לפלגות ראובן חלק ג קעב

טומאתו ללמוד קודש ממקדש ומשו"ה לא הזכיר כאן רבא האי ג"ש בתרווייהו בקודש ובמקדש ורק אג"ש דרבי סמיך דטומאת קודש ילפינן מג"ש דבהמה טמאה ורק טומאת מקדש לחוד הוא דיליף לה בהאי ג"ש דטומאתו טומאתו מקרבן עו"י ואה"נ דמאן דגמיר ג"ש ללמוד קודש ממקדש לא ס"ל האי ג"ש דבהמה טמאה דקאמר רבי וראי' ברורה מצאתי לדברי בע"ה מסוגיא מפורשת בזבחים מ"ג ע"ב דאמרינן התם גופא וטומאתו עליו בטומאת הגוף א"א אלא בטומאת בשר נאמר כאן טומאתו ונאמר להלן טומאתו וכו' מה להלן בטומאת הגוף הכתוב מדבר אף כאן בטומאת הגוף הכתוב מדבר ופירש"י שם דיליף קודש ממקדש דע"כ איירי קרא בטומאת הגוף בהאי ג"ש דטומאתו טומאתו ומצינו שם דרבי פליג ע"ז ויליף האי מילתא דקרא איירי רק בטומאת הגוף מדרשא אחריתא וקאמר רבי אומר ואכל בטומאת הגוף הכתוב מדבר וכו' מאי משמע וכו' הרי מבואר להדיא דרבי לא ס"ל האי ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד קודש ממקדש ומ"מ י"ל שפיר דס"ל האי ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד לגבי טומאת מקדש ולחייב קרבן עו"י בהעלם טומאת מקדש אבל לא לגבי טומאת קודש וכנ"ל. המתבאר לנו מעתה לפי"ז דלרבי ע"כ לא ס"ל האי ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד קודש ממקדש ואזהרת קודש בטומאה יליף מקרא דכתיב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר ואזהרת תרומה בטומאה יליף מקרא דבכל קודש לא תגע וכדר' יוחנן במכות שם דמוקי להאי קרא בתרומה אלא דר"י שם ס"ל כדר' ישמעאל ביבמות ע"ה דמוקי לקרא דאיש איש מזרע אהרן דמיירי בתרומה וכמ"ש התוס' בשבועות ו' ומשו"ה יליף קודש ממקדש מג"ש דטומאתו טומאתו ולרבי ע"כ דלא ס"ל האי ג"ש דטומאתו ללמוד קודש ממקדש יליף אזהרת קודש מהאי קרא גופי' דאיש איש מזרע אהרן וגו' בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר כיון דמוקי להאי קרא דמיירי בקדשים וכנ"ל וכן מבואר ג"כ בתוס' יבמות ע"ה ע"א ד"ה והכתיב בשם הר' אפרים דע"כ להאי תנא דמוקי לקרא דאיש איש מזרע אהרן וגו' דמיירי בזב בעל ג' ראיות וכו' יליף אזהרה לאוכל תרומה בטומאה מקרא דבכל קודש לא תגע ע"ש ולפי"ז י"ל דמ"ש ר"ת ז"ל דר"ע ור"א לא ממעטי להעלם קודש אלא מקרבן עו"י אבל מ"מ חיב בחטאת קבועה דלא כתב כן ר"ת ז"ל אלא אליבא דרבא לשיטתו כפי המתבאר לעיל בסוגיא דשבועות ד' ז' דאמר שם רבא דדין טומאת מקדש דחיב בקרבן עו"י ילפינן מג"ש דטומאתו טומאתו וחיוב טומאת קודש סמיך רבא על הא דרבי דילפינן בג"ש דבהמה טמאה הנאמר בקרבן עו"י ובטומאת קודש וע"כ דלא גמיר לי' האי ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד קודש ממקדש וכמשנ"ת לעיל באורך וגם היקישא לא ס"ל לרבי להקיש קודש למקדש כיון דע"כ יליף אזהרת תרומה מקרא דבכל קודש לא תגע ולא איתקוש כלל קודש למקדש ומבואר ג"כ בשבועות י"ט ע"א דלחזקי' ועולא ע"כ דר"ע נמי כותי' דרבי ס"ל וכמש"ש ור"ע איידי דבעי למיכתב בהמה וחי' לכדרבי כתוב נמי כדתנא דבי ר"י וכו' עיי"ש [ועיין בדברינו לקמן בע"ה מה שכתבנו דר' יוחנן שם דפליג על חזקי' אזיל לשיטתו דגמיר לי' ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד נמי קודש ממקדש ודו"ק] לכן לדידי' לשיטתו שפיר י"ל דאף דהעלם מקדש ע"כ לגמרי פטור גם מחטאת קבועה כמ"ש הגרעק"א דהא הוי מתעסק (וכמו שכתבנו לעיל פלג א' בהג"ה דלרבא ודאי דהעלם מקדש הוי מתעסק במתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר ויש לפלפל עוד עפי"ז בישוב שיטת ר"ת עפ"י פלוגתת אביי ורבא הנ"ל אלא שלא נפניתי להרחיב עוד דברים בזה ומראה מקום אני לך] מ"מ העלם קודש יש לומר דחיב חטאת קבועה כדין כל דבר שחייבין על זדונו כרת דשגגתו חטאת כיון דהא לית לן מיעוטא יתירא למעט ולפטור העלם קודש ומקדש אלא מכיון דלא מצינו חיובא דקרבן עו"י רק גבי העלם טומאה לכן א"ח בקרבן עו"י ודאי די"ל דאדרבא משו"ה לא חייבתו תורה להעלם קודש בקרבן עו"י משום שנשאר בחיובא דידי' שחיב חטאת קבועה כדין כל ח"כ במזיד שחייבין בשוגג חטאת קבועה וכמו שנבאר לקמן בע"ה ליישב שי' ר"ת ממשה"ק עליו התוס' דהוי דבר שהי' בכלל ויצא לידון בדבר החדש משום דבהיקש וק"ו וכיו"ב שפיר ילפינן גם בכה"ג וכמ"ש התוס' ביומא מ' ע"ב [ועיין ג"כ ביבמות ד' ז' ע"א וע"ב שם ודו"ק] וכאן נמי ילפינן מהיקישא שהוקשה כה"ת כולה לע"ז דבהעלם מו"ק חייב ג"כ חטאת קבועה כיון דבמזיד חיב כרת עיין לקמן בדברינו ואף דבהעלם מקדש ע"כ לגמרי פטור משום דהוי מתעסק וכמ"ש הגרעק"א ז"ל מ"מ בהעלם קודש חיב חטאת קבועה דגם מתעסק חיב בו שכן נהנה וכיון דלא ס"ל השתא האי ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד קודש ממקדש וכן ג"כ לא איתקשי להדדי שפיר י"ל דבהעלם קודש חיב חטאת קבועה דלא נתמעט אלא מקרבן עו"י ונשאר בחיובו הקודם חטאת קבועה ובהעלם מקדש פטור לגמרי דהא מתעסק הוא וכמ"ש הגרעק"א ז"ל הא מיהת למאן דס"ל האי ג"ש דטומאתו ללמוד קודש ממקדש או להאי מ"ד דס"ל דאיתקשי להדדי בהיקש ודאי דמודה גם ר"ת ז"ל דכמו דבהעלם מקדש ע"כ דלגמרי נתמעט ופטור מן הקרבן דהוי מתעסק ע"כ דגם בהעלם קודש פטור לגמרי וכנודע דאין היקש למחצה ע' נוב"י מה"ת יו"ד סי' קצ"ה ושם סי' קצ"ו דע"כ כו"ע ס"ל דאין ג"ש למחצה ולהדיא מצינו בכריתות כ"ב ב' דפריך בגמ' אליבא דר"ע והא אין ג"ש למחצה וכבר ביארו המפרשים דכל דבר שבמלמד צריך ללמוד להלמד עיין יד מלאכי אות ל' וכיון דבהעלם מקדש ע"כ פטור גם מחטאת קבועה ודאי דכן הדין גם בהעלם קודש דשוין הן למאן דס"ל