לפלגות ראובן חלק ג קנב

כרת שלהן וגם במה שנתקשו רבותינו בעלי התוס' ז"ל שם בחולין פ' הנ"ל ולא פירשו כן לישנא דמתניתין דחולין הנ"ל דהראשון חייב כרת היינו בשלא התרו בו או בגונא אחרינא שלא נלקה ומ"ש ושניהם סופגין היינו בהתרו בו ואז אה"נ שנפטר ג"כ מח"כ דידי' כבר נתלבטו האחרונים ז"ל מה דלא ניחא להו להתוס' ז"ל לפרש כן ועי' ג"כ בתוס' הגרעק"א על משניות פ"ה דחולין שם אות כ"ב משה"ק ע"ד התוס' הנ"ל מהאי סוגיא דמכות הנ"ל דאר"י חלוקין עליו חביריו על רחב"ג ופריך תנינן אין בין שבת וכו' ודחינן והא מ"מ תנינן כן במתניתין דחולין הנ"ל וכן הקשה הגאון הנ"ל גם בספרו דו"ח מגילה ז' ע"ב ושם כתב דבאמת י"ל פירושא דמתניתין דחולין הנ"ל כן דהראשון יש בו שני מיני חיובים או כרת אם לא אתרו בי' למלקות או שסופג ארבעים בהתרו בו ואז ליכא כרת אלא שבתוס' דלא ניחא להו לפרש כן תיקשי כנ"ל ולפלא שלא הזכיר האי פירושא בשם התוי"ט ז"ל שכתב כן שם בחולין עיי"ש. ובנוב"י שם או"ח מ"ת סי' קכ"ח באמת מפרש דזהו כונת התוס' בחולין שם להקשות על האי סוגיא דמכות דמהאי מתני' מוכח דפליג על רחב"ג עיי"ש אמנם לשון התוס' לא משמע כלל דכונתם להקשות וסתמא קאמרי דזהו דלא כרחב"ג והיטב אשר דיבר בזה בס' לב ארי' שם שמפרש דגם התוס' מודים דמתניתין ודאי איכא לפרושי הכי דח"כ אם לא התרו בו למלקות וסופג את הארבעים אם התרו בו וכמ"ש בתוי"ט אלא דכונתם לדייק מסוגית הגמ' שם דע"כ לא אתא כרחב"ג רק דחייב כרת ומלקות ביחד וכ"מ שם ממאי דפריך התם שני מתקבל בפני' הוא כרת נמי ליחייב ול"ק שני נמי כרת ליחייב כמו הראשון מזה הוכיחו דע"כ הראשון ח"כ ומלקות ביחד ומשו"ה פריך על השני נמי שיתחייב גם הוא כרת ומלקות ביחד עיי"ש מ"ש דמשו"ה הוא דמציינו התוס' דבריהם שם בסוגיא ולא על מתניתין משום דהכרח דבריהם הוא מן הסוגיא ולא מן המתניתין עיי"ש וז"ל הא מיהת בלישנא דפיסקי הרמב"ם ז"ל ודאי דאין לדחוק ולהקשות ובריוח נוכל לפרש דבריו דאה"נ דמוטל עליו ח"כ והיינו קודם שהלקו אותו ואם נזדמן לו שלקה נפטר מח"כ שלו וביותר למש"כ בתוי"ט ז"ל דהרמב"ם מפרש גם למתניתין דחולין הנ"ל כן דח"כ כשלא התרו בו ושניהם סופגין כשהתרו יעו"ש וז"פ וברור

והיוצא לנו מזה דאדרבא שפיר פסק הרמב"ם כרחב"ג דכל ח"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן דוקא בחייבי כריתות לחוד שאין עליהם חיוב מיתה כלל ובהני לחוד הוא דקאמרינן שאם לקו נפטרו מידי כריתתן, מפני שח"כ ישנן בכלל מלקות ארבעים וכדר"ע לעיל במכות י"ג ע"ב אבל בחייבי מיתות ב"ד אף דאיכא גם בהו חיוב כרת במזיד ולא אתרו בו למיתה מ"מ לא שייך אצלם כלל לומר דאם ילקו יפטרו מידי כריתתן אף אם יתרו בהן למלקות לפי שאין בהם דין מלקות כלל וכדקייל"ן דלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו כמש"ש ברמב"ם פי"ח מה' סנהדרין ה"ב ולהיפוך ממש מדברי המגיה במל"מ הנ"ל וכ"ז פשוט וברור: פלג ב

ומעתה נבוא לבאר עוד איך שר"ע נמי ס"ל כדרחב"ג הנ"ל דח"כ שלקו נפטרו מ"כ דהנה בסוגיין כאן שלהי מכלתין הקשה הבעה"מ ז"ל דלמה לא פשטוה מהא דר"ע דאמר לעיל במכות י"ג ע"ב דח"כ ישנן בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה ב"ד ש"מ מוחלין להן טעמא דעשו תשובה הא לא עשו תשו' לא נפטרו מידי כריתתן אלמא ר"ע חלוק על רחב"ג דרחב"ג הא בשל"ע תשובה קאמר דאי בשעשה תשובה תשובה פוטרתו ולא מלקות עיי"ש מ"ש לתרץ ומ"ש הרמב"ן ז"ל לדחות את דבריו ובמלחמות תירץ דלעולם י"ל דר"ע כרחב"ג ס"ל והכי קשיא לי' ח"כ אמאי ישנו בכלל מלקות מ' וא"א שלא ילקה ויעמוד בחיוב כרת שבו וכמו שעושין בחייבי מב"ד שנידון בחמורה והכא כרת חמור הדר אמר לפיכך דנין אותו במלקות שאם עשה תשובה ב"ד של מעלה מוחלין לו הכרת וכיון שכן עונש מלקות עיקר שהכרת אין עונשן עונש גמור ומלקות חמור ממנו נידון בחמורה שהכרת קל הוא שהרי איפשר שלא יתקיים בו שב"ד של מעלה מוחלין לו עכ"ל הרמב"ן ז"ל

וראיתי להנוב"י ז"ל באו"ח מ"ת סי' קכ"ח שהקשה בהאי סוגיא דמכות י"ג ע"ב דקאמר שם ולר"ע א"ה ח"כ נמי מאי אמרת שאם עשה תשובה השתא מיהת ל"ע תשובה והקשה שם מאי פריך הגמ' הא ח"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן וא"כ ליכא ב' רשעיות עיי"ש מ"ש לתרץ דקושית הגמ' הכא הוא אליבא דר"י דקאמר שלהי מכות דחלוקין עליו חביריו על רחב"ג וכונת חביריו פירש בריטב"א דהוא על ר' ישמעאל ור"ע דס"ל בהא כרחב"ג דאיכא מלקות בח"כ דל"מ מי שסובר כן אלא ר"י ור"ע ואפי"ה פליגי על רחב"ג בהא וסברי דמלקות אינו פוטר מכרת ופריך כאן אליבא דר' יוחנן דאיהו ס"ל ע"כ דר"ע לית לי' הא דרחב"ג יעו"ש

וכפיה"נ אישתמיט מיני' במחכתה"ר לפי שעה דברי רבותינו הבעה"מ והרמב"ן ז"ל הנ"ל שקדמוהו בקושיא זו אלא שהם מקשים זאת ע"ד ר"ע בעצמו במ"ש שאם עשה תשובה ב"ד ש"מ מוחלין לו דמשמע שאם ל"ע תשובה לא נפטר מן הכרת אף שלקה והוא ז"ל מקשה זאת על קושית הגמ' דפריך השתא מיהו לא עשה תשובה דמ"מ ליפטר מן הכרת ע"י המלקות וכנ"ל וביותר תמוה מש"ש לתרץ זאת דפריך בגמ' אליבא דר' יוחנן דס"ל דר"ע ע"כ פליג על רחב"ג דאדרבא זאת היא