לפלגות ראובן חלק ג קכד

הגר"א ז"ל דבאמת ס"ל להרמב"ם דמרובין שנדחו אין צריך התראה ומי יתן ונבין דברי חכמים וחידותם, הא להלן שם מבואר ברמב"ם דמיד מרבין להם בתי דינין ודנים אותן כל מי שבאו עליו שני עדים שעבד עכו"ם אחר שהתרו אותן מפרישין אותו נמצאו כל העובדים מיעוטה סוקלין אותן ושאר העיר ניצל נמצאו רובה מעלין אותו לב"ד הגדול וגומרים שם דינן והורגין כל אלו שעבדו בסייף וכו' וא"כ ממילא נמצא לפי"ז דלעולם איכא התראה גם במרובין שנדחו דהא קייל"ן דא"צ שיודיעוהו באיזה מיתה הוא נהרג כמ"ש ברמב"ם פי"ב מ"ה סנהדרין ה"ב עיי"ש ואף אם התרו בהן בפירוש לסקילה נמי י"ל דמותרה לד"ח הוי מותרה גם לדבר הקל עיין סנהדרין פ' ע"ב וא"כ לעולם מותרין ועומדין הן גם במרובין שנדחו דהא התרו בהן תחלה כדין יחידים והדר קשיא קושית הראב"ד האיך יועיל התשובה אחר התראה ומעשה ואף אם האזהרה ע"י, שני הת"ח לא מיקרי התראה גמורה כמ"ש בכ"מ הא מותרין הן מתחלה ומה זה שאמרו לדייק ממתניתין דמרובין א"צ התראה דהא ע"כ מ"ש הר"מ דכל מי שבאו עליו עדים שעבד עכו"ם אחר שהתרו אותו מפרישין אותו וכו' וסוקלין אותן אין כונתו דוקא על מה שעבדו ע"ז אחר ששלחו להם שני התלמידי חכמים וכו' ונימא דבזה חלוקין דין המועטין דצריכי דוקא התראה אח"כ ומרובין א"צ התראה ולפירוש זה יתפרש מ"ש הר"מ שם כל מי שבאו עליו עדים שעבד ע"ז אחר שהתרו אותו מפרישין אותו וכו' וסוקלין אותן דקאי על חטא ע"ז מה שחטאו אחר ששלחו אליהם שני הת"ח אבל מה שחטאו, תחלה קודם ששלחו שני הת"ח לא נחשב להם לעון אם חזרו בהן אף שהתרו בהן תחלה דזה ודאי אינו דהא כו"ע מודי דאין התשובה מועלת לפטור מן העונש בב"ד של מטה וכמ"ש ש הראב"ד כאן וכן מפורש במכות י"ג ע"ב ועיין ג"כ בשו"ת נוב"י מ"ק או"ח סי' ל"ה וקצרתי וכיון שכן הא לעולם מותרין ועומדין הן מתחלה דהא אותן המותרין מפרישין כל אחד ואחד וכו' ואם נמצאו רובה מעלין אותן וכו' ואיך איפשר לומר כלל שהמרובין א"צ התראה

אמנם בהתבונני בדברי הרמב"ם כאן ראיתי לפרש את דבריו עפ"י מה שכתבתי בשם הגר"א ז"ל דבאמת מ"ש שם נמצאו רובה מעלין אותן לב"ד הגדול אין, הכונה שצריך למצוא הרוב דוקא מאלה שהפרישו אותן שעבדו ע"ז אחר שהתרו אותן אלא ודאי דגם אלה שעבדו ע"ז בלא התראה כלל מצטרפין גם המה לרוב וכמו שהוכיח הגר"א ז"ל ממתניתין דמרובין א"צ התראה כלל ורק דינן יפה שנהרגין גם בלא, התראה ומצינו עוד הרבה ח"מ שנהרגין בלא התראה כמו ז"מ בסנהדרין פ"ח וע"ז בכתובות ל"ג ובן סו"מ לדעת רש"י סנהדרין ע"א ד"ה מתרין בו ומגדף לדעת הרמב"ם פ"ב מה' עכו"ם ה"ט עיי"ש בכ"מ ומ"ש הרמב"ם דכל מי שבאו עליו שני, עדים שעבד עכו"ם אחר שהתרו אותו מפרישין אותו וכו' אין הכונה שרק אלה מפרישין לכל דין עיה"נ ומי שעבד ע"ש בלא התראה פוטרין אותו דהא אם ימצאו רוב העיר שעבדו נהרגין גם אותן שעבדו בלא התראה ורק דהני שעבדו בהתראה בעו הפרשה לענין שאם נמצאו כל העובדין מיעוטה דאז הדין שסוקלין אותן ושאר העיר ניצול משו"ה הוא דצריכי הפרשה אותן שהתרו בהן דאז ודאי אינן נסקלין בלא התראה כיון דדינן כיחידים אבל אם בין הכל נמצא רוב העיר ודאי דמצטרפי גם הני שעבדו בלא התראה וכמו שהוכיח הגר"א ז"ל ממשנתנו ויצדק מאוד מעתה גם מ"ש הרמב"ם דשולחים להם שני ת"ח להזהירם ולהחזירם אם חזרו ועשי תשובה מוטב וכו' דודאי מהני תשובה לאלה שעבדו ע"ז בלא התראה וכמ"ש הר"מ דאזהרת הת"ח אינה התראה גמורה ושפיר מהני לזה תשובה שלא יצטרפו לרוב מעתה ופטורין הן וז"ב בע"ה בדעת הרמב"ם ודו"ק וזהו שלא כמ"ש הגאון מלבי"ם ז"ל בביאור התוה"מ פ' ראה אות ע"ד שביאר שיטת הרמב"ם ז"ל דחוץ מההתראה שהתרו בכאו"א על מיתת סקילה ישלחו לשם שני ת"ח להתרות בהם התראה כוללת וכו' ואם חזרו בהם דינם כיחידים מי שעבד במזיד בהתראת עדים נסקל ואם לא חזרו בהם אז אם ימצאו רוב שעבדו בהתראת סקילה ידונו אותם בסייף אף של"ה ההתראה רק על סקילה וי"א דמותרה לד"ח ל"ה מותרה לדבר הקל הלא על, מיתת סייף באה ההתראה הכוללת עכ"ד עיי"ש והמעיין בדברי הרמב"ם יראה שע"כ אין לומר כן בביאור דבריו דבפשוטו משמע ברמב"ם שם דבא להשמיענו שאם עשו תשובה מוטב היינו שאז באמת פטורים הם לגמרי ולא כמ"ש הוא ז"ל דאם חזרו בהן אז דינם כיחידים דמי שעבד במזיד בהתראת עדים יסקל גם כפיה"נ לא הי' לנגד עיניו מ"ש הגר"א ז"ל להוכיח מלשון הרמב"ם ז"ל שם ה"ה דרק באם נידונין כיחידים אז מצריך להן התראה אבל לא במרובין שנדחו דאז ס"ל דכלל כצל א"צ התראה וכדמוכח לה הגר"א ז"ל ממתני' וכנ"ל

והנה לכאורה משמע לי לפי"ד הגר"א ז"ל דמאי דילפינן מקרא דלאמור דצריך התראה לכאו"א לא נצרכה דרשה זו אלא בשעה שנידונין כיחידים ואין נידונין כעיה"נ שהרי כן פירש"י ז"ל במתניתין במ"ש וצריכין עדים והתראה לכאו"א כדיליף בגמ' ושם בגמ' יליף מקרא דלאמור דצריכין התראה לכל או"א ולפי"ד הגר"א ז"ל לא בא הכתוב אלא באם הידיחוה נשים וכו' שנידונין כיחידים דאז צריכין התראה אמנם לפי"ז צריך ליתן טעם דל"ל קרא ליחידים להצריך התראה וכבר למדו נסקלין דצריכי התראה לעיל בסנהדרין מ"א מקראי ואולי י"ל משום דעיה"נ יצאה לידון בדבר החדש דבמרובין א"צ התראה לכן בעינן קרא דבאם נידונין כיחידים צריכין התראה וקמל"ן קרא דחלוק דין מיעוטה