לפלגות ראובן חלק ג קסט

דממונא חשוב לחומרא ושפיר פסקו להלכה דחובל בחבירו ביו"ט או ביוה"כ משלם ואינו לוקה. ומחוברי' ג"כ מעתה זל"ז בטוב טעם והיינו דמשו"ה הוא דפשיטא לי' להש"ס ריש מכות להקשות ל"ל קרא דוהצדיקו ת"ל מלא תענה ולא ניחא לי' לשנות דהוא משום דהוי דבר שיצא לדון בדבר החדש משום דיצא לחומרא וכבר מוכח משלהי מכלתין דשבועות הנ"ל דבמקום שיצאה להחמיר אין זה מיקרי יצא לידון בדבר החדש ודו"ק היטב כי הדברים נחמדים בע"ה: פלג ה

והנה כל הדברים האלה כתבנו ליישב לפי שי' התוס' ז"ל החולקים על ר"ת ז"ל וס"ל לפטור אליבא דר"ע בהעלם מו"ק לגמרי וגם מחטאת קבועה. ולפי"ד המפרשים דלא פטרי ג"כ בהעלם מקדש מטעם מתעסק. כמשנ"ת לעיל וביארנו ג"כ דהתוס' אזלי בזה לשיטתם דס"ל לחלק בדבר שיצא לידון בדבר החדש בין יצא להקל או להחמיר וכנ"ל ומעתה נשוב למה שייעדנו לעיל ליישב ג"כ שי' הרמב"ם דפסק גם בשבועת העדות דבמקום שא"ח משום שבוה"ע חייב משום ביטוי וע"כ דס"ל דגם בכה"ג שיצא להקל אין זה מיקרי יצא לידון בדבר החדש שיפטר ממה שהכלל שלו חייב בי' וכבר הבאנו לעיל משה"ק עליו בלח"מ בזה בתרתי א' מה שפסק כאביי נגד רבא לפי המבואר לעיל ד' כ"ה ע"ב לפי פירש"י דלרבא ע"כ פטור משבועת ביטוי גם במקום שא"ח משום שבועת העדות. ב' הקשה עליו במש"ש הרמב"ם טעמא לפוטרו מן המלקות במזיד מקרא דלאחת מאלה והא שם בסוגיא מבואר דקרא לאחת מאלה קאתא רק על השוגג לפטור אותו בקרבן אחד אבל לא על המזיד לפטור אותו מן המלקות עיי"ש בדברי הלח"מ פ"ט מה"ש הי"ד. ובטרם נבוא אל הישוב ניישב תחלה גם מה שהקשינו לעיל בריש שבועות לפי שיטת ר"ת ז"ל דס"ל לחייב גם בהעלם מו"ק בחטאת קבועה א"כ למה לא מוקי למתניתין דריש שבועות כותי' דר"ע דלעיל הוכחנו מזה כשי' התוס' החולקים על ר"ת ז"ל. ועתה נאמר ליישב קושיא זו לשי' ר"ת ז"ל בפשיטות עפי"מ שנוכיח בע"ה לבאר שיטתו ולקיים ג"כ מש"כ הגרעק"א ז"ל לפרש את דבריו דע"כ לא ס"ל לר"ת ז"ל לחייב בחטאת קבועה אלא בהעלם קודש אבל לא בהעלם מקדש ומשום דחשיב לי' מתעסק וממילא דא תיקשי לן קושיתנו דלא מצי לאוקמי, שוב מתניתין כותי' דריע דהא קתני שתים שהן ארבע ובהעלם מקדש הא ליכא קרבן כלל. ולפי דברינו נוכיח בע"ה איך שגם רבינו הרמב"ם מפרש כר"ת ז"ל דלר"ע מתחייב בהעלם קודש בחטאת קבועה ובהעלם מקדש ע"כ דפטר לי' לגמרי ודין גרמא דלא פסק כותי' דר"ע רק כר ישמעאל ויתבאר עפי"ז ג"כ שיטתו בהאי כללא דיצא לידון בדבר החדש אין לך בו אלא חידושו. ויהי' נעוץ ג"כ עפי"ז סוף המסכת לתחלתה באופן נחמד בע"ה. ורק עלינו להרחיב דברים תחלה ולבאר שיטת ר"ת ז"ל הנ"ל וליישב את דבריו מכל מה שהקשו עליו. וכן לברר דברי הגרעק"א ז"ל הנ"ל וכמו שנאמר בע"ה

והנה ראשון תחלה נאמר מה שנלענ"ד להמתיק מעט שיטת ר"ת ז"ל הנ"ל במש"כ דר"ע לא ס"ל לפטור העלם קודש לגמרי ורק מקרבן עו"י לחוד הוא דקפטר לי' אבל בחטאת קבועה מחייב לי' ר"ע ונראה לומר דר"ת ז"ל אזיל בזה לשיטתו במש"כ התוס' לעיל ד' ד' ע"ב בד"ה ונעלם ונעלם דמפרשי בדעת רש"י שם דס"ל לר"ע דממעט העלם מו"ק מונעלם יתירה יעו"ש משה"ק הרבה על פירש"י ז"ל בזה ואחת מן הקושיות הוא דאמאי איצטריך ונעלם למימר דא"ח על העלם מקדש דמהי תיתי דאיצטריך לן קרא למיפטרי' תדע דהא לרבי איצטריך ונעלם לחייבי' על העלם מו"ק וכו' יעו"ש מש"כ בסה"ד לכך נראה לר"ת דר"ע דריש לי' מונעלם יתירה מכלל שידע ורבי מונעלם דאתא לגופי' דריש מכלל שידע ידיעת בית רבו עיי"ש [ועיי"ש במהרש"א מש"כ לפרש דגם כונת רש"י כן הוא] והרי דמפרש ר"ת ז"ל דבאמת לית לי' לר"ע מיעוטא יתירה למעט העלם מקדש וקודש וקרא דונעלם יתירא דריש לי' על הא דמכלל שידע ורק מכיון דלא כתיב בקרא לחייב אותו רק על העלם טומאה בלחוד משו"ה הוא דס"ל דפטור על העלם מו"ק דמהי תיתי לחייבי' וכנ"ל ושפיר קאמר ר"ת ז"ל מה"ט לשיטתו דכיון דלא נתרבה העלם מו"ק לקרבן עו"י ממילא נשאר בחיוב חטאת קבועה דידי' כמו כל ח"כ שוגגין כיון דלית לן קרא למעט אותו ולפטור דבשלמא אי הוי דרשינן מקרא מיעוטא יתירא למעט העלם מקדש וקודש ולומר דעל העלם טומאה דוקא חייבה תורה ולא על העלם מו"ק שפיר איפשר ללמוד דלגמרי ממעט לה גם מחיוב חטאת קבועה דילה אבל אחר דלית לן מיעוטא כלל לפטור העלם מו"ק ופטורו ממילא הוא דקאתא משום דלית לן קרא לחייבי' כאן גבי קרבן עו"י א"כ ממילא נשאר על מקומו וחייב בחטאת קבועה בכללא דכל שחייב כרת במזיד חייב בשוגג חטאת ואף כי גם לפירש"י דממעטי להעלם מו"ק מקרא דונעלם יתירה י"ל כמ"ש ר"ת ז"ל דמ"מ לא ממעט לי' אלא מקרבן עו"י אבל עדיין נשאר בחיוב חטאת הקבועה דמזה לא נתמעט אמנם לר"ת לשיטתו מדויק טפי ודו"ק כי נכון הוא בע"ה: פלג ו

עתה נבוא לבאר דברי ר"ת ז"ל וליישב שיטתו בע"ה ורק נבאר תחלה מה שהבאנו לעיל ד' הגרעק"א ז"ל בתשובה סי' ח' ובתוס' רעק"א על משניות כאן בשבועות אות י"ב שמתרץ קושית