לפלגות ראובן חלק ג קעח

דרבא לפי"ז כיון דאמרינן השתא דבאמת אם א"ח משום שבוה"ע חייב משום שבועת ביטוי והדר לכללי' דידי' הא לכאורה זה הוא נגד הכלל דקייל"ן ביצא לידון בדבר החדש דאין לך בו אלא חידושו וע"כ לומר לפי שיטת הרמב"ם הנ"ל דמפרש האי כללא דז"א אלא במקום דאית בי האי חידוש וכמו כאן אם היינו אומרים שיתחייב משום חידוש דידי' היינו הקרבן משום שבוה"ע ועוד נתחייב גם משום חיוב הכלל דהיינו שבועת ביטוי זה א"א ומשום דכיון דאית בי' האי חידושא דידי' אין לך בו אלא חידושו אבל בגוונא דא"ח משום שבועת העדות ואין בי החידוש שפיר מתחייב משום חיוב כללא דידי' וחייב משום שבועת ביטוי דוק ותשכח שע"כ עלינו לפרש פי' זה בדעת הרמב"ם ז"ל ולא תיקשי ג"כ לפי"ז מהאי סוגיא דתמורה י"ג ע"ב שהבאנו לעיל דקרי לתמורת **(ח"ג ובגד"ת שם ובמוהרש"ך ח"ג סי' א' וקצרתי] ודרך אגב אמינא להעיר במש"ש בדורל"צ לתרץ עפי"ז שיטת הרמב"ם בהא דהכחשה והזמה ביחד דס"ל להרמב"ם דזה ליה הזמה. וידוע קושית מהרא"י תאומים מהא דפלוני רבעני דהוי לפי"ז עדות שאאי"ל דהא כשיוזם ממילא מוכחשת ג"כ עיקר המעשה. ול"ה הזמה בכה"ג והוא ז"ל מתרץ לה שם עפימ"ש דרק לאביי הוא דכתב כן הרמב"ם משום דלאביי דקייל"ן כותי' ומסברא מחלקי' בין הכחשה להזמה אית לן קרא יתירא דלענות בו סרה לדרשה אבל לרב דס"ל ע"ז חידוש הוא לית לן קרא מיותר יעו"ש שכתב דרב יוסף דקאמר האי דינא דפלוני רבעני כו' הוא ואחר מצטרפין להורגו ס"ל כרבא ולדידי' גם בכה"ג דאיכא הזמה והכחשה ביחד ג"כ מיקרי הזמה וכן מיישב עפי"ז נמי משה"ק כה"ג בסוגיא דמכות ה' ע"א דקאמר רבא באו שנים ואמרו בא' בשבת גנב וטבח ומכר ובאו שנים וכו' בתרי בשבתא גנב וטבח ומכר וכו' וע"כ דעל איתו שור עצמו העידו המזימין שלא נגמר דינו באותו היום שהעידו הראשונים ממילא הוי ג"כ הכחשה עם הזמה ביחד ול"ה הזמה ולהנ"ל הנה רבא לשיטתו אזיל דלית לי' האי סברא יעו"ש מ"ש באורך

ולכאורה לפי דבריו ז"ל הנ"ל יש ליישב ג"כ משה"ק בשם ארי' כעין זה בקונטרס הזמה אות ל' להני דס"ל דגם בממון בעינן עשאי"ל ע' ש"ך חו"מ סי' ל"ג א"כ תיקשי בהא דב"ב כ"ט פריך למ"ד דחזקה בעי רצופים והא תנן חזקת הבתים והא בתים ביממא ידעי ובלילה לא ידעי ומתרץ רבא כגון דאתי בי תרי ואמרין אנן אגרינן מיני' ודיירין בי' ג"ש יממא ולילה והתם הא אם יוזמו נמצא דגם גוף המעשה שקר והוי רק הכחשה עיי"ש ולפי"ז א"ש דרבא לשיטתו אזיל דס"ל דגם כה"ג הוי הזמה לפי"ז ואה"נ דאביי משני שם שינויא אחרינא מאן מסהיד אבתים שיבבא שבבי מידע ידעי עיי"ש וי"ל דה"ט דאביי לשיטתו לא ניחא לי' בשינויא דרבא לפי"ז ודו"ק כי קצרתי

אמנם מה יענה על משה"ק המפרשים ז"ל ע"ד הרמב"ם הנ"ל ממתניתין מפורשת בסנהדרין ס"ז גבי מסית אמר לשנים הן, עדיו ומביאין אותו לב"ד וסוקלין אותו דמבואר כן גם להלכה ברמב"ם פ"ה מה' ע"ז ה"ב עיי"ש והא הוי ג"כ עשאאי"ל לפי"ז דאם יוזמו הרי הוי ג"כ הכחשה לגוף המעשה ואין לומר בזה לפימש"ש דבמסית א"צ התראה כלל וכמ"ש ג"כ ברמב"ם פי"א מה' סנהדרין ה"ה מהאי טעמא גם עשאי"ל נמי לא בעי בזה משום דבלא"ה אין להרוג את העדים כשיוזמו דהא מצו אמרי לפוסלו לעדות באנו וכמ"ש כה"ג בתוס' סנהדרין מ"א א' כיון שלא התרו בו דזה אינו דודאי נהרגין גם העדים ול"מ אמרי לפוסלו לעדות באנו מכמה טעמים ומהן מה שלפוסלו הו"ל להעיד שלא בפניו עיין ב"י וש"ך ואו"ת סי' ל"ח ובשם ארי' קונטרס הזמה אות ל"ד ל"ה. ע"ש. ועיין בדברנו שלהי סנהדרין מש"כ מזה תדע שהרי גם בע"ז צריכין שיהי' עשאי"ל ושיהי' בזוממי זוממין אף שגם הם א"צ התראה וע"כ דהא ליתא וגם במסית צריך שיהי' א"י להזימה וז"פ וברור

עוד יש להקשות ממ"ש בסנהדרין כ"ה חד אמר לדידי אוזפי' בריביתא והא ודאי לכאורה דגם לפסול אדם לעדות בעינן דו"ח וכן עשאי"ל וכדמשמע נמי מקושית התוס' סנהדרין מ"א א' הנ"ל דאל"ה איך יכולים העדים לומר דבאו לפוסלו לעדות הא מדראו שדרשו וחקרו אותם ע"כ ראו דהב"ד מכונין להורגה והו"ל לחזור מעדותו דקודם שנחקרו העדים בב"ד היו יכולים לומר מבודין היינו או היה להם לומר איני יודע בא' מן החקירות. אע"כ דגם לפסול לעדות צריך דו"ח וע' ג"כ בנוב"י ח' אהע"ז סי' נ"ז שכתב ג"כ דצריך דו"ח לפסול אדם לעדות וא"כ ודאי דבעינן ג"כ עשאי"ל ולמה מהני לפסול האי עד שהעיד לדידי אוזפי בריביתא הא אם יוזם הוי ג"כ הכחשה ול"ש הזמה. אמנם לד' הדורש לציון הנ"ל א"ש דהתם נמי הא רבא קאמר לה ואיהו לשיטתי' הא בכה"ג חשיב לי' הזמה שפיר ומשו"ה קיבל רבא עדותו ופסלי' לבר ביניתוס שם בסנהדרין כ"ה א'. אכן הרי גם הרמב"ם פסק כן בזה כרבא דבכה"ג מצטרף עדותו לפסול את המלוה לעדות וכמ"ש בפי"ב מה"ע ה"ב. וע"כ לומר בזה לפי"ד ז"ל כמש"ש בעצמו לענין מ"ש הרמב"ם גם גבי פלוני רבעני לרצוני דהוא ואחר מצטרפין להורגו ול"ח לה עשאאי"ל משום דכיון דס"ל כרבא בזה דפלגינן דבורי' ואמרינן שרבע לאחר א"כ הוי שפיר עשאי"ל דאף אם יבואו עדים ויאמרו להם עמנו הייתם ל"ה הכחשה דשפיר יכול, להיות שרבע לאדם אחר וכן נמי אמרינן כה"ג גבי רבעני לאונסי דפלגינן דיבורא ואמרינן שרבע לאדם אחר לאונסו כדי שלא יבוטל עדותו עיי"ש)**