי"ש ועיין ג"כ מל"מ ז"ל פ"ד מה' מלוה ולוה סוף ה"א ודאי די"ל כן גם בכהאי מילתא דאיפשר ללמוד פטורא דידי' מכללא דאין לך בו אלא חידושו דטרח וכתב לה קרא ורבא ס"ל דל"צ קרא לזה כלל ומקרבן יתירא פטור מכללא דאין לך בו אלא חידושו וקרא אתא למזיד וכמו שביארנו בפנים ודו"ק כי קצרתי]:)**