לפלגות ראובן חלק ג קעא

היכי דציבור לא מייתי פר בהשמעת קול וביטוי שפתים וטומאת מו"ק ה"נ משוח לא מייתי עלי' יעו"ש ונסתרו כל דברי הגאון הנ"ל ובפשוטו איפשר לומר דמה דנטר לה התוס' עד כאן ולא הביאו דברי ר"ת ז"ל על מתניתין משום דלא מצינו עדיין לישנא דפטור על העלם מקדש ועד כאן לא מצינו אלא לישנא דאינו חיב דודאי י"ל דפירושו הוא שא"ח קרבן עו"י שנתחדש בהו ונשאר בחיובו הקודם כמו בכל ח"כ ורק כאן הוא דקשיא להו מלישנא דפטור האמור כאן וז"פ אמנם מכיון שהגאון ז"ל הנ"ל כתב לדייק דברי ר"ת ז"ל דלרבא לשיטתו הוא דקאמר לה לכן נלענ"ד בע"ה לחדש דבר ולבאר ג"כ דברי ר"ת ז"ל אליבא דרבא לשיטתו ואיהו בדידי' ואנן בדידן: פלג ח

ורק נקדים ליישב ג"כ משה"ק עוד רבותינו בעלי התוס' לעיל בשבועות ד' ז' ע"א ד"ה אתיא טומאתו טומאתו וז"ל וא"ת ולר"ל דלא גמר ג"ש דטומאה כדאמר בפ"ב דמכות ד' י"ד מנלי' [פי' מנלי' לחייב קרבן עו"י על טומאת מקדש] וי"ל דאתיא לי' מהקישא דלעיל מבכל קודש לא תגע דלא מוקי לי' בתרומה כלל כדמוכח התם עכ"ל. ולענ"ד לולא דברי התוס' ז"ל נראה די"ל דאף דלא ס"ל לר"ל האי ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד האי וטומאתו עליו דכתיב גבי קודש מטומאתו דכתיב גבי מקדש וכמש"ש במכות י"ד ע"ב מ"מ איפשר דשפיר גמיר ר"ל האי ג"ש ללמוד טומאתו דכתיב גבי קרבן עו"י מטומאתו דכתיב גבי מקדש וכמש"כ רבותינו ז"ל בכללי הי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם דלפעמים נאמרו התיבות סתם ללמוד מלה פלונית ממלה פלונית ולא נמסרו המקומות וחכמים מבקשים מנוח אשר ייטב להם לדורשם בהם יעו"ש ולהדיא מצינו כה"ג לרבותינו בעלי התוס' בעצמן שכתבו כן בשבת ד' קל"א ע"ב ד"ה סד"א נילף ז' ימים מז' ימים מסוכה. וז"ל וא"ת היכי תיסק אדעתי' לידון ג"ש הא אין אדם דן ג"ש מעצמו אא"כ למדה מרבו וי"ל דשמא בעלמא ניתנה למדרש יעו"ש והיינו משום שמצינו שנתקבלה תיבת ימים לג"ש בכתובות נ"ז ע"ב ובנזיר ה' ע"א. ומצינו ג"כ כה"ג בחולין קליה ע"ב מה"ד ניליף ראשית ראשית וכו' והרי לא נתקבלה לג"ש כאן ומ"מ נתקבלה לג"ש במק"א עיין מנחות ס"ז ע"א ובד' ע' ע"ב והרבה נמצאים כיוצא באלו [ואולי י"ל נמי כאן מילתא בטעמא משום דגבי קרבן עו"י וכן בטומאת מקדש כתיב בהם טומאתו וגבי טומאת קודש כתיב וטומאתו. וכיון דאיכא דדמי לי' מדדמי לי' ילפינן וכמ"ש כה"ג בכ"מ בש"ס ומהן בעירובין נ"א דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מחוצה וכן בנזיר ה' דנין ימים מימים ואין דנין ימים מימימה משום דאיכא דדמי לי' יעו"ש] ומה מאוד יתיישב לן ג"כ עפי"ז הקושיא האחרונה שהקשו שם עוד בתוס' שבועות הנ"ל בסוף דבריהם והניחו בתימא דל"ל ג"ש דרבי [פי' מאי דיליף רבי שם ג"ש דבהמה טמאה לחייב קרבן על הקודש בהעלם טומאה] תיפוק מג"ש דטומאה דלענין קודש נמי דרשינן לי' בפ"ב דמכות ד' י"ד עכ"ד ושם במהרש"א ביאר דבריהם דמקשו אליבא דר' יוחנן שם במכות דגמיר האי ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד קודש ממקדש דהא ר"ל לא גמר האי ג"ש עיי"ש וזה לכאורה תמיה קיימת. אמנם בשום לב נלענ"ד בע"ה לתרץ קושיתם בטו"ט עפי"מ שכתבו התוס' בעצמם לעיל ד' ו' ע"ב ד"ה לא הזהיר על מה שפירש"י דילפינן אזהרת קודש ממה דכתיב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר וז"ל ותימא דבפ"ב דמכות ד' י"ד משמע דבין לר"י ובין לר"ל אתי האי קרא לאזהרת תרומה ואזהרת קודש נפקא לן לר"י מג"ש דטומאתו טומאתו ממקדש ולר"ל מבכל קודש לא תגע יעו"ש מש"כ עוד דמ"מ יתכן פירש"י לההוא תנא דאמר בפ' הערל בזב בעל ג' ראיות ובמצורע מוחלט הכתוב מדבר ומאי אשר יטהר עד דמייתי כפרה והני אמוראי דמכות כר' ישמעאל דפליג התם ומוקי לה בתרומה ור' יוחנן גופי' מסיק לה בפ' הערל משמי' דר' ישמעאל דקרא מיירי בתרומה עכ"ל המתבאר מדברי התוס' דלהאי תנא דפליג על ר' ישמעאל שם ביבמות ע"ה ומוקי לקראי דאמור אליהם לדורותיכם וגו' איש איש מזרע אהרן וגו' דכתיבי בפ' אמור ויקרא כ"ב דמיירי בקדשים לדידי' ילפינן אזהרת קודש מהני קראי דכתיבי שם לא יאכל עד אשר יטהר ולדידי' שפיר י"ל דלא ס"ל האי ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד קודש ממקדש וכמ"ש נמי שם אליבא דר"ל דלא גמיר האי ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד קודש ממקדש וכמש"ש רש"י דלא למדה מרבו ורק אליבא דר' ישמעאל דמפרש לה להני קראי דאיש איש מזרע אהרן וגו' דמיירי בתרומה לדידי' הוא דפליגי ר"י ור"ל באזהרת קודש דלר"י ס"ל דילפינן מג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד קודש ממקדש ולר"ל לית לי' האי ג"ש קידש ממקדש ויליף אזהרת קודש מקרא דבכל קודש לא תגע יעו"ש וא"כ הא לק"מ קושית התוס' הנ"ל שהקשו בשבועות ז' ל"ל ג"ש דרבי דיליף חיוב קרבן עולה ויורד בטומאת קודש מג"ש דבהמה טמאה ת"ל מג"ש דטומאתו דדרשינן לי' במכות אליבא דר' יוחנן נמי לענין קודש דשפיר י"ל דרבי ס"ל כהאי תנא דפליג על ר' ישמעאל ביבמות שם ע"ה ומפרש לקראי דאיש איש בזב בעל ג' ראיות וכו' ומיירי רק בקדשים ומאי אשר יטהר עד דמייתי כפרה ויליף אזהרת קודש מהאי קרא דכתיב שם לא יאכל עד אשר יטהר ולית לי' לרבי האי ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד קודש ממקדש כמשנ"ת ורבא נמי דקאמר כאן אתיא טומאתו טומאתו ללמוד קרבן עו"י מטומאת מקדש אזיל ג"כ בשיטת ר"ל במכות שם דתניא התם נמי כוותי' דר"ל וע"כ דלא גמרינן האי ג"ש דטומאתו