לפלגות ראובן חלק ג קס

משום דאין סברא לפוטרם לגמרי וז"ש ע"ז ממונא משלמי מלקי לא לקי משום דלאו בני התראה נינהו וכו' ולכן במקום שיש ממון ומלקות דגם אם לא ילקו לא יהיו פטורים לגמרי דין הוא שישלמו ולא ילקו וע"ז סובב והולך כל האתקפתות שם בסוגיא לא שר"ל דע"ז יהי' צריכים התראה דזה א"א אלא שרצו להוכיח דאיפשר להתרות בהם ומה שא"צ התראה הוא משום חומר איסורם עיי"ש ודברים נכונים הם. ולפי"ז ודאי דל"ש לומר דמשו"ה איצטריך קרא דוהצדיקו להשמיענו דחייב מלקות גם בלא התראה דמשום הכי ודאי לא איצטריך קרא וכנ"ל וע"כ כפירוש רש"י ותוס' ז"ל דאה"נ דפריך דקרא דוהצדיקו מיותר ומוכרחין דברינו שכתבנו דמאן דס"ל לאו שאב"מ לוקין עליו ע"כ דס"ל דלאו שניתן לאמב"ד לא לקי וכן להיפוך וא"א כלל לומר דבתרווייהו לקי ודברינו שרירין וקיימין בע"ה דר"ע ור"י אזלי לשיטתם וכמשנ"ת ודו"ק

נשוב לדברינו מה שכתבנו לעיל ליישב מה שהקשינו בריש שבועות דמשו"ה הוא דדחיק לאוקמי מתני' כותי' דרבי ולקרבן ולא אוקי כרבי ישמעאל ולמלקות דלא תיקשי מידי לר' ישמעאל וכמ"ש בתוס' שם ד' ד' ע"א דלפי משנ"ת לק"מ דבאמת א"א לאוקמי מתניתין דמיירי מדין חיוב מלקות כלל דגם כר' ישמעאל לא מצי אתיא דא"כ נצטרך לומר דס"ל לתנא דמשנתינו דחייב מלקות בין בלאו שאב"מ כשבועות ובין בלאו שניתן לאמב"ד כיציאות השבת וזה א"א לאומרו דא"כ קשיא ל"ל קרא דוהצדיקו תיפוק לי' מלא תענה וכנ"ל ורק בקושי ס"ד למימר כן לאוקמי כותי' דר' ישמעאל ואולי י"ל לפי הס"ד דס"ל לר"י דלוקה בתרווייהו ע"כ נתרץ דמשו"ה איצטריך קרא דוהצדיקו דע"ז לוקין כי היכי דלא נפרש האי קרא דאם לא תשמור לעשות דדוקא לעשות ע"י מעשה הוא דלוקה כמו דדייקינן כן לפי האמת במכות י"ג הנ"ל ומשו"ה כתוב קרא דוהצדיקו ללמדנו בע"ז דלוקין גם בלאו שאב"מ ושוב יליף דלוקה בכל לאו שאב"מ ולעשות דכתיב בקרא לאו דוקא הוא או אולי י"ל דאה"נ דבהס"ד ס"ל לתלמודא לחלק בין שבועה לשאר לאו שאב"מ וכמש"כ התוס' ורק בשבועה הוא דס"ל לר"י דלוקה [עוד איפשר לומר בזה לפי מה דדייקי התוס' בקושיתם אליבא דר"מ בסנהדרין ד' ט' ע"א ד"ה דאתרו וז"ל ותימה דמשמע הכא דסבר ר"מ מכות בג' א"כ הוי דריש קרא והצדיקו לענין עדים זוממין דלקי כדלקמן ד' י' ומה הוי משני מהא דפריך ות"ל מלא תענה וכו' דמשמע מדהתו"ס דרק לר"מ הוא דקשה משום דס"ל מכות בג' ויליף ממ"ש ושפטום שנים דע"ז מקשה שם ד' י' אלא מעתה והצדיקו שנים והרשיעו שנים הרי כאן ז' ומשני ההוא מבע"ל כדעולא וכו' והיינו משום דס"ל מכות בג' וכן הקשו גם לר' יהודא דלא מצינו דס"ל מכות ביותר משלשה אבל לר' ישמעאל לשיטתו דס"ל שם דמכות בכ"ג י"ל נמי דלא דריש כלל לקרא דוהצדיקו כדעולא ודו"ק כי קצרתי ולא נפניתי לעיין בדיוק לשון התוס' הנ"ל] עכ"פ י"ל כן לפי הס"ד בשבועות שם דס"ל לר' ישמעאל דבתרווייהו לקי אבל ודאי די"ל דמשו"ה הוא דנאיד מלאוקמי מתניתין כר"י ומוקי לה מתניתין כרבי ולקרבן כי היכי דלא תיקשי ליל האי קרא דוהצדיקו וכנ"ל ודו"ק כי נכון הוא: פלג ח

ומה מאוד ירווח לן מעתה לנעוץ סוף המסכת לראשיתה ולקשר אותה גם למ' שבועות עפ"י הדברים האלה דהנה כבר כתבנו בשם המעה"ח דלרבי דס"ל דילפינן מג"ש דעליה ס"ל לדידי' דבעי אזהרה לכרת ולקרבן וע"כ דס"ל כר' ישמעאל דגם לאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו אף דבעי אזהרה לעונש מיתה וכנ"ל

ונראה לומר דאיפשר נמי לפי"ז ליישב קושית התוס' ב"ק ע"ד ב' שהקשו בהאי סוגיא דריש מכות הנ"ל דפריך ל"ל קרא דוהצדיקו ת"ל משום לא תענה ומשני משום דהוי לאו שאב"מ למה לא משני משום דהוי לאו שניתן לאזהרת מב"ד יעו"ש שכתבו לתרץ דבעי לשנויי לכו"ע אפי' אליבא דר"מ דנפקא לי' אזהרה לע"ז מקרא אחרינא וכו' ולדברינו י"ל דה"ט דלא משני משום דהוי לאו שניתן לאמב"ד דבעי לשנויי גם אליבא דר' ישמעאל וכרבי דס"ל כותי' דגם לאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו וכנ"ל ומשו"ה משני טפי האי שינויא דהוי לאו שאב"מ הרי לפנינו לפי מה שהחלטנו לעיל דרחב"ג דקאמר במתני' שלהי מכות דכל ח"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן ס"ל נמי כר' ישמעאל דגם לאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו וגם בחייבי מב"ד אם אתרו בהן למלקות לחוד לוקין ונפטרו מידי כריתתן וכייל לן רחב"ג במ"ש כל חייבי כריתות שלקו דגם חייבי מב"ד בכלל זה שאם לקו נפטרו מ"כ והיינו משום דס"ל דלאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו וכבר נתבאר דגם רבי הכי ס"ל כותי' דר' ישמעאל וא"ש מאי דתנינין נמי בריש מכלתין כיצד העדים נעשים זוממין וכו' אלא לוקה ארבעים ויליף לה מקרא דוהצדיקו וכי היכי דלא תקשה ל"ל קרא דוהצדיקו ת"ל מלא תענה משני לה בגמ' משום דהוי לאו שאב"מ ולא משני דמשו"ה בעי קרא דוהצדיקו משום דהוי לאו שניתן לאמב"ד דבעי לשנויי גם אליבא דרבי דסתם למתני' ואיהו נמי הא ס"ל כר"י דלאו שניתן לאמב"ד לוקין עליו כמו דס"ל לרחב"ג ורבי נמי סתים למתני' דמגילה כותי' דרחב"ג לפי מאי דמשני לה רנב"י ור"א בסוגיין ונמצא מידרש סיפא לרישא באופן נחמד בע"ה ודו"ק

והיינו נמי דאמרינן בריש מ' שבועות דמתניתין לא מיתוקמא למלקות משום דכיון דע"כ ס"ל לתנא דמתניתין דלאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו וכמו דמוכחינן נמי מהא דשלהי מכות