לפלגות ראובן חלק ג קלג

מיתת סקילה ומותרה לד"ח הוי מותרה לדבר הקל ומה שממונו אבד לזה א"צ התראה וא"כ גם כשהוזמו העדים אחר שנגמר דין העיר לסייף מ"מ העדים בסקילה שע"ז התרו בו ואפילו לרבנן שהתרו בהם סתם סקילה בשעת עדותו רצו לחייבו שאף שהתורה שינתה דין סקילה בסייף ואיבוד ממונם כשנמצאו רוב העיר מ"מ עדותם הי' על עונש דע"ז דיחיד ובזה נידונים וממילא אין בהם דין טף וממון כלל עכ"ד עיי"ש ותמוהים הם דמ"ש דהעדים לעולם חייבין סקילה אף אם נדונו בסייף אינו נראה כלל לומר כן הא כיון דאין הע"ז נהרגין עד שיגמר הדין על פיהם א"כ ודאי דאין חייבין העדים אלא אותו העונש שנתחייבו הבע"ד ואשר ע"ז נגמר הדין אבל איך נוכל לחייב את העדים סקילה אם הם לא נגמר דינם אלא בסייף הא על מיתת סקילה ל"ה גמר דין כלל וז"ב לענ"ד רק דבאמת עיקר תמיהתו לק"מ לענ"ד דשפיר איפשר לאשכוחי דין עיה"נ בשני עדים שבאו והעידו על כל העיר או רובה שעבדו ע"ז ואף שאנו מרבין להם ב"ד וכו' כדי לברר דברי העדים ולגמור הדין על פיהם מ"מ העדים ודאי בכה"ג לחייב כולם באו כדין מרובין ולכשנגמר הדין והוזמו ודאי דחייבין באותו העונש שנתחייבו בני העיר וכנ"ל וכן בעיקר דבריו לא הועיל כלל והא כיון דפשיטא לי' דבעידי עיר הנדחת שהוזמו א"א לידון בהם דין טף וממון א"כ הא תיקשי לעולם איך דנין כלל דין טף וממון בעיה"נ והא הוי לגבייהו עשאאי"ל לפי"ז והנה בדין הממון נדבר לקמן בע"ה וכאן נבאר תחלה בדין הטף דקיימינן בי' השתא ונשיב לדברינו מה שהבאנו לעיל קושית המנה"ח שהקשה בעיקר דין הטף ונשים האיך נהרגין הא הוי עשאאי"ל דבעדים שניזומו ודאי אין לחייב את הטו"נ מקרא דלו ולא לזרעו וכנ"ל

ולענ"ד אחר העיון לק"מ קושית המנה"ח ואדרבה אתפלא על גברא רבא דכותי' שלא ירד לעומקו במחכ"ת דהנה זה ודאי פשוט מאוד דבד"נ אין נ"מ כלל בין עדים שהעידו על איש אחד שחייב מיתה והוזמו ובין עדים שהוזמו על מה שהעידו לחייב מיתה על מאה אנשים דאטו בתרי קטלי קטלית להו ובהאי דין מיתה דמחייבת להו מתקיים כאשר זמם לכל אחד ואחד ורק בדיני ממונות שאיפשר לקיים דין הזמה לכאו"א לבדו ודאי צריכים לשלם לכאו"א כפי שרצו להזיקו וכן נמי נראה ברור דגם בחייבי מלקות אף אם העידו בפעם אחת על הרבה אנשים שכולם חייבין מלקות והוזמו בפעם אחת ודאי דגופין מחלקין וחייבין מלקות לפי מספר הנידונין וזה א"צ לראי' ועדיף טפי ממ"ש בתמורה כה"ג שאם המיר בפ"א על כמה בהמות קודש ואמר הרי אלו תחת אלו לוקה על כאו"א עיין תמורה כ"ז א' וכ"ז פשוט מאוד וא"כ בעידי עיה"נ אף לשיטת הרמב"ם הטף ונשים נהרגין אף שלא עבדו כלל משום לתא של אביהן ובעליהן שעבדו ע"ז מ"מ לגבי העדים שהוזמו ודאי דמתקיים כאשר זמם גם לגבי הטו"נ דמה לי אם העידו על מאה אנשים לחייב אותן מיתה משום ע"ז או על אלף אנשים הלא משפט אחד יהי' להם ובחיוב מיתה דידהו מתקיימת דין הזמה לכולהו וכיון דדינא הוא שאם ימצאו שהודחו רובן נהרגין גם הטו"נ שלהם א"כ ודאי דאמרינן שהעדים שבאו להעיד על רובן שהודחו באו ג"כ לחייב מיתה גם להטף ונשים אף שהם לא עבדו ע"ז דמה לי מה שהם לא חטאו ולא עבדו ע"ז מ"מ הא יודעים העדים שיתחייבו גם הם מיתה עפ"י עדותן שהעידו על רוב העיר שנדחו ונוספו גם הם על מספר אנשי העיר ודמי ממש לכמו שהעידו העדים בפירוש גם עליהם ודמי לאם העידו עדותן על עיר גדולה שמספר עובדיה מרובין דדין אחד הוא לעיר קטנה או גדולה ודאי שמתקיים דין הזמה גם לגבי הטו"נ של העובדים שרצו להרוג גם אותם ורק בדין עידי ב"ג וב"ח לחוד הוא דשייך לומר האי סברא דהא העדים שבאו לפסול אותו מן הכהונה רצו לפסול את כל זרעו וזרע זרעו לדור דורים וא"א לקיים בהו דין זה שיפסול גם הוא וכל י"ח לעד לעולם משום קרא דלו ולא לזרעו אבל אם הי' הדין שהעדים הבאים לפסול מן הכהונה והוזמו אם כהנים הם יפסלו גם הם ודאי דאין נ"מ בין אם היו מעידין על כהן אחד שהוא ב"ג וב"ח ובין אם היו מעידין על הרבה כהנים בב"א שא"א לפסול אותו יותר מפעם אחת ומתקיים בי' כ"ז לגבי כאו"א דמאי שנא ורק השתא דאמרינן דעונשן של הניזומין הוא במלקות ודאי דהיו חייבין מלקות בעד כאו"א שרצו לפסול מן הכהונה אבל אי לאו קרא דוהצדיקו והרשיעו דהו"א דבאמת נפסלין מן הכהונה אם הוזמו ודאי שאם שהיו מעידין לפסול הרבה אנשים מן הכהונה לא היו נפסלים העדים יותר מפ"א על כולן וכן נמי אם הי' הדין דאין עדותן מועלת לפסול מן הכהונה רק על הבנים שכבר נולדו בשעת העדאתן ולא הי' נמשך הפסול לדור דורים ודאי שאם היו מעידין על איש אחד לפסול אותו ובניו מן הכהונה הי' מתקיים כ"ז לגבי כולם במה שהיו נפסלין העדים כשהוזמו ורק כיון דדינא הוא שבאם נפסל האי גברא עפ"י עדותן נמשך הפסול על כל י"ח לעד לעולם בזה הוא דאמרינן שא"א לקיים בהו כאשר זמם בדין הזה כיון שא"א לפסול גם הדורות של העדות ומשו"ה הוא דאמרינן דאין לקיים בהו כ"ז משום האי קרא דלו ולא לזרעו אבל בעידי עיה"נ שהוזמו ודאי דשפיר מתקיים כאשר זמם גם לגבי הטו"נ שנהרגים דמחזקינן עדותן כמו שהעידו בפירוש גם עליהן לחייב אותן ותרי כמאה כי אין זה דבר הנמשך לדור דורים כמו פסול כהונה ומספר הנידונים מסוים הוא לפנינו ובמיתת העדים מתקיים כ"ז גם לגבי הטו"נ וכנ"ל ודו"ק היטב כי הדברים ברורים המה בע"ה ורק לפי שבעל מנה"ח נתקשה בה הרבה והניח בצ"ע לכן