לפלגות ראובן חלק ג קנז

דילפי כל חייבי חטאות מהיקישא דע"ז לדידהו הוא דל"צ אזהרה לקרבן דלא גמרינן מינה אלא במה דכתיב בהאי קרא בהדיא וכמ"ש בתוס' דמטעם זה לא ילפינן דומיא דע"ז דדוקא חייבי סקילה חייבין בקרבן משום דל"כ במקרא זה כי אם כרת אבל לרבי דיליף להו בג"ש דעלי' עליה מאחות אשה בעינן נמי אזהרה לקרבן דכתיב לאו בההוא קרא ואשה אל אחותה לא תקח לצרור וגו' עיי"ש בתוס' [ועיין ג"כ דורל"צ דרוש ז' מ"ש בזה וקצרתי] ומתורץ שפיר קושית התוס' בזבחים הנ"ל דשם בזבחים מקשה רבא אליבא דרבי דס"ל טעמא דפו"מ פטורים מן הקרבן משום דלית בהו אזהרה ובמכות מתרץ אליבא דר"ע וי"ל דס"ל כחכמים דל"צ אזהרה לקרבן וטעמא דפו"מ פטורים מן הקרבן משום שהן בקו"ע ולרבי י"ל דס"ל כר' ישמעאל דאפילו לאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו ול"ק כלל דילמא אזהרה לקרבן עכ"ד עיי"ש במעה"ח ולענ"ד הדברים מוכרחים ולחנם כתב די"ל דר"ע ס"ל כחכמים דל"צ אזהרה לקרבן שהרי הדבר מפורש בשבת ד' ס"ט ע"א דר"ע ס"ל דהוקשה כה"ת כולה לע"ז רק שהתוס' שם כתבו דלר"ע אית לן למימר הוקשה כה"ת כולה למברך את השם משום דר"ע ס"ל בכריתות דף ז' דהאי קרא דמגדף במברך את השם כתיב יעו"ש ומיושב אצלי בזה גם משה"ק התוס' במכות שם י"ד ע"א ד"ה לאפוקי דל"ל היקישא לאפוקי פו"מ תיפוק לי' משום דאי מימנע ולא עביד ליכא מעשה ובח"כ ממעט מקרא דועשה אחת יצא מסית וכו' שאין בהו מעשה יעו"ש ולענ"ד י"ל דכיון דקיימינן בסוגיין אליבא דר"ע לק"מ לשיטתו כמש"כ התוס' בעצמם בסנהדרין ס"ד ע"א ד"ה מאן דלר"ע לא בעינן כלל מעשה לענין חיוב קרבן משום דהוקשה כה"ת כולה למברך את השם דלית בי' מעשה ועיין בדברינו בהתחלה למ' ברכות סוף פלג א' מה שהבאנו בשם הבית אפרים ח' או"ח סי' נ"ג שכתב לפי"ז דגם במחמר חיב חטאת לר"ע דל"ב מעשה בגופי' יעו"ש וכאן אליבא דר"ע שפיר קאמר דה"ט דפסח ומילה פטורין מן הקרבן משום האי היקישא דהוקשה כה"ת כולה לע"ז [ולר"ע הוקשה למברך את השם וכנ"ל] דמה הני דשוא"ת אף כל שוא"ת לאפוקי פו"מ דקו"ע נינהו וז"נ מאוד לענ"ד בע"ה ובדוקא קאמר לה שם בסוגיין דמכות התם לאו ה"ט אלא משום דאיתקוש כה"ת כולה לע"ז וכו' דמשום דילפי מהאי היקישא דתורה אחת יהי' לכם דמיירי בע"ז או במברך את השם לר"ע משו"ה הוא דס"ל דקרבן ל"צ אזהרה אבל לרבי דיליף מג"ש דעליה אה"נ דלדידי' צריך אזהרה גם לקרבן וכנ"ל ודו"ק כי הדברים ברורים ומוכרחים

ויתיישב נמי עפי"ז קושית התוס' מכות שם י"ג ע"ב ד"ה ר' יצחק משה"ק לרבי יצחק דס"ל דאין מלקות בח"כ א"כ לאו דכל כריתות ל"ל דהא אסקינן דקרבן ל"ב אזהרה יעו"ש ולהנ"ל י"ל בפשיטות דר"י כותי' דרבי ס"ל ויליף כל חייבי חטאות מהאי ג"ש דעלי' וצריך אזהרה לדידי' לקרבן וכמשנ"ת ודו"ק וכן יתיישב ג"כ מאי דמצינו בתוס' ב"ק ק"ה ע"ב ד"ה מאי לאו שהקשו וז"ל תימה בממון מאי שייך לומר לא ענש א"כ הזהיר דבשלמא בעונש שבועה דהיינו קרבן שייך דבפסח ומילה ליכא קרבן משום דלית בהו לאו וכו' עכ"ל וכבר העיר הגרעק"א ז"ל בגהש"ס במכות שם דהא בסוגיא מבואר להיפוך דקרבן ל"ב אזהרה ופו"מ דא"מ קרבן משום דבקו"ע ולהנ"ל י"ל דהתוס' כתבו שם אליבא דרבי דלדידי' מיהת שייך לומר בעונש שבועה דהיינו קרבן דצריך אזהרה ודו"ק וכן י"ל ג"כ במשה"ק שם עוד הגרעק"א ז"ל עמ"ש התוס' שבועות י"ח ע"ב ד"ה ל"ת מנ"ל וז"ל דלא מחייב חטאת אא"כ י"ב לאו מידי דהוי אפסח ומילה ולהנ"ל י"ל נמי דאליבא דרבי פריך התם ל"ת מנלי' דלדידי' צריך אזהרה וכמשנ"ת ודו"ק כי קצרתי בכ"ז וקיימינן השתא לפי"ד המעה"ח דרבי דס"ל דילפינן מג"ש דעלי' ע"כ ס"ל נמי דקרבן בעי אזהרה וס"ל כר' ישמעאל דגם לאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו דודאי דוחק הוא לומר דס"ל לרבי כר' יצחק דליתא למלקות כלל בחייבי כריתות דלא מצינו מאן דס"ל כותי' דרבי יצחק בהא ודו"ק כי קצרתי: פלג ה

ומעתה נקדים עוד הקדמה אחת מאי דקשיא לי בריש מסכת שבועות דפריך התם ד' ג' ע"א מני מתניתין לא ר"י ולא ר"ע אי ר"י האמר א"ח אלא על העתיד לבוא ואי ר"ע האמר על העלם טומאה הוא חייב וא"ח על העלם מקדש ושקלי וטרי בסוגיא הכי והכי עד דמסיק לה רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי יעו"ש והנה מבואר שם בתוס' ד' ד' ע"א סד"ה הא לא"ה דאי הוי מוקמינן למתניתין כר' ישמעאל ולמלקות הוי א"ש ולא תיקשי כל מאי דפריך א"ה ידיעות התראות מבע"ל וכו' דזה ל"ק רק לפי מאי דרצה לאוקמה כותי' דר"ע ולמלקות אבל לר' ישמעאל לא תיקשי משום דלדידי' י"ל דמתניתין איירי בין לקרבן בין למלקות יעו"ש וקשיא לי דא"כ באמת למה דחקו לאוקמי מתניתין כותי' דרבי דלא מצינו דס"ל בשבועות כר"ע בהדיא וכדמסיק שם ד' ה' ע"א אלא בשבועות נסיב לה אליבא דר"ע ולי' לא ס"ל והו"ל לאוקמי מתניתין טפי כדר' ישמעאל ולמלקות לפי"ד התוס' דכר"י א"ש ולפלא שלא הקשו כן המפרשים והנראה לי ליישב זה בע"ה עפ"י המתבאר בסוגיא דשבועות שם דאי הוי מוקמינן מתניתין דריש שבועות כר"י או כר"ע ע"כ צ"ל דס"ל להאי תנא דלאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו מדמחייב מלקות ביציאות השבת וכן נמי ס"ל ע"כ דגם לאו שאב"מ לוקין עליו שהרי מחייב מלקות בשבועה יעו"ש בסוגיא (ואף כי בתוס' שם ד' ג' ע"ב ד"ה