לפלגות ראובן חלק ג קמה

משמע דממון ונפשות לחד גברא פטורין ולפימשנ"ת הא ודאי מוכח מכאן דגם בחד גברא חייבים דאל"ה גם בתרי גברי הו"ל למיפטר משום דליתא בזוממי זוממין ורק הא דנקט טעמא דממון לזה ונפשות לזה י"ל בתרי אנפי דלפימ"ש הא אין זה הוכחה אלא לדידן דקייל"ן כר"ע דע"ז קנסא הא מיהת רבנן פליגי עלי' דר"ע כמ"ש בריש מכות דרבנן דר"מ ס"ל ע"ז ממונא ולדידהו הא שפיר י"ל דאף דממון ונפשות בחד גברא פטורים משום דקלב"ם מ"מ ממון לזה ונפשות לזה חייבין ולא איכפת לן במאי דליתא בזוממי זוממין דכיון דע"ז ממונא הוא הא בממון ליב עשאי"ל ושפיר י"ל דגם בע"ז אמרינן האי דינא דקלב"ם ומתמעטי מיתה וממון מקרא דולא יהי' אסון וכן מלקות וממון מקרא דכדי רשעתו **(ומ"מ יועיל לן ד' הקצוה"ח הנ"ל להסביר עפי"ז מש"כ הראשונים ז"ל בשם הראב"ד לחלק בין קנס דח"נ דתם ליתר קנסות דבח"נ מהני בי' תפיסה וכשהודה בב"ד אומרים לו זיל שלים אלא שאין כופין אותו עיין חי' הרשב"א ב"ק ד' ל"ג וד' ל"ו ובשטמ"ק ספ"ק דב"ק בסוגיא דפ"נ ובמ"מ פ"ט מה' נ"מ הי"א שכתב דגם דעת הרמב"ם כן הוא ובזה נראה דס"ל כמ"ש בקצוה"ח הנ"ל דבח"נ כיון דקרן אית לי' גבי' אינו נפטר בהודאתו אלא שאין ב"ד כופין ומחייבין אותו עפ"י הודאת פיו בלא עדים וכיון שנשאר עליו החיוב שפיר מהני התפיסה ואומרים לו ג"כ שחייב הוא בעצמו לשלם לו ומשה"ק עליו רבותינו ז"ל ממש"ש המית שורי וכו' דבתם פטור וכן שם בב"ק מ' ע"ב אי תם הוי מודינא ומיפטרינא ע' שטמ"ק שם וברשב"א שם הנה לפי"מ שדקדק הראב"ד בלשונו שהביא הרשב"א שם שכתב דפ"נ שאני דקרן הוא דמשלם ושותפי נינהו ומכי אודעי' וכו' קרנא הוא דמחייבי לי' כו' משמע דרק אליבא דר"ע הוא דכתב כן הראב"ד משום דס"ל דתורא דשותפי הוא וזוכה בגוף השור אבל לא אליבא דר' ישמעאל דס"ל דאינו אלא בע"ח בעלמא ואינו שייך לגוף השור דלדידי' משמע דמודה דמיפטר גם בח"נ דתם עפ"י הודאתו ועיין ג"כ בפנ"י ב"ק ד' ל"ה שגם הוא ז"ל מפרש דעת הראב"ד הנ"ל רק אליבא דר"ע לפימ"ש לבאר את דבריו רק לענין תפיסה ולא ראה ד' הרשב"א והשטמ"ק שהבאנו לעיל מש"כ בשם הראב"ד דגם זולת תפיסה לא מיפטר בהודאתו בח"נ דתם ושפיר י"ל גם לדידהו שבמכוון מדייק הראב"ד האי טעמא שכתב משום דשותפי נינהו ולר"י מודה דגם בפ"נ דתם מיפטר בהודאתו ויתיישב בזה משה"ק מהאי סוגיא דב"ק מ' לפימ"ש במ"מ פ"ד מה' נ"מ ה"ח דע"כ אותה סוגיא אינה אלא אליבא דר"י דאמר יושם השיר ובע"ח הוא אבל לר"ע דאמר שותפי נינהו אי מעריק לי' חייב וקייל"ן הלכה כר"ע מחבירו עיי"ש ועיין ג"כ בתוס' שם בסוגיין ד"ה הוה ודו"ק וא"כ לר"י לשיטתו שפיר קאמר שם אי תם הוי מודינא ומופטרינא ויתיישב ג"כ משה"ק שם בלח"מ דעדיין לא יצדק שי' הרמב"ם לפי"מ דפסק פ"נ קנסא וא"כ אמאי חייב לדידי' נימא לי' אי הוי מודינא מיפטרינא כדהקשו בגמ' ולהנ"ל ניחא מאוד לפי"מ שכתבנו לעיל בשם המ"מ לקמן פ"ט מה' נ"מ הי"א דגם הרמב"ם ס"ל בזה כהראב"ד דבפ"נ דתם ל"מ לי' הודאתו ליפטור א"כ ודאי דא"ש דא"י לומר אי תם הוי מודינא ומיפטרינא כיון דלא נפטר כלל בהודאתו בהאי ח"נ דתם ובגמ' לא פריך אלא אליבא דר' ישמעאל דאזלא הסוגיא כותי' וכנ"ל ודו"ק וממילא יתיישב נמי משה"ק לשי' הראב"ד מהא דהמית שורי וכו' דג"כ איפשר לאוקמה דכר"י אתיא דמהני הודאתו לפטור לדידי' גם בח"נ דתם וכנ"ל

ומה מאוד יש לתמוה על בעל מנה"ח מ' נ"א שמביא שם ד' הר"מ והראב"ד אלו דבח"נ דתם מהני תפיסה אם הודה ומתרץ שם עפי"ז משה"ק במל"מ פ"ג מה' גניבה ה"ח במ"ש בשבועות ל"ג לפשוט האיבעיא במשביע עדי קנס מהא דח"נ דחייבין והא שאני ח"נ דקנס כיון שאינו מחייב א"ע בכלום בהודאתו שפיר מתחייב לשלם אח"כ כשבאו עדים כמ"ש בב"ק ע"ה ומתרץ במנה"ח דהא גם בח"נ מהני הודאתו לענין שיוכל חבירו לתפוס ממנו יעו"ש וזה פלא דלפי"ז עוד יותר תיקשי דמאי פשוט לי' למשביע עדי קנס מהאי דינא דח"נ דשא"ה דלא מיפטר עפ"י הודאתו דכיון דתפיסה מהני בי' כ"ש דלא מהני לי' הודאתו לפוטרו ואדרבא לפי"ז יתחזק עוד הקושיא ביותר [דבאם לא נחלק בין קנם דח"נ לשארי קנס הא כבר כתבו האחרונים לתרץ קושית המל"מ ז"ל הנ"ל דגם בפ"נ דתם מיחשב מתחייב א"ע משום דמועיל הודאתו לייעדו בנגיחה אחת פחות שמצטרפת גם הנגיחה הזאת לשיעור העדאה עיין נוב"י מ"ת אה"ע סי' כ"ג או כמש"ש בשם הגאון השואל שם לתרץ דשא"ה כיון דלא משוי נפשי' רשיעא בזה מהני הודאתו לפטור גם אם לא חייב א"ע כלום ומ"ש בנוב"י שם לדחות את דבריו הנה כבר הוכיח הגאון הנ"ל את צדקתו בספרו מהר"ם מינץ סי' כ"ז ועיי"ש כי קצרתי] אבל לשי' הראב"ד הנ"ל דבאמת ל"מ הודאה לפטור מפ"נ דתם ודאי דתיקשי קושית המל"מ האיך פשיט מיני' לשארי קנסות דעיקר האיבעי' לפטור הוא מטעמא דמצי פטר נפשי' בהודאה וכנ"ל ואדרבה לכאורה צ"ע על סברת הראב"ד הנ"ל מהאי סוגיא דשבועות ל"ג הנ"ל אמנם לפי מה שכתבנו לעיל יש ליישב גם קושיא זו ונימא דגם סוגיא דהתם כותי' דר' ישמעאל אזלא דס"ל יושם השור ודינו כבע"ח ולדידי' כבר כתבנו דמודה הראב"ד דאין דינו חלוק משארי דיני קנסות וכנ"ל ובמק"א הארכתי עוד בהאי דינא דמודה בקנס ובמ"ש הקצוה"ח סי' ת' להשיג על האו"ת שמחלק בין מודה בקנס למודה בתשלומין וכאן קצרתי לפי שהוא חוץ לעניננו]:)**