לפלגות ראובן חלק ג קנו

מחילה דמעיקרא לכן ל"ח ב' רשעיות אבל הא דמלקות פוטרו מן הכרת שפיר מיקרי ב' רשעיות כיון שתחלה הי' עליו החיוב רק שנמחל לו להבא עיי"ש ושפיר יתיישב קושיא זו גם לדעת רש"י לפי"ז ויש לדון בדבריו וקצרתי: פלג ד

היוצא לנו מדברינו דברירא מילתא וקיימא מש"כ הרמב"ן ז"ל דגם ר"ע ס"ל כרחב"ג דח"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן ומוכח כן מן הסוגיא ממאי דלא פשיט לה דחלוקין עליו חביריו על רחב"ג מדברי ר"ע לעיל במכות י"ג ע"ב ממש"ש שאם עשה תשובה ב"ד ש"מ מוחלין לו וכמשנ"ת באורך בע"ה וע"כ דמ"ש ר"י חלוקין עליו חביריו על רחב"ג היינו ר' ישמעאל ואינך תנאי דפליגי על ר יצחק וס"ל דח"כ ישנן בכלל מלקות לבד מר"ע דאיהו ס"ל כרחב"ג וכמ"ש הרמב"ן ז"ל הנ"ל

ומעתה עלינו לחקור עוד בדעת רחב"ג דקאמר כל ח"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן כמאן מהני תנאי ס"ל במאי דפליגי ר"י ור"ע לעיל במכות י"ג ע"ב בלאו שניתן לאזהרת מב"ד דלאוקימת' דרבא שם ס"ל לר"ע דאין לוקין עליו ור"י ס"ל דלוקין עליו ורחב"ג כמאן ס"ל ולכאורה מלישנא דמתניתין דנקט חייבי כריתות משמע דדוקא ח"כ לחוד הוא דאמרינן שאם לקו נפטרו מידי כריתתן אבל לא בחייבי מיתות אף אם לא התרו בהן למיתה אלא למלקות מ"מ ל"ש בהו האי דינא דלקו נפטרו מידי כריתתן משום שאין בהן מלקות מן הדין וכר"ע דלאו שניתן לאמב"ד אין לוקין עליו אמנם נראה לדייק איפכא דודאי רחב"ג כר"י ס"ל דגם בלאו שניתן לאמב"ד אם התרו בהן למלקות ולא למיתה חייבין, מלקות מן הדין וממילא דאמרינן גם בהו שאם לקו נפטרו מידי כריתתן והיינו דקא מרבה במ"ש כל ח"כ שלקו וכו' וכללא כייל לן שבכולן שייך האי דינא ונראה ג"כ להוכיח כן גם ממ"ש רחב"ג בטעמא דמילתא שאם לקו נפטרו מידי כריתתן משום, שנאמר ונקלה אחיך לעיניך כשלקה ה"ה כאחיך ולכאורה צריך להבין מנלי' דגם בהני דחייבין כריתות קרי לי' נמי אחיך אחר שלקה ודוחק לומר משום דקרא סתמא כתיב ואף בח"כ משמע דאכתי י"ל דרק מעונש מלקות איירי קרא וחיוב כרת כדקיימא קיימא אמנם נראה ליישב זה עפימ"ש לעיל במכות שם י"ג ע"ב בפירוש ריבתה תורה חייבי כריתות למלקות דגמר לעיני מלעיניך ושם מתקיף לה ראב"מ א"ה חייבי מיתות ב"ד נמי נגמור מהאי ג"ש וכו' ועוד לגמור מעיני מלעיני דהא גמור לעיני מלעיניך וכו' עיי"ש הרי דלר"ע קאמר דח"כ יליף מג"ש דלעיני מלעיניך ורק דפריך עלה א"כ חייבי מב"ד נמי נגמור מהאי ג"ש ולכן נאיד שם מזה ומשני כדי רשעתו משום רשעה אחת א"מ ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות ברשעה המסורה לב"ד הכתוב מדבר ועיין לח"מ ומל"מ ריש פי"ח מה' סנהדרין מש"כ בדעת הרמב"ם דמפרש משיש רבינא בהאי סוגיא לעולם כדאמרינן מעיקרא שאם עשו תשובה וכו' דבח"כ סמיך אהאי ג"ש דלעיני מלעיניך וטעמא דמיתה משום כדי רשעתו וכו' דהיינו דבחייבי מיתות ב"ד לא עבדי ג"ש משום קרא דכדי רשעתו וח"כ אמרינן בפירוש ריבתה תורה מלעיני מלעיניך וכ"ת הא לא עשה תשובה וא"כ בכרת אתה מחייבי' שתי רשעיות לא פסיקא מילתא לכרת יעו"ש דמסקי דאהאי ג"ש סמיך הרמב"ם וקצרתי] ושפיר נוכל לומר דה"ט נמי דר' ישמעאל דבאמת ס"ל דגם חייבי מב"ד איתרבו למלקות בשלא התרו בהן למיתה משום דגמר להו נמי מהאי ג"ש דמעיני מלעיניך וכמו דמסיק בגמ' שם דגם חייבי מב"ד יש ללמוד בהאי ג"ש וא"כ י"ל דהיינו דקאמר רחב"ג כאן במשנתינו משום דכתיב בקרא ונקלה אחיך לעיניך דמינה דרשינן האי ג"ש דמיירי גם בח"כ ומיתת ב"ד ומשמיענו קרא דגם בהני דכתיב לעיניך דהיינו ח"כ ומב"ד מ"מ כיון שלקה ה"ה כאחיך וע"כ דפטורין לגמרי גם מחיוב כרת דידהו ודו"ק כי זהו דקדוק נכון בפירושא דמתניתין לענ"ד וממילא יצא לנו מזה דע"כ ס"ל לרחב"ג כר"י דגם בלאו שניתן לאמב"ד נמי לוקין עליו דהא בהאי ג"ש דלעיני כבר מסקינן שם בגמ' לעיל י"ג ע"ב דודאי אין לחלק חייבי מב"ד מח"כ דתרווייהו גמרינן להו בהאי ג"ש יעו"ש בסוגיא וע"כ דרחב"ג נמי קאמר לה גם בחייבי מב"ד שאם התרו בהם למלקות ולא למיתה אם לקו נפטרו מידי חיוב כרת שחייבין במזיד ולא אתרו בהן למיתה ומשום דגם לאו שניתן לאזהרת מב"ד ס"ל דלוקין עליו כר' ישמעאל וכנ"ל ובזה נבוא להמשיך את הענינים ולנעוץ עפי"ז סוף מכלתין לתחלתה וכן בדרך הזה נחבר אותה גם למס' שבועות ורק נקדים לזה עוד שתי הקדמות וכמו שנאמר בע"ה

וזה יצא ראשונה הנה לעיל במכות י"ג קאמר דה"ט דר"ע דס"ל דח"כ ישנן בכלל מלקות ארבעים משום דלעונש כרת וקרבן ל"צ אזהרה כלל והא דפסח ומילה לא מייתי קרבן לאו משום דלית בהו אזהרה אלא משום דאיתקש כה"ת כולה לע"ז דהוי בשוא"ת לאפוקי פסח ומילה דבקו"ע נינהו אבל חייבי מב"ד צריך אזהרה דידהו לעונש המיתה ולכן אין לוקין על לאו שניתן לאמב"ד וח"כ לוקין דא"צ אזהרה לקרבן ולכרת יעו"ש והנה בזבחים ק"ז ע"א במאי דפריך הגמ' אזהרה מנלן לחייב חטאת בשחוטי חוץ הקשו בתוס' כם ד"ה אזהרה מהאי סוגיא דמכות דמבואר דקרבן לא בעי אזהרה ונדחקו לתרץ זה יעו"ש

אמנם היטיב דיבר בזה בס' מעה"ח בדין שבועת ביטוי ליישב קושיתם עפימש"כ התוס' בעצמם ביבמות ט' ע"א ד"ה מה ע"ז דהאי מילתא תליא בפלוגתת רבי ורבנן דרק לרבנן