לפלגות ראובן חלק ג קכו

גרס כאן ר' אלעזר ולא ר' אליעזר ואה"נ דר' אלעזר ס"ל דאין הקטנים נהרגין מה"ט דלאו בני התראה נינהו ולפלא שלא ביאר דבריו וטפי מסתברים דברי הת"ב שהביא דר"א לשיטתו דס"ל דהקטנים נהרגין קאמר דהאי קרא אינו ממעט את הקטנים לפטרן מן המיתה אלא קאתא להצריך בגדולים עדים והתראה וכשהתרו בהן שוב נהרגין גם נשיהם וטפיהם מקרא דהחרם אותה ואת כל אשר בה כמ"ש בכ"מ שם בטעמא דהרמב"ם עיי"ש

היוצא לנו מזה דלר"א דס"ל דקטנים נהרגין דריש מקרא דונתן לך רחמים להצריך דוקא התראה בעיה"נ אבל קטנים אינו ממעט מהאי קרא ור"ע דס"ל למעט קטנים מהאי קרא דונתן לך רחמים שוב לית לי' קרא להצריך כאן התראה בעיה"נ וממילא משמע דאה"נ דס"ל לר"ע דא"צ כאן התראה בעיה"נ ועיי"ש במצפה שמואל על התוספתא מ"ש בשם הת"ב שנתקשה לפי"ז מה דבר"פ היו בודקין דילפינן התראה ולמה לא הביאו מעיה"נ ולענ"ד דזה לק"מ דהא באמת מהאי קרא דונתן לך רחמים לחוד אין ללמוד דצריך התראה וכי התראה רמיזא בהאי קרא ורק מכיון דילפינן עיקר דין התראה בשאר חייבי מיתות מקראי כמ"ש בר"פ היו בודקין דכתיב וראה את ערותה וכו' עד שיראוהו טעמו של דבר וכן קרא דוכי יזיד כו' שהתרו בו ועדיין הוא מזיד וכיוצא באלו שמביא הש"ס התם ד' מ"א ע"א דמינייהו ילפינן דצריך התראה בשאר חייבי מיתות שפיר דריש ר"א דהאי קרא נמי דכתיב גבי עיה"נ ונתן לך רחמים אתא נמי להצריך התראה גם גבי עיה"נ והיינו רחמים דכתב כאן בהאי קרא וכנ"ל ופסק הרמב"ם בהאי דינא דקטנים כר"א שנהרגין גם הם אף דס"ל ג"כ דמרובים א"צ התראה וכמו שנאמר לקמן בע"ה מילתא בטעמא

ומה מאוד ירוח לן מעתה ליישב קושית התוס' לעיל ד' מ"א שהבאנו לעיל משה"ק מנלי' התראה בעיה"נ דמהני לא אתיא שכן ממונן פלט ולהנ"ל הא מפורש להדיא דר"א דמצריך התראה גם במרובין יליף לה מהאי קרא דונתן לך רחמים דע"כ ר"א ור"ע במרובין שנדחו פליגי דבמועטין שנדחו הא דינן כיחידים ול"צ קרא ליחיד שעבד ע"ז דצריך התראה ובמרובין שנדחו ודינן כעיה"נ יליף ר"א מהאי קרא דונתן לך רחמים דגם הם צריכין התראה לכל אחד ואחד והסוגיא דלעיל בסנהדרין ד' מ' ע"ב שהביאו התוס' שם להוכיח דפשיטא להו שגם בעיה"נ היכי דממונן אבד צריכין ג"כ התראה ע"כ כר"א אתיא וכנ"ל וה"ט דצריך קרא מיוחד גבי עיה"נ דמהני לא אתיא וכמ"ש התוס' שכן ממונן פלט ומ"מ אי לאו אינך קראי דמפורש בהו דבעלמא צריך התראה מהאי קרא לחוד דונתן לך רחמים לא הוי ידעינן ללמוד מכאן דצריך התראה דהא דין התראה לא רמיזא כלל בהאי קרא ורק מכיון שלמדנו מקראי דבחייבי מיתות אחרים צריכין התראה מוקים לי' ר"א נמי להאי קרא שהצריכה תורה לרחם גם על אנשי עיה"נ דהיינו שהצריכה להן התראה לכל או"א ובלא התראה אינן נהרגין וכנ"ל ודו"ק

ועדיין דברי הרמב"ם צריכין ישוב במאי דאחז החבל בב' ראשין שפסק כר"א דטף ונשים נהרגין ופסק ג"כ דמרובין שנדחו א"צ התראה ולפי המבואר בתוספתא הנ"ל לכאורה א"א שיתקיימו כאחד דלר"א דס"ל דטו"נ נהרגין הא מצריך האי קרא דונתן לך רחמים וגו' להצריך התראה ולר"ע לפי"מ שביארנו דלא מצריך התראה במרובין הא דריש לי' להאי קרא לפטור את הקטנים ולמה א"כ פסק הרמב"ם כחומרי שניהם גם זו"ז כבר נתקשו כולם במאי דפסק הרמב"ם כר"א נגד ר"ע ועיין מצפה שמואל שם על התוספתא מ"ש בשם הפר"ח שהקשה דמן התוספתא שם משמע דגם רבנן פליגי על ר"א בזה ועיין ג"כ בתפארת ישראל על משניות שהקשה כן ס"פ חלק ונדחקו כולם בטעמא דהרמב"ם שפסק כן כר"א אמנם לענ"ד נראה לקיים דברי הרמב"ם שהוכיח שיטתו ממשנתנו דמשמע לי' דהאי תנא דמתניתין ס"ל כן דנו"ט נהרגין וא"צ התראה במרובין דהנה נראה ברור דמאי דאסיק תנא במתניתין ולא ידבק בידך מאומה מן החרם שכ"ז שהרשעים בעולם חרון אף בעולם וכו' ע"כ לאו דדריש כן מרישא דהאי קרא שמביא במשנתנו מ"ש ולא ידבק בידך מאומה מן החרם דמזה לא מידרש כן ורק דאסיפא דקרא סמיך מאי דכתיב אחר הא דלא ידבק וגו' למען ישוב ד מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך וגו' וע"ז הוא דקאמר תנא האי מילתא שכ"ז שהרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם וכן מצאתי הגירסא במתני' שבירושלמי עיי"ש שכן מבואר להדיא דדריש כן התנא מסיפא דהאי קרא ומעתה נראה לומר פירושא דהאי מילתא כפשוטו דהיינו דקאמר לן תנא כלפי מאי דס"ל בע"כ במרובין שנדחו א"צ התראה וכמו שהוכיח הגר"א ז"ל ממ"ש במתני' תחלה הדיחוה נשים וכו' הרי אלו כיחידים והדר נקט דצריכין ב' עדים והתראה לכל אחד ואחד וכנ"ל וס"ל נמי להאי תנא דגם טף ונשים של העובדין ג"כ נהרגין וא"כ תיקשי לכאורה מאי דריש מהאי קרא דונתן לך רחמים וגו' ומשו"ה הוא דמסיק תנא דמשנתינו הא דולא ידבק בידך וגו' ודריש האי מילתא שכ"ז שהרשעים בעולם חרון אף בעולם ונמצא מפרש האי קרא כפשוטו שהבטיחה לנו התורה באם יעשו הב"ד דין ברשעים לדונם כדינם ולבערם מן העולם יסתלק חרון אף מן העולם מפני שכל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם וכמ"ש חז"ל מובא בפירש"י עה"ת פ' נח בקרא קץ כל בשר שכל מקום שאתה מוצא זנות וע"ז אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים וכאן דמיירי מחטא ע"ז בעיה"נ שפיר קאמר קרא