לפלגות ראובן חלק ג קמד

התוס' בסנהדרין ד"ח ע"ב ד"ה והביא וכו' יעו"ש וא"כ הא ממילא נדחין דברי ההפלאה ז"ל כאן במ"ש להוכיח מדין מש"ר אליבא דר"מ דבקנס אמרינן דמת ומשלם משום שע"כ חייבין מיתה בשביל שרצו להרוג עידי הבעל שבאו לחייב מיתה להאשה ולהנ"ל אין זה הוכחה כלל כמובן: פלג יד

אמנם בכ"ז מה שכתבנו אנחנו בזה שרירין וקיימין לכאורה דהא התם בסנהדרין מיירי להדיא בסוגיא שם בכה"ג שעידי האב נהרגין וע"כ מיירי שעידי הבעל העידו עלי' שזינתה בהתראה וחייבת מיתה ושפיר יש להוכיח דבמיתה וממון לחד גברא חייבין ג"כ גם שניהם דאל"ה הא ליתא בזוממי זוממין וכנ"ל ונמצא דמהאי סוגיא גופה מוכח ע"כ כדעת הר"י ז"ל דמדין הזמה חייבין בתרווייהו ול"א בהו קלב"ם ודו"ק

ומעתה הנה אזדו להו כל הני ראיות שהביאו הפנ"י והגרעק"א ז"ל מהאי סוגיא דסנהדרין לסתור דעת הר"י ז"ל דס"ל דגבי ע"ז לא אמרינן קלב"ם ומחייבי תרווייהו והבאנו לעיל מ"ש הפנ"י להוכיח מהא דאמרו שם בסנהדרין טעמא דנהרגין ומשלמין משום דהוי ממון לזה ונפשות לזה **(א"ל עדים הא אם יש לו עדים איפשר שיתחייב בב"ד אחר וע"כ מוכח נמי מכאן דמיפטר בהודאתו לגמרי וגם בב"ד אחר א"א שיתחייב אחר שהודה וכנ"ל

וכן יש להוכיח לענ"ד מכ"מ בש"ס דלא כמ"ש בקצוה"ח הנ"ל והנה בקצוה"ח שם כתב להוכיח כדבריו מהאי דינא דעדים זוממין דאמרו במכות ד' ג' דלר"ע דס"ל ע"ז קנסא אם הודו העדים בפני ב"ד ואמרו הוזמנו בב"ד פטורין וכיון דהוזמו כבר בב"ד עפ"י עדים כשרים והיכא דבאו עדים ואח"כ מודה ודאי חייב אליבא דכו"ע וא"כ היכי משכחת לה מודה בקנס בעדים זוממין אלא ע"כ דבב"ד אחר שפיר מיחשב כמו מודה בקנס עיי"ש שזהו עיקר הוכחתו הנה לענ"ד לק"מ דכיון דעיקר החיוב נעשה ע"י ההזמה כמו שהגניבה גורמת חיוב הקנס להגנב כן ההזמה להניזומים ומבלעדי ההזמה אין כאן חיוב כלל א"כ ל"ש לומר על העדים המזימים שזה מיקרי באו עדים ואח"כ הודה אחר שקודם שבאו והזימו אותם לא הי' עדיין חיוב כלל ורק אם עדים אחרים יבואו ויעידו שכבר ליזומו אז דומה להתם שבאו עדים שגנב וזה באמת הוי מודה בקנס ואח"כ באו עדים אבל ודאי אין סברא להחשיב את העדים המזימים וגורמים עיקר החיוב שזה יחשב כמו באו עדים ואח"כ הודה וז"פ וברור בע"ה

ובס' ד"ח שם סי' כ"ט נדחק לדחות סברתי זאת בפטומי מילי דל"ד הזמה לגניבה דהא השתא לא עשו כלום ואדרבא ההעדאה מה שהעידו מקודם כך וכך על ראובן בשקר זה נקרא מעשה הגניבה שהעידו בשקר ועדי הזמה הבאים אח"כ ומזימים אותם הוי כבאו עדים על מעשה הגניבה עיי"ש ולא דיבר נכונה דבדין הזמה שחייבים מכאשר זמם לחוד ולא עשו לו עדיין שום הפסד בעדותן ודאי דלא נעשה החיוב ע"י העדאתן שהעידו בשקר דמ"מ הא לא הפסיד עי"ז מאומה והוי כמו מילי דכדיבא ולמה יתחייבו וע"כ דעיקר החיוב נעשה רק ע"י עידי הזמה מדין גזה"כ ומכיון דעתה על פי העדים נעשה החיוב ל"ד כלל לבאו עדים ואח"כ הודה וכנ"ל

רק דאף אם הי' איפשר להצדיק ד' הקצוה"ח ולומר דבע"ז דמי קצת לבאו עדים תחלה קודם שהודה הי' נראה לפי"ז לחלק בין קנס דע"ז לשארי קנסות ונימא דרק בקנס דע"ז הוא דאמרינן דלא מיפטר לגמרי עפ"י הודאתו משום דשא"ה דע"כ איכא עדים שאיפשר לי' להתחייב ע"י אין הודאתו חשובה לפוטרו לגמרי אלא שאינו מתחייב עפ"י עצמו דלכאורה לא מצינו בי' לישנא דפטור כמו בשארי קנסות אלא דנקט אף אין משלמין עפ"י עצמן ויתיישב בזה מה שהקשינו בהאי סוגיא דמכות ג' הנ"ל דשוב ל"ש לומר ע"ז משלם, לפי חלקו על אידך שלא הודה כיון דגם העד השני יתחייב אח"כ ע"י העדים אבל לא משמע כלל לחלק בזה בין קנס דע"ז ליתר דיני קנם ומשמע דלעולם ההודאה פוטרת אותו לגמרי וכנ"ל

שוב ראיתי שגם בנתה"מ שם דחה ד' הקצוה"ח הנ"ל עיי"ש שמביא ג"כ ראי' מהאי סוגיא דב"ק בטבי עבדו דאמרי שאני ר"ג דשלא בפני ב"ד אודי משמע דאם הודה בפני ב"ד אף אם הביא אח"כ עדים בב"ד אחר נפטר בהודאה ראשונה עיי"ש ואינו מוכרח דעדיין י"ל דאם הי' מודה בפני ב"ד הי' מועלת הודאתו שלא יתחייב עוד באותו ב"ד אבל כבר הוכחנו בע"ה לעיל לסתור את דבריו בראיות מכריחות וברורות ותל"מ ומד' הרמב"ן שהבאתי לעיל אין לה"ר לד' הקצוה"ח שהרי הרמב"ן מיירי שם קידם שפטרוהו ב"ד עפ"י הודאתו ובזה ודאי יצדקו דבריו דשפיר מהני לי' תפיסתו כיון שעדיין לא נפטר מחיובא דידי' וז"פ ומ"ש הקצוה"ח לה"ר לזה מהא דר"פ נערה הנה המעיין יראה דבתוס' שם לא כתבו כן אלא לפי הס"ד דאביי אליבא דר"ש דכ"ז שלא גבה עדיין קנס הוא ודמי לקודם שנגמר הדין לדידן לכן מהני הודאתו לפטור בב"ד אחר ואין להאריך בזה עוד ומחוורתא לתרץ את קושיתי בהא דמכות ג' הנ"ל כמש"כ לעיל דרב לשיטתו אזיל דס"ל דבמקום דלא חייב א"ע כלום לא מיפטר בהודאתו אם באו עדים אח"כ וכנ"ל ודו"ק:)**