לפלגות ראובן חלק ג קכט

כותי' וחדא באידך מישך שייכא ודו"ק כי הדברים נכונים בע"ה: פלג ז

ועפ"י הדברים האלה נבוא לחבר ג"כ מ' סנהדרין למ' מכות הסמוכה לה לפי מה שביארנו לעיל דע"כ ס"ל להאי תנא שלהי מכלתין דמרובין שנדחו א"צ התראה וכתבנו להקשות לפי"ז בעיקר דין עיה"נ דהאיך נאמנים העדים והא הוי עשאאי"ל דהא אם יוזמו העדים יכולין לפטור א"ע ממיתה ע"י שיאמרו שלא באו להורגן אלא לפוסלן מן העדות וכמשה"ק כן התוס' בכה"ג לעיל בסנהדרין ד' מ"א ע"א ד"ה א"נ ובכל ח"מ א"א שיאמרו העדים כן משום שע"כ הם מעידים שהתרו בו וע"כ דבאים להורגו הא מיהת בעידי עיה"נ קשיא כנ"ל וכבר כתבנו לעיל מזה ולעניננו נרחיב עוד מעט דברים בביאור הקושיא הזאת בטרם נבוא ליישב אותה בע"ה דהנה שם באו"ת סי' ל"ח כתב ליישב עפימש"ש דמכאן הוכיח הרמב"ם את שיטתו מאי דס"ל דבחייבי מלקות חייבים העדים זוממים גם אחר שנלקה הנידון ול"ש בזה כ"ז ולא כאשר עשה דאל"כ תיקשי לריב"י בכל חייבי לאוין למה ילקה הא הוי עשאאי"ל דכיון דאי"צ התראה הא' יכולים העדים לומר שלפוסלו באו וע"כ שאיפשר שיזומו אחר שילקה ואז ודאי חייבים ול"מ למיפטר נפשי' במה שיאמרו שכיונו כונה אחרת דמ"מ הא הוא נלקה על פיהם עיי"ש הדר מסתפק שם למה באמת לא ילקו העדים גם אם באו לפוסלו לעדות ולמה לא יהי' בכלל והצדיקו את הצדיק וכמו עידי קינוי וסתירה שהוזמו דלוקין כמ"ש ברמב"ם פכ"א ד"ה מה' עדות ומסיק דמשו"ה ל"א בזה האי דין דוהצדיקו משום דזה לא נאמר רק בב"ג וכה"ג דא"א לקיים בהו הזמה אבל בהעידו לפסול דמקיים הזמה דאף הם נעשים פסולים א"כ כל דנוכל לקיים הזמה לא אמרינן דילקה ונתקשה שם לפי"ז במ"ש הר"מ פכ"א מה"ע ה"ט עדים שהעידו שגנב ושנים העידו שמכר כל כת מהן שהוזמו נהרגת שגניבה היא תחילת חיובי של זה למיתה וכו' והקשה למה לא פרט דז"א רק באם א"א לומר לפסול אותו נתכוונו דאל"ה נימא לפסול לעדות נתכוונו עיי"ש שנשאר בצ"ע ולדידי חזי לי טפי מ"ש בשו"ת נובי"ק אה"ע סי' נ"ז דאם באו עדים להעיד על אדם אחד לפוסלו לעדות צריך דו"ח גם בזה"ז משום דל"ש בזה נעילת דלת ואעפי"כ אם הב"ד דרשו וחקרו ואמר א"י לא בטלה עדותו כי פסול א"י של העד אינו מחמת דו"ח רק מטעם עשאאי"ל וכמו שמצינו דבבדיקות כשר א"י מה"ט משום דהוי יכול להזימה אבל חקירות הוי עשאאי"ל והא דבעינן עשאאי"ל לא מודרשת וחקרת ילפינן אלא מועשיתם כאשר זמם ולכן כתבו התוס' בריש מס' מכות דהיכי דלא קאי כלל ועשיתם ל"ב יכול להזימה **(הגה [עיין בנוב"י מ"ק אה"ע שם סי' ע"ב מ"ש להוכיח כתי' הב' שבתוס' הנ"ל דהיכי דל"ש כ"ז ל"ב כלל עשאי"ל ולא כמש"ש בתי' הא' דכיון שלוקין הוי שפיר כאשר זמם עפימשה"ק שם לפירוש ר"ת בריש מכות בפי' הק"ו דמה הסוקל אינו נסקל וכו' דע"כ נאמר לפי' זה דהמיעוט דב"כ אתא להראות אם באו להעיד על ב"כ לא ימותו כלל אם א"ח מיתה בשביל הבועל כגון שלא העידו מי הוא הבועל וכו' וא"כ קשה דא"כ הו"ל עשאאי"ל וכו' דכאן ל"ש תי' הא' שבתוס' דהרי במיתה לא מקיים כ"ז במלקות וע"כ כתי' השני דבכה"ג ל"ב כ"ז כלל ע"ש והקשה לי ע"ז רב גדול אחד ודחה הוכחת הנוב"י ז"ל הנ"ל דאולי באמת הדין כן אם היינו דורשים האי ק"ו ומה הסוקל וכו' אז באמת נאמר דבכה"ג דלא באו להעיד על הבועל וכמ"ש בנוב"י אה"נ דפטורה היא הב"כ בכה"ג ממיתת שריפה כיון דעידיה אינם ניזומין ומאי הוכחה יש כאן עכ"ד. וע"ז השבתי לו להצדיק הוכחת הנוב"י הנ"ל בפשוטו דס"ל להנוב"י ז"ל דאם הי' הדין שב"כ אינה נהרגת אם אין העדים מעידין אלא עלי' ולא על הבועל משום דבכה"ג הוי עשאאי"ל אז ודאי דגם באם הי' מצטרף לזה העדאת העדים עלי' ירד עם העדאתן על הבועל מ"מ שורת הדין לא היתה היא הב"כ נהרגת גם בכה"ג כיון דעלי' בעצמה לעולם הו"ל עשאאי"ל והו"ל להיות פטורה דאף אם יזומו העדים יתחייבו מיתה משום הבועל מ"מ מה יועיל זה לגבה דידה וזה דומה לאם הי' מעידים על ב' דברים נפרדים בשני אנשים שעשו עבירה אחת או שתים בשעה אחת ובמקום אחד ואם לגבי האחד אינו יכול להזימה ולגבי השני יהי' יכול להזימה היתכן שיתחייב גם זה שאאי"ל משום דהוי שאי"ל לגבי השני משום שאם יוזמו על האי שעתא לגבי דהאי ממילא יוזמו גם לגבי השני כיון שהעידו על שעה אחת. ודאי הסברא נותנת שאין לחייב זה משום זה ומשו"ה הוא דפשיטא לי' להנוב"י ז"ל שא"א לומר כן דהא לפוטרה לעולם א''א דקרא כתיב באש תשרף ומשו"ה הוא שהוכיח דכאן ל"ב עשאי"ל כלל וז"ב ושוב, הודה הרב הנ"ל לדברי גם הוכיח כדברי מסנהדרין מ"א דפריך א"מ א"ח דמיקטלה לר"י בר"י האיך משכ"ל ולכאורה הלא שפיר משכ"ל כגון דהבועל ל"ה חבר והתרו בו וחייבין מיתה משום הבועל והוי ממילא עשאי"ל אע"כ דזה אינו מועיל מה שהוי יכול להזימה לגבי אפר וז"ב וא"צ לראי' כלל]:)** ובכה"ג אינו יודע דחקירות שוה לבדיקות מה"ט דכשר ובעדים שבאו לפסול לעדות אף דגם הם אם הוזמו נפסלים אבל לא מטעם כאשר זמם נפסלים אלא מטעם רשעים שהעידו שקר ותדע דכאשר זמם לא שייך אלא אם נגמר הדין והני עידי שקר נפסלים בודאי גם קודם שנגמר דינו של הנידון משום שהעידו שקר אבל