לפלגות ראובן חלק ג קסג
Li-felagot Reuven part 3 163 · לפלגות ראובן חלק ג · free full Hebrew text
Open in the reader →משום מתעסק דכיון דידוע לכל דאיכא מקדש בעולם הו"ל ליתן דעתו לשיולי לאחרים וכו' ומיישב עפי"ז גם משה"ק במקו"ח ה"פ סי' ת"ל בשלא ידע שיש לו חמץ בביתו שכתבו הפוסקים דהוי שגגת עבירה ותמה דהא הוי מתעסק ובזה א"ש דכיון שקודם פסח בודאי י"ל חמץ בביתו הו"ל לבדוק היטב ואינו בכלל מתעסק עיי"ש ויש לדון בזה וקצרתי: **(הג"ה [וראיתי בס' עמו"א סי' ך' שמביא דברי הגרעק"א הנ"ל ומשיג עליו שלא במשפט במחכת"ה לכן אמרתי לברר הדברים. והנה עיקר קושיתו שם באות י' מסוגיא דפסחים ל"ב דתניא וחטאה בשגגה פרט למזיד [גבי מעילה] והלא דין היא ומה שא"מ שחייב בהם כרת פטר את המזיד וכו' ומסיק שם ל"ג ע"א דה"פ לא אם אמרת בשאר מצות שכן פטר בהם את המתעסק משא"כ במעילה ע"ש ואם איתא דבטומאת מקדש חייב מתעסק אכתי תיקשי קרא גבי מעילה ל"ל לפטור מזיד מקרבן ניליף בק"ו מטומאת מקדש שח"כ ופטר את המזיד ואין לדחות שאני מעילה שגם מתעסק חיב דהא גם בטומאת מקדש חייב נמי מתעסק אע"כ דבאמת גם בטומאת מקדש פטור מתעסק וזו היא הראי' היחידה שלו. ובמחכ"ת לבד מה שיש לפלפל בזה עפימשה"ק שם בפנ"י דהא יש ללמוד מעילה מח"כ דחלבים ועריות שחייב גם מתעסק לפי שנהנה ותירוצו שם דחוק מש"כ דשאני הני שכן נהנה שטועם טעם איסור ממש בחולע"ר משא"כ מעילה שלא נהנה מן העולה טפי מאם הי' חולין ע"ש וזה תמוה דא"כ גם בנתכוין לאשתו ונמצא שהיא א"א א"ח מתעסק משום שלא נהנה טפי מאילו היתה פנוי' [דל"ש ג"כ בזה מ"ש בסנהדרין ע"ה מיום שחרב ביהמ"ק כו' וניתנה לע"ע כיון שלא נתכוין אלא להיתירא וזה ל"ש אלא במזיד משום מים גנובים כמש"ש] וזה מבואר הביטול ממתניתין דיבמות ל"ג בהוחלפו נשותיהן ע"ש. גם זו"ז יקשה ע"ד הפנ"י דאם כן אדרבא מתחזק הקושיא ביותר דהא חמור יותר ח"כ דחוע"ר ומ"מ פטור המזיד אם לא דנימא כמ"ש בתוס' שם ל"ב ע"ב ד"ה מעילה דהק"ו מופרך מעיקרא דהא י"ל דהיא הנותנת שמשום שחמור וי"ב כרת לכן לא סגי קרבן לפטור בו את המזיד. וכן יש לדחות ג"כ הקו' מש"ח ונז"ט ושבוה"ע וכו' שא"ב כרת וחייב בהו את המזיד עיי"ש. וא"כ הי' איפשר לומר גם על קושית בעל עמו"א כן לפי דבריו שטומאת מקדש חמירא שי"ב כרת משו"ה לא סגי בה קרבן במזיד משא"כ מעילה דקילא צריך קרא לפטור את המזיד. אמנם מה מאוד תמוהים ד' בעל עמו"א מעיקרן שהרי שם תחילה מביא בעצמו הברייתא דזבחים מ"ה ת"ר יכול לא יהא חייבין משום טומאה וכו' ודין הוא ומה פיגול שהוא בקבועה ובידיעה אחת ולא הותר מכללו א"ח עליו אלא ע"ד שיל"מ טומאה שהוא בעו"י ובשתי ידיעות והותרה. מכללה אינו דין שא"ח אלא ע"ד שיל"מ וכו' הרי לפנינו דדין טומאת מקדש קילא מיתר ח"כ בכמה מילי ואיך רוצה ללמוד מעילה החמורה שבקבוע ובידיעה אחת וכו' מטומאת, מקדש דקיל הימנה שהיא בעו"י ובב' ידיעות וכו' ורק ביתר ח"כ ר"ל בסוגיא שם דמעילה קילא מהם אבל לא מטומאת מקדש וז"ב
ומ"ש עוד שם בעמו"א בטעמא דידי' ליישב משה"ק הגרעק"א כיון דקרא דממעט מתעסק בחטאת קבוע כתיב מנלי' גם בקרבן עו"י וע"ז כתב בעל עמו"א ק"ו שאין עליו תשובה דיש ללמוד זה בתורת ק"ו כי היכי דהוי בעי הש"ס למילף טומאה מפיגול בזבחים מ"ה ונימא מה שאר ח"כ שהם בקבועה ובידיעה אחת ולא הותרה מכללן פטור בהן מתעסק טומאה שהיא בעו"י וכו' א"ד שפטור בה מתעסק עיי"ש ע"ז אמינא אם לא נדבר מיתר הדברים שהם בקרבן עו"י אם שייך לחייב גם בהן מתעסק לדעת הגרעק"א הנ"ל מיהא בהאי דין דטומאת מקדש ודאי דאין כאן ק"ו כלל לדון דין טומאת מקדש מיתר ח"כ דשאני טומאת מקדש משום דדין ההקדש חלוק מכללם שהרי מצינו שגם במעילה חייב. מתעסק משא"כ ביתר ח"כ זולת חלבים ועריות שכן נהנה. אבל בשאר ח"כ הרי מתעסק פטור וא"כ אין ללמוד מהם טומאת מקדש דחמירא מהם בפרט זה דמתעסק וכנ"ל
ומש"כ עוד שם באות י"א להסביר שהעלם מקדש י"ל דאינו בכלל מתעסק עפימ"ש התוס' בכריתות י"ט ע"ב דמתעסק מקרי אם מתכוין לדבר שהוא היתר לכו"ע אם הי' כפי מה שהוא סבור ע"ש שביאורם דבטועה בדין הוא לבדו נתעלמה ממנו ההלכה אבל לכו"ע ידועה היא עפ"י דרכי התורה א"כ גם נעלם ממנו מקום מקדש וסבור שהוא בא אל בית חול ליש לפטור מטעם. מתעסק שה"ה דבר הידוע לנו עפ"י התורה המקדש וקדושתו ול"ש בזה העלם לכל ישראל הנה בזה ודאי שאין כאן הכרח. וא"א שיעלם דין המקדש אבל מקום המקדש לאו כו"ע גמירי וכמ"ש בשבועות י"ד ב' וכי בעינן דוקא שיהי' מתעסק בדבר שיהי' נעלם מכל אדם. ועיקר סברת התוס' שם הוא לחלק בין טעות בדין לבין טעות במעשה [שגגת שבת צ"ל דחשיב להו כמו טעות בדין דסבור שהיום מותר הוא ובאמת אסור] ובטעה במקום המקדש הא טפי דומה לטעות במעשה וכמובן
)** ועיין ג"כ בהגהת הרש"ש שבועות י"ט מש"כ לתרץ קושית הגרעק"א הנ"ל דמתעסק דממעטינן מבה שדינן רק אשבת הואיל ואשכחן כבר גבה מיעוט דמלאכת מחשבת למעט מתעסק דנתכוין לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר וכ"ה דעת הרע"ב פ"ד מ"ב דכריתות וכו' יעו"ש וגם בדבריו יש לדון הרבה ולא נפניתי כעת. ורק הבאתי את דבריהם לדעת כי דברי ר"ת ז"ל הנ"ל