לפלגות ראובן חלק ג קלה

אין לוקין ומשלמין ואין נראה לר"י דלא מסתבר שלא יהי' חייבין ממון ומלקות בכה"ג כיון שרצו לחייבו שניהם עכ"ל הרי לכאורה מפורש יוצא מדבריהם דבמקום שהעדים באים לחייב מלקות וממון חייבים גם הם גם שניהם וסברתם הוא כפשוטה דאין זה שני חיובים לומר בזה קלב"ם וחשוב כמו רשעה אחת דתרווייהו באים מכח כאשר זמם דכל מה שרצו העדים לחייב את הנידון מתחייבים גם הם לכשיוזמו וכמ"ש כה"ג שם בכתובות ל"ג ע"א לענין התראה דא"צ משום מי איכא מידי דאינהו בעו קטיל בלא התראה ואינהו בעי התראה וכן ג"כ אמרינן הכא אינהו בעו לחייבי' גם שניהם לכן גם הם יתחייבו שניהם ובמק"א תירצתי עפי"ז קושית רש"י ותוס' סנהדרין ד' מ' ע"ב ע"ש גבי חקירות דקאמר עיה"נ להנך תרתי לא דמיא שכן ממונן פלט עדים זוממין להנך תרתי ל"ד שכן בסייף וכו' ובתוס' שם ד"ה שכן בסייף וז"ל פ"ה דעיהנ"ד וע"ז דפרשתא משמע שמעידין על רוצח וכו' ותימה דעל כל חייבי מיתות שיעידו שייך לומר נפש בנפש כשהוזמו וכו' עיי"ש שנדחקו ליישב ועפ"י הנ"ל נלענ"ד לפרש כונת הגמ' שם בפשיטות דהיינו דקאמר התם לפי הס"ד דמאחר דלא ילפינן מזה רק למיתת סייף דקילא דבעי דו"ח כ"כ נימא ג"כ באמת דמאי דמצינו ג"כ בע"ז דבעי נמי דו"ח נימא נמי דבשארי חייבי מיתות שבאו העדים לחייב את הנידון אה"נ דל"ב דו"ח ומשום ה"ט שהרי גם הם רצו להורגו בלא דו"ח ורק אם יבואו לחייב את הנידון במיתת סייף דקיל ובעי דו"ח אז יצטרכו גם הם דו"ח כשיוזמו כיון שגם הם באו להורגו ע"י דו"ח אבל בשאר ח"מ נימא דגם הם לא יצטרכו דו"ח אם יוזמו משום האי סברא דאינהו בעו למיקטלי' בלא דו"ח ואינהו בעו דו"ח והיינו מש"ש ע"ז להנך תרתי ל"ד שכן בסייף פי' דכיון דמצינו מיתת סייף דבעי דו"ח נימא נמי דהא דמצינו גבי ע"ז דבעי דו"ח נוקמי לקרא דדוקא במיתת סייף בעי דו"ח אבל לא במיתה אחרת ומשום דבעינן כאשר זמם ודו"ק ש היטב כי נכון הוא בע"ה

ולהנ"ל יתיישב גם גבי עיהנ"ד דשפיר הוי עשאי"ל גם לגבי הממון וכן קושית הריטב"א הנ"ל בהאי דינא דכתובה אם העידו שזינתה וכן קושית היה"ת בהא דעקוץ תאינה שאף דלגבי העדים יבואו שני החיובים בפעם אחת מ"מ יתחייבו גם שניהם מדין כאשר זמם דודאי אין לומר דדוקא במלקות וממון כתבו התוס' כן דחייבים גם שניהם לכשיוזמו אבל לא במיתה וממון דמאי שנא לכאורה הא סברא הוא שיתחייבו בכאשר זמם על כל מה שרצו לחייב בעדותם את הנידון ואין חילוק בין מיתה למלקות בזה וביותר יצדקו דבריהם אליבא דהאי מ"ד דס"ל דילפינן מלקות ממיתה בג"ש דרשע רשע גם לענין פטור הממון ושוים הם לכ"ד עתוס' כתובות ל"ה ע"א ד"ה רבא ועיין בדברינו לקמן בזה ודו"ק: פלג יא

אכן צריך תחלה ליישב לפי"ד התוס' הנ"ל מה שמצינו סוגיא ערוכה להיפוך מדבריהם ז"ל והוא בסנהדרין ד' ט' ע"ב דקאמר שם במש"ר דאם הוזמו עידי הבעל נהרגין ואין משלמין ממון חזר הבעל והביא עדים והזימו לעידי האב נהרגין ומשלמין ממון משום דהוי מיתה לזה להעדים וממון לזה להבעל שרצו לחייבו מאה סלעים אלמא דאי לאו ה"ט לא הוי עבדינן שתי רשעיות אע"ג דשניהם באים ע"י הזמה **(הג"ה ולכאורה הי' איפשר לומר דלאו בכ"מ ס"ל להר"י ז"ל שהעדים חייבין בשניהם ויש לי לדון ולומר דרק התם בהעידו על הבעל שהוציא ש"ר הוא שכתבו כן התוס' וכמו, שנאמר בטעמא דמילתא בע"ה. דהנה בתוס' ע"ז ע"א ע"ב ד"ה ב"נ השיגו על פירש"י במ"ש בטעמא דב"נ נהרג על פחות מש"פ ולא ניתן להישבון דהוא משום קלב"ם וכתבו דלא נראה דא"כ לא יתחייב, עכו"ם לשלם גזילו בשום ענין עכ"ל ולכאורה אינו מובן מה בכך דלא ישלם גזילו בשום ענין כיון דדינא הכי הוא דקלב"ם וכתב בס' תפארת מנחם על הרמב"ם ריש ה' אישות לפרש כונתם בשם גדול אחד עפימ"ש התוס' בכתובות ל"ב ע"א ד"ה ואי ממונא לקולא וא"ת איתגורי איתגור שנידון בקלה ותירצו דשא"ה דחס רחמנא אממונא דנחבל ולכאורה קשה דא"כ בכ"מ נימא הכי דנידון בקלה וישלם משום דנחוס על ממון הניזק וכתב שם דסברת התוס' הוא דל"א קלב"ם אלא היכי דבא הדבר באקראי בעלמא כגון השורף גדישו ש"ח בשבת דאם אירע כן בחול חייב וכה"ג אבל אם לעולם יפטר מן הממון אם נדון אותו בחומר כגון בחובל בחבירו התם הוא דאמרינן דחס רחמנא אממונא דהאיך ונידון בקלה והיינו מש"כ התוס' בע"ז ע"א הנ"ל דא"כ לא ישלם עכו"ם גזילו בשום ענין ור"ל כיון דלעולם יפטר שוב י"ל דידון בקלה ולחוס על ממון הנגזל ועיי"ש בס' הנ"ל מ"ש לתרץ ג"כ עפי"ז משה"ק על הרמב"ם דס"ל דהבא על הפנוי' לשם זנות בלא קידושין לוקה משום לת"ק והראב"ד הקשה דלפי"ז האיך משכחת לה קנס במפותה והא אינו לוקה ומשלם ולפי"ז מיושב דבמפותה כיון דאם נאמר קלב"ם לא יתחייב קנס לעולם אמרינן דנידון בקלה ומשלם דחס רחמנא אממונא דמפותה ולא פריך בגמ' רק מחייבי לאוין דעריות דהיא באקראי ובזה י"ל קלב"ם עכ"ד ודפח"ח. ונראין דבריו מאד במ"ש דמה"ט א"א שיפטר מן הממון ע"י שיתחייב בהחמור לחוד במקום שלעולם באים ב' החיובים ביחד ושפיר אמרינן דבכה"ג חייבים גם שניהם ול"ש בזה קלב"ם ולענ"ד דמטין)** וכן שם גבי פלוני בא על בתו