לפלגות ראובן חלק ג יג

בלבו ומי לא עסקינן נמי גם ברשע בדברים שב"א לחבירו ג"כ וע"כ דגם בזה מהני מה שמקבל עליו להחזיר לו את שלו ולרצותו ע"ש באורך ושייך גם ע"ז לשון כובש מה שמסתירם הקב"ה לפי שעה כיון שגלוי וידוע לפניו ית"ש שסופו לקיים אשר קבר עליו להשיב ולהחזיר ומה שאינו שוב בידו מסייעין כו מן השמים שימחול לו זה וסר עונו וחטאתו תכופר וכנ"ל]

ואמר עוד תתן אמת ליעקב חסד לאברהם וגו' יתפרש עפימ"ש בהקדמת ש"ש ליישב מ"ש בילקוט תהלים ס"ב אך הבל בנ"א כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד ובילקוט שם כדאי הכזבים והבלים שישראל עושים שהם בני אדם בני אברהם האדם הגדול בענקים במאזנים לעלות בחודש תשרי שמזלו מאזנים לעלות המה מהבל יחד. וצ"ב וכי אין למעלה מחטאי כזבים והבלים ופי' שם שלפי שבזכות אברהם נעשו צאצאיו כמותו זך ונקי שהאב זוכה לבנו וכו' ואף אם נתקלקל צורתם אח"כ ע"י החטאים הנה זה רק במראה החיצוני אבל ע"י רחיצה מועטת ישוב להדרו ולעצמותו הראשון **(הג"ה עיי"ש מה שמיישב ג"כ עפי"ז משה"ק בסתירת המאמרים דבנדה אמרו אפילו כל העולם כולו אומרים עליך צדיק אתה הוי בעיניך כרשע ובמ' אבות פ"ב אמרו ואל תהי רשע בפני עצמך ולכאורה סתרי אהדדי ומתרץ שם עפ"י הנ"ל שאמר הוי בעיניך כרשע פי' במראך כמ"ש ועינו כעין הבדולח וכו' ואז תוסיף אומץ אבל אל תהי רשע בפ"ע פי' בעצמותך כי זרע קודש אנחנו ולא ישתנה בעצמות עיי"ש ולענ"ד י"ל בסתירת המאמרים כפשוטן עפ"י הנודע מדרכי היצה"ר המתהפך בחריצותו שבתחלה בבואו לפתות את האדם שישמע לו לעבור על ד"ת מקטין לו את העבירה ומסביר לו פנים שאין כאן עול גדול אם יעשה מילתא זוטרתי הלזו. ואחר שכבר עלה בידו להכשילו ולצודו בחרמו משנה את טעמו ומראה לו חשבון חמור שכיון שעשה חטא גדול כזה שוב אין לו תקנה אחר אשר כבר מלוכלך בעונות ופשעים וכו' וז"ש הנביא ישעי' הוי מושכי העון בחבלי השוא תחלה קודם שנדרש למלא את עצתו והצעתו ואח"כ וכעבות העגלה חטאה לאמור שלשוא יחשוב לשוב ולתקן את עונו והן הן הדברים שאין תשובה מועלת להם וכן מוכיח לו שנמצא בידו מכ"ד דברים שמעכבין את התשובה ואין מספיקין בידו לעשות תשובה וכו'. וכונתו רק כדי שמי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום וכו' ויתייאש מן התשובה וכמ"ש ביחזקאל ל"ג ואתה ב"א אמור אל ב"י כן אמרתם לאמר כי פשענו וחטאתינו עלנו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה אמור אליהם חי אני נאם א"ד אם אחפוץ במות הרשע כ"א בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו וגו' וכבר אמרו חז"ל אין לך דבר שעומד בפני התשובה ירושלמי פאה פ"א ה"א ומ"ש אין מספיקין בידו פי' המפרשים היינו שצריך שיתעורר הוא בעצמו ויתחזק לעשות תשובה כלפי מה שלחוטאים אחרים מסייעים ומעוררים אותם מן השמים שישובו וכן בהני דברים שמעכבין את התשובה מפורש ברמב"ם ספ"ד מה' תשובה וז"ל כל אלו הדברים וכיו"ב אע"פ שמעכבין את התשובה אין מונעין אותה אלא אם עשה אדם תשובה מהן ה"ז בע"ת וי"ל חלק לעוה"ב עכ"ל ובשל"ה הקדוש מפרש ג"כ מ"ש שובו בנים שובבים חוץ מאחר דהכונה הוא ג"כ כנ"ל ששאר בנים שובבים אני מעורר אתכם חוץ מאחר שאין לו התעוררות מן השמים עיין בדבריו וזהו ג"כ הכונה מ"ש והסר שטן מלפנינו ומאחרנו כמובן והדברים ארוכים. וכבר פי' המפרשים דזהו ג"כ הכונה מ"ש בתהלים ל"ו נאם פשע לרשע בקרב לבי יאמר שרואה אני בלבי אשר כמו הפשע מדבר לרשע אין פחד אלקים לנגד עיניו כי החליק אליו בעיניו תחלה מחליק לשונו לאמור שאין כאן חומר גדול ואח"כ מתחכם למצא עונו לשנא דברי פיו און ומרמה מראה לו חשבונות איך שהוא מלא חטא ועון כדי שחדל להשכיל להיטיב און יחשוב על משכבו וגו' הכל כמובן. אמנם יאמר ד' בהשמים חסדך וגו' אדם ובהמה תושיע ד' כמ"ש בחולין ה' ע"ב אלו בנ"א שערומים בדעת ומשימין א"ע כבהמה עיי"ש ביאור הדברים וי"ל ג"כ כפשוטו אלו בנ"א שחוטאים ועושים מעשה בהמה ובכ"ז תושיע ד' ע"י תשובה מה יקר חסדך וגו' ומתפלל לד' על שני אלה הקצוות אל תבואני רגל גאוה שאתפאר בלבי כי חף אני מפשע ולא חטאתי חלילה לחשוב כזאת כי מי יאמר זכיתי לבי וגו' אמנם להיפוך ג"כ אבקש ממך ויד רשעים אל תנדני שלא יפול בלבי מחשבות זרות כאלה אשר חלקי כבר בין אלה רשעים. כי שני הדרכים מסוכנים בעד האדם שם נפלו פועלי און זה מקביל על חלוקה הראשונה על אלה הדורכים ברגל גאוה להחזיק א"ע לצדיקים אשר עי"ז אינם נותנים לב לשוב. ועל הדרך השני יאמר כי בדרך הזה תגדל הסכנה עוד יותר כי עי"ז חלילה שמתיאשים מן התשובה והתקנה דחו ולא יכלו קום שמרני ה' משני אלה הדרכים ונחני באורח מישור להודות לך כי אמנם חטאתי אבל בטח תקבל תשובתי אתה ד' הרוצה בתשובה ובך חסיתי אל אבושה לעולם. ובדרושים הארכתי הרבה בזה וכאן לקצר אני צריך

ומה נעים ליישב עפי"ז סתירה זו שהקשה בש"ש כי לק"מ והיטיבו אשר דברו לנו חז"ל במתק לשונם שעל העבר לא יחזיק א"ע לצדיק ואפילו כל העולם כולו אומרים עליך צדיק אתה הוי בעיניך כרשע וצריך אתה לעשות תשובה. אמנם לעומת זה יאמרו לנו ג"כ שחלילה לנו להתיאש מן התשובה ואפילו אם ידענו אשמתנו שהרבינו לפשוע. וע"ז אמרו אשר בכל האופנים אל תהא רשע בפני עצמך חלילה לך לחשוב שכבר אין לך תקנה כי זה עוד קשה מן החשבון הראשון ועצומים הרוגי היאוש ר"ל ומנשה בן יחזקי' יוכיח כמ"ש בסנהדרין ק"ג א' מלמד שעשה לו הקב"ה כמין מחתרת ברקיע כדי לקבלו בתשובה מפני מדה"ד עיי"ש [ועיין מ"ר דברים פ"ב ויעתר לו ויחתר לו מלמד שהיו מלה"ש וכו'] והיינו שאף ששורת הדין הוא שלא יועיל לו שום תשובה מ"מ עושה הקב"ה גם עמדו חסד)** ומפרש שם עוד עפי"ז מ"ש