לפלגות ראובן חלק ג קמז

ומלקות דגם המלקות בא מכאשר זמם בזה מיירי קרא דלוקין ואינן משלמין וכיון דלא חילקה תורה מיירי נמי בממון אחר ואפילו קנס שנתחייבו בשעה שהעידו כמ"ש התוס' ולפי"ז מוכרחים דברי ר"י שבתוס' כתובות ל"ב ע"ב דבכה"ג לר"מ שהעידו כל ממון ומלקות דלוקין ומשלמין כיון שרצו לחייבו שניהם דאי נימא דבהא מודה ר"מ א"כ אין חילוק בין ר"מ לרבנן אע"כ דלר"מ בזה לוקין ומשלמין כיון דקנס הוא וא"א לאוקמי פשטא דקרא בממון ומלקות עכ"ד ההפלאה ז"ל

והנה יצדק תי' ההפלאה ז"ל לפימ"ש הוא ז"ל דרבנן ור"מ פליגי בהאי דינא היכי שבאו העדים לחייבו גם שניהם דלר"מ לוקין ומשלמין מכאשר זמם ולרבנן בכה"ג לוקין ואין משלמין דלפי"ז שפיר אמרינן דלרבנן מתפרש קרא דכדי רשעתו בכה"ג שהממון בא מחמת עדותן וחייבה אותן התורה מלקות ולא ממון אבל לדעת הר"י ז"ל שכתבנו דס"ל דגם לרבנן בכה"ג שבאו העדים לחייב מלקות וממון חייבין גם שניהם מכאשר זמם ושוב א"א לאוקמי קרא דכדי רשעתו בכה"ג וע"כ דמיירי קרא בממון אחר שהזיקו בשעה שהעידו א"כ הדר תיקשי קושית ההפלאה ז"ל הנ"ל דהא אין חילוק בין ר"מ לרבנן דמה ענין ע"ז קנסא לממון אחר שנתחייבו בשעה שהעידו אמנם באמת גם זולת דברינו אין תירוץ בעל ההפלאה ז"ל נראה מוסכם במ"ש דהא דריבתה התורה ע"ז לתשלומין היינו רק במקום מלקות דלא תענה דלא נימא דלוקין ואין משלמין אבל אם העידו על ממון ומלקות דגם המלקות בא מכאשר זמם בזה מיירי קרא דלוקין ואין משלמין לרבנן ולענ"ד לא משמע כן ואדרבא נראה דאף אם יהיבנא לי' דלרבנן אם באו לחייב ממון ומלקות א"ח גם שניהם מכאשר זמם ורק חדא מינייהו הוא דמחייב מ"מ נראה לכאורה שלא כמ"ש הוא ז"ל דלוקין ואינן משלמין אלא אדרבא משלמין ואינן לוקין וכן מטין ג"כ דברי האו"ת סי' ל"ח שהבאנו בדברינו משה"ק במתניתין דריש מכות במעידין שהוא ב"ג וב"ח דסופגין מ' והא כיון שנגמר הדין על פיהם דהוא ב"ג א"כ כבר נעשה המעשה ולמה לוקין הא כתיב כאשר זמם ולא כאשר עשה וכתב עוד שם דאין לומר דהיו מעידים דנטל מעות לפדיון בכור ועכשיו דנעשה ב"ג וב"ח בב"ד חייב להחזיר מה שלקח ועדיין לא החזיר ולא נעשה מעשה קרינן בי' דא"כ אף העדים מחויבים לשלם המעות שהזיקו לו וכל היכי דאיכא מעות ממון משלם מילקי לא לקי עיי"ש מ"ש להוכיח מזה שיטת הרמב"ם דמלקות חייבים אף דכבר נעשה המעשה מלאו דלא תענה ולפנינו נדבר בזה בע"ה הרי דפשיטא לי' לבעל האו"ת ז"ל דאם באו העדים להעיד על שני דברים הא' לפוסלו אשר בשביל זה חייבים מלקות והב' לחייבו ג"כ ממון דממונא משלמי מילקי לא לקי וכנ"ל

ולכאורה גם מהאי סוגיא דסנהדרין הנ"ל יש להשיב דברי ההפלאה הנ"ל דהא מפורש שם דאם הוזמו עידי האב נהרגין ומשלמין ואינם לוקין הרי דכל היכי דאיכא ממון ומלקות בע"ז אף דשניהם באים מכח כאשר זמם מ"מ נתרבו לתשלומין ולא למלקות ולדברי האחרונים ז"ל שהבאנו דס"ל דלרבנן גם בע"ז אמרינן קלב"ם ודאי מוכח כן וכן הוכיח לה שם הגרעק"א ז"ל בדרו"ח כתובות ל"ב ע"ב לפי"ד ז"ל שם דלרבנן אה"נ דאין העדים מתחייבין אלא חדא ורק לר"מ הוא דכתב כן הר"י ז"ל דחייבין בתרווייהו ע"כ מוכח משם דגם במקום שאין המלקות בא מכח הלאו דלא תענה אלא מכאשר זמם מ"מ משלמין ואין לוקין ועיי"ש מש"כ בטעמא דמילתא עפימ"ש בכתובות ל"ג דע"ז ממונא משלמי מילקי לא לקי משום דלאו בני התראה נינהו ופירש"י שם דהיכי דאיפשר לקיים הזמה בממון לא לקי כיון דלא התרו בהו עיי"ש ויש לתמוה לכאורה על בעל ההפלאה ז"ל שלא הזכיר סוגיא ערוכה כנגדו אמנם באמת יש להצדיק דברי בעל ההפלאה עפי"מ שכתבנו לעיל בשמו שכתב בעצמו להלן שם בהפלאה ד' ל"ד לענין אחר דשפיר מתקיים כאשר זמם גם לגבי המלקות ע"י המיתה שנתחייבו העדים משום עידי הבעל דלא גרע מיתה מן המלקות וכנ"ל ונמצא דשפיר י"ל דבכ"מ שנתחייבו העדים זוממין ממון ומלקות מכאשר זמם אה"נ דלוקין ואינן משלמין כמ"ש בהפלאה כאן רק דהתם אין להלקות את העדים משום שחייבין מיתה ונתקיים עי"ז כאשר זמם גם לגבי המלקות ולפי"ז נצטרך לומר דה"ט דחייבין בתשלומין אף דהא חייבין במלקות משום הבעל עצמו והוי ממון ומלקות בחד גברא וס"ל לדידי' דפטורין מן הממון משים דמ"מ הא אין לוקין ודינן בזה כחייבי מלקות שוגגין דחייבין בתשלומין ונמצא דהמיתה פוטרתו מן המלקות אף דחיוב המיתה הוא בשביל העדים דזה מיקרי מ"מ כ"ז גם לגבי חיוב המלקות משום הבעל ואינו פוטר מן הממון משום דהוי מיתה לזה וממון לזה וחיוב המלקות ודאי דאינו פוטר משום דהא אינם לוקין ודמי לחייבי מלקות שוגגין ודו"ק]: פלג טז

ועדיפא מזה נראה לענ"ד ליישב דברי בעל ההפלאה ז"ל מהאי סוגיא דסנהדרין הנ"ל דנראה לומר דאף למ"ד דס"ל ממון לזה ונפשות לזה חייב מ"מ מודה מיהת גם האי מ"ד דמיתה לזה ומלקות לזה היכי דבאים שני החיובים בב"א דפטור ולא צריכין לסברת בעל ההפלאה ז"ל דל"ש אלא גבי ע"ז משום מ"ש דע"י המיתה מתקיים נמי כאשר זמם לגבי המלקות דקילא מיני' אלא אף בכל מקום שיתחייב מיתה ומלקות בבת אחת י"ל דפטור מן המלקות דאף דפשיטא טובא שבאם