לפלגות ראובן חלק ג קמא

ונפשות בחד גברא פטור כיון דמתקיים בו קצת הזמה וכו' עכ"ל **(הג"ה [עיי"ש עוד בתוס' מש"כ בשם ר"ת ז"ל דע"כ לכו"ע מיתה לזה ותשלומין לזה פטור דהא קלב"ם דפטור נפקא לן מלא יהי' אסון וגו' והתם הוי מיתה לאשה ותשלומין לבעל שהוולדות שלו וכו' וכתב בהפלאה שם ליישב קושיא זו לפימ"ש לעיל דהא דס"ל דממון לזה ונפשות לזה חייב אע"ג דלגבי ממון הו"ל עשאאי"ל דהעדים נפטרו מממון משום דבממון ל"ב עשאי"ל והיינו משום דל"ב דו"ח בממון אמנם לרבא דס"ל בריש סנהדרין דמה"ת גם בממון בעינן דו"ח מקרא דמשפט אחד ממילא דמה"ת בעינן נמי בממון עשאי"ל דהא בהא תליא כמ"ש בש"ך חו"מ סס"י ל"ג א"כ אין הוכחה מה"ת דפטרה מדמי וולדות במקום מיתה דמה"ת בודאי פטור משום דהוי לגבי הממון עשאאי"ל עיי"ש ובמחכ"ת ליתא לדבריו דודאי א"א לומר בטעמא דקרא שפטרתו התורה מדמי וולדות במקום מיתה דהוא משום דהוי עשאאי"ל דהא ודאי דפטור גם בשהי' המעשה בב"ד דמבואר בסנהדרין ד' ע"ח ע"א דבב"ד ל"ב כלל שיהי' עשאי"ל עיי"ש ומ"מ ודאי דפטור גם בכה"ג וע"כ דלא מן השם הוא זה אלא כמ"ש ר"ת ז"ל דטעמא הוא משום דע"כ גם מיתה לזה ותשלומין לזה נמי פטור ודו"ק]:)** הרי להדיא דס"ל לר"ת דגם בהזמה אמרי' דקלב"ם ובחד גברא פטור כיון דמתקיים בו קצת הזמה ונמצא לכאורה דפליגי בזה הר"י ור"ת ז"ל ודעת רש"י שם בתוס' כתובות ל"ב הנ"ל הוא כדעת ר"ת ז"ל ולדעת הר"י ז"ל צריך ליישב האי סוגיא דסנהדרין הנ"ל: פלג יג

ואמינא בע"ה ליישב דעת ר"י ושיטתו עפי"מ שבפשוטו נראה אדרבה להוכיח לכאורה מהאי סוגיא דסנהדרין כדעת ר"י הנ"ל דחייבין בתרווייהו מכאשר זמם וכמו שנאמר בע"ה דהנה **(עפימ"ש הר"ש פ"ז דתרומות מ"א דע"כ ס"ל לרבא כר' יוחנן דחייבי מלקות שוגגין חייבין בתשלומין ע"ש ועיין קצוה"ח סי' ל"ח ס"ק א' וכן בסי' כ"ח ס"ק א' שכתב דרבא ס"ל כריש לקיש ולא נזכר מד' הר"ש הנ"ל דמבואר להיפוך] וא"כ הא יש לאוקמי קרא בשוגג ולא אתרו בו ולכן מוכיח מבא על אמו דחייבי מיתות שוגגין לכו"ע פטורין מן התשלומין. ולפי דברנו נסתר תירוץ זה לפימ"ש התוס' לפרש דברי רבא משום דעיקר אתנן בח"כ כתיב א"כ ע"כ עלינו לפרש כונתם דרבא מוכיח משום דקרא סתמא כתיב ומיירי גם במזיד לשיטת רש"י פסחים הנ"ל דח"כ שוגגין חייבין גם לרנב"ה. וגם לדידן אין להוכיח מחיוב המלקות דאיכא בכל ח"כ משום דרבא הא ס"ל חייבי מלקות שוגגין חייבין וע"כ משום דקרא סתמא כתיב ומיירי גם במזיד ואתרו בו וא"כ הדר תיקשי למה נקט בא על אמו ולא יליף מכל אתנן דג"כ לוקה משום ת"ק וכנ"ל

אמנם יפה העיר מר בני הרב הג' מ' שמעון זאב בענגיס שליט"א ליישב בפשוטו קושית בעל היה"ת הנ"ל עפ"י משנ"ת בדברינו לעיל דבמקום שהחיוב מלקות עם הממון באין לעולם כאחד ודאי דלא מיפטר מטעם קלב"ם. ורק במקום ששני החיובים באים במקרה ביחד. א"כ בפשוטו א"ש מאי דנקט רבא בא על אמו דמלאו דלת"ק דאיכא בכל פנוי' לא מצי פריך דבזה אין קלב"ם פוטר אותו כלל וכנ"ל ודבריו נכונים וברורים וסייעתא רבא מזה למשנ"ת לעיל בע"ה וקצרתי

ולפי"ז י"ל דגם מש"כ התוס' כאן בכתובות ל"ב בשם הר"י ז"ל דהעדים ג"כ חייבים בשניהם כשיוזמו דז"א אלא בהאי גוונא שכתבו התוס' כגון שהעידו על אחד שהוציא ש"ר על אשתו ונתחייב ממון ומלקות דכאן נמי הא הני ב' חיובים באים לעולם ביחד. וא"א להיות כלל זה בלא זה לכן שפיר אמרינן דגם העדים חייבים בתרווייהו אבל באם העידו על אחד לחייב אותו ב' החיובים ע"י מה שבמקרה נתחייב בתרווייהו הני חיובי איפשר דאה"נ דאם ניזומו פטורים גם הם מן התשלומין משום דקלב"ם בכה"ג שבאו באקראי בעלמא דרק בגוונא ששני החיובים נמצאים לעולם ביחד בזה הוא דכתבו התוס' שחייבים בתרווייהו משום דבכה"ג ל"א קלב"ם לפטור אותן מן התשלומין וכנ"ל

ויתיישב בזה משה"ק בהפלאה שם מה שלא כתבו בתוס' לאשכוחי ממון ומלקות בכאשר זמם כגון שהעידו על אחד שחסם פרה ודש בה דלוקה ומשלם לר"מ עיי"ש ולהנ"ל לק"מ משום דהתם הא אינם שני החיובים ביחד לעולם וכמו בחוסם פרתו ודש בה דחייב מלקות ול"ש שם חיוב תשלומין וז"פ

ואם כנים אנחנו בזה יתיישב ג"כ קושית הפנ"י והגרעק"א ז"ל משה"ק ע"ד התוס' הנ"ל מהאי סוגיא דסנהדרין ט' הנ"ל דדוקא נקט שם טעמא דממון לזה ונפשות לזה גבי עידי האב שהוזמו משום דהתם נמי הא איפשר להיות זה בלא זה כגון שיזימו את עידי הבעל לחייבם מיתה ולא יחייבו את הבעל כגון שכבר מת הבעל או בפשוטו שהבעל יש לו ג"כ עדים אחרים על אמיתת הדבר. שזינתה ומ"מ הני עדים שהביא הבעל תחלה שהוזמו הם חייבים מיתה וכמ"ש כה"ג במכות ד' ה' ע"א וד' ו' ע"ב נמצאת אחת מהן זוממת הוא והן נהרגין וא"כ הא איפשר להיות זה בלא זה ורק במקרה נתאחדו כאן ב' החיובים משו"ה שפיר נקט דוקא ה"ט דהוי ממון לזה ונפשות לזה הא לאדם אחד בכה"ג אה"נ דהוי פטורין כיון דאינם ביחד תמיד ב' החיובים שפיר אמרינן דקלב"ם וכנ"ל אמנם עדיין אינו מספיק ליישב בזה דעת הר"י ז"ל מכל משה"ק עליו האחרונים ז"ל וע"כ כמו שכתבנו בפנים ודו"ק כי קצרתי]:)**