לפלגות ראובן חלק ג קכח

פלוני בא על נ"מ מ"מ בכל ח"מ דעלמא הא ג"כ תיקשי דמצו אמרי העדים לפוסלו לעדות באו כיון דגם בכל ח"מ הא ס"ל כריב"י דחבר א"צ התראה ובהנך ע"כ עלינו לתרץ דס"ל כר"מ דהוזם לד"מ פסול לד"נ והל"ל דעבר על איסור לאו בעלמא וכנ"ל וא"כ הא עדיין מוכח מסתמא דמתניתין דשנאה בלשון חכמים דס"ל כריב"י דחבר א"צ התראה ע"כ דס"ל נמי לפי"ז כר"מ דהוזם לד"מ פסול לד"נ ולמה דחיק ר"פ למצוא סתם מתני' כר"מ לעיל כ"ז ע"ב אלא שבאמת עיקר הוכחת האו"ת הנ"ל שדחק זאת בכונת התוס' דא"כ יקשה למה דחק ר"פ למצוא סתם מתני' כר"מ אין לה מקום כלל דהתם בסנהדרין כ"ז רב פפי הוא דקאיירי בי' ולא רב פפא וגברא אגברא קרמית ורב פפי איפשר דס"ל כאינך אוקימתא דהש"ס לעיל ד' ח' ע"ב דלא מוקי לה פלוגתת ר"מ וחכמים במש"ר באשה חבירה כרב פפא וכן אזדא נמי לפי"ז גם מ"ש לדחות קושית המהרש"א די"ל שהעידו העדים לאחר מיתת בעלה ופשיטא לי' טובא דעל מתני' דמש"ר קאי דודאי י"ל נמי דגם ר"ת לית לי' אוקימתא דר"פ והדר קשיא משה"ק באו"ת מאי פריך על ר"ח א"ח דמקטלה היכי משכ"ל ודילמא באמת לא מיקטלה אמנם בשום לב עיקר קושיתו בסוגיא שם לק"מ עפימ"ש המפרשים להוכיח מהא דר"ח דע"כ ס"ל דעידי זנות צריך דו"ח לאוסרה על בעלה דאל"ה היכי משכחת לה כלל שיוזמו הרי לא אמרו באיזה יום דמסתמא בלא חקירת הדיינים אין העדים אומרים הזמן עיין נוב"י מ"ק אהע"ז סי' ע"ב בשם מהרא"ש ומבואר שם ג"כ בנוב"י בריש התשובה הנ"ל דבעידי כיעור או עידי הודאה שהודה לפניהם שזינתה א"צ דרו"ח כיון דעפ"י עדות כזה לא משכחת דתיהרג לכך ל"ד לד"נ עיי"ש וא"כ לכאורה ר"ח דמיירי שם בלא אתרו בה כמ"ש בסוגיא תיקשי ג"כ הא א"א לבוא לד"נ בלא התראה ושוב א"צ דו"ח והיכי קאמר הוזמו והא לא משכ"ל כלל שיוזמו וע"כ דזה ל"ק משום דר"ח הא מיירי באשה חבירה דמיקטלה גם בלא התראה א"כ שפיר משכחת לה דתיהרג ושוב דמי לד"נ וצריך דו"ח ולפי"ז שפיר מקשה הש"ס דא"כ א"ח דמיקטלה היכי משכחת לה דאין לומר דבאמת לא מיקטלה א"כ שוב א"א שיבוא לידי ד"נ וא"צ דו"ח ושוב א"צ התראה ולא משכחת לה שיזומו העדים כלל א"ו מוכת מדברי ר"ח גופה דמשכחת לה בשום צד דתיהרג א"ח אף בלא התראה לכן גם העדים צריכי דו"ח דדמי' לד"נ וכנ"ל ואזדא לה קושית האו"ת הנ"ל ודו"ק כי הדברים נכונים מאוד ולפי"ז ודאי דהתוס' שם לא כיונו כלל בדבריהם שם להאי הוכחה דא"כ יש למצוא סתם מתני' כר"מ בהא דהוזם לד"מ פסול לד"נ דא"כ לא תירצו כלום וכמו שכתבנו לעיל ורק כלפי מה שהקשו בהאי דינא דנערה המאורסה דגם בשהעידו שזינתה עם אחד מקרובי' הא מצי אמרי שבאו לפוסלו לעדות וע"ז תירצו דא"כ הל"ל פלוני בא על נ"מ וז"פ והדר קשיא קושית האו"ת על דברי התוס' הנ"ל דאכתי מה יענו בכל ח"מ בעלמא לריב"י הא הוי עשאאי"ל לפי"ז דיאמרו העדים לפוסלו לעדות באנו ועיי"ש שבאמת נשאר בצ"ע על התוס' בטרם העלה תירוצו הנ"ל וכבר דחינו אותו וע"כ עלינו לתרץ קושיא זו כמ"ש באו"ת דמאן דס"ל כריב"י ע"כ דס"ל נמי כר"מ דהוזם לד"מ פסול לד"נ ומשו"ה לא מצי אמרי העדים שבאו לפוסלו לעדות דא"כ הל"ל שעבר על איסור ל"ת דג"כ פסול אף לד"נ וכנ"ל וזה מוכרח

ולפי"ז יש לתרץ גם מה שהקשינו אנחנו בהאי דינא דעיה"נ כפי שהוכחנו ממתניתין דשלהי מכלתין דע"כ ס"ל להאי תנא דעיה"נ א"צ התראה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל וא"כ הא הוי לעולם עשאאי"ל דהא מצי אמרי העדים דלפוסלן לעדות באו כיון שלא התרו בהם ולהנ"ל י"ל דע"כ ס"ל להאי תנא נמי כר"מ דהוזם לד"מ פסול לד"נ ואף אם יעידו עדים שעברו על איסור לאו בעלמא מיפסלי ג"כ לד"נ וא"כ שוב מוכח דע"כ באו לחייבם מיתה דאי לא באו רק לפוסלן לעדות הול"ל שעברו על איסור לאו בעלמא דאף אם יאמרו שרצו לפוסלן לכל עדות וגם לד"נ הא פסלי להו גם בעבירת לאו בעלמא וע"כ דבאו לחייבם מיתה והוי שפיר יכול להזימה ונמצא דסיפא דמכלתין בראשיתה תדא באידך מישך שייכא דכיון דע"כ מוכח משלהי מכלתין דס"ל לתנא דמתניתין דעיה"נ א"צ התראה וע"כ דס"ל נמי דהוזם לדבר קל מיפסל ג"כ לד"ח ובעבירת לאו בעלמא מיפסלי גם לד"נ לכן שפיר קתני ג"כ בריש מכלתין דמש"ר בעשרים ושלשה לרבנן ולאוקימתא דר"פ ע"כ באשה חבירה מיירי וס"ל כריב"י דחבר א"צ התראה וע"כ דס"ל נמי דגם בעבירת לאו בעלמא מיפסלי לד"נ דאל"ה תיקשי קושית התוס' בכל ח"מ דהוי עשאאי"ל שהעדים יאמרו לפוסלו לעדות באו ובשלמא בהאי דינא דמש"ר י"ל כמ"ש בתוספות לתרץ דא"כ הול"ל שהוא זינה עם נ"מ אבל בכל ח"מ דעלמא הא תיקשי כנ"ל דהיכי משכחת להו והא העדים יכולים לומר שלא באו רק לפוסלו לעדות וא"כ הוי עשאאי"ל וע"כ לומר כמ"ש באו"ת דלהאי תנא דס"ל כריב"י ע"כ דס"ל ג"כ כר"מ דהוזם לד"מ פסול לד"נ ונמצא דנם אם היו מעידין עליו שעבר על איסור לאו בעלמא הוי מיפסל ג"כ לכל עדות דעלמא ואף לד"נ ונמצא דבאם מעידין עליו שעבר על חיוב מיתה שפיר הוי עשאאי"ל הרי לפנינו דמוכח ע"כ דתנא מתניתין בשלהי מכלתין דס"ל עיה"נ א"צ התראה והני רבנן דפליגי על ר"מ בריש מכלתין וס"ל דמש"ר בכ"ג לאוקימתא דר"פ לעיל ד' ח' ע"ב דמיירי באשה חבירה ע"כ דלתרווייהו ס"ל דהילכתא כר"מ דהוזם לד"מ פסול לד"נ ועבר על דבר קל פסול ג"כ לדבר חמור וכמו דקייל"ן נמי כותי' דר"מ בהא כדאסיק לעיל בסוגיא ד' כ"ז דהילכתא