לפלגות ראובן חלק ג קכ
Li-felagot Reuven part 3 120 · לפלגות ראובן חלק ג · free full Hebrew text
Open in the reader →בעונו כינוס לרשעים והיינו שעוברים עבירה בכנופיא רע לעולם כי אחרים נתפסים בעונם כיון שאינו מהנסתרות כמ"ש גבי עכן וכנ"ל והנה בקידושין פ' ע"ב אמרו גבי איסור יחוד אבל בפריצי אפילו בי עשרה וכו' אמרו רב יוסף תדע דמחברי בי עשרה וגנבי כשורי ולא מיכספי מהדדי והנה רמזו ז"ל באמרם דקא גנבי עשרה כו' ולא אמרו בעבירה אחרת כי עפ"י רוב בשאר עבירות כשרוצים לעבור כל אחד עושה בסתר כמ"ש חז"ל כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם ולפעמים בוש אפילו מרשע כמוהו מאחר שיכול לעשות עבירה זו לבדו אבל בגניבה שכיח יותר שעושים בכנופיא כי צריכים זל"ז לסייע לד"ע כמ"ש הנביא וחברי גנבים רמז אל הכונה הנ"ל וז"ש רב יוסף מאן רשעים גנבי כי הוקשה לו מ"ש במתניתין כאן למה נקט רשעים לשון רבים הלא גם רשע א' מביא חרון לעולם כמ"ש בברייתא אלא ההפרש הוא ברשע א' באמת גם הוא מביא חרון לעולם כמאמרם ז"ל לפי שהעולם נידון אחר רובו וכמ"ש הכתוב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה רק הרשע אחד שעשה עבירה מן הסתם עושה בסתר וא"כ הוא מן הנסתרות שאין אחרים נענשים עליו אבל רשעים רבים שעוברים בכנופיא נענשים גם אחרים עליהם כנ"ל וז"ש בגמ' רשע בא לעולם חרון בא לעולם ולא אמרו חרון אף הרומז על מה שאמרו כיון שניתן רשות למשחית ר"ל אינו מבחין בין צדיק לרשע ולכן גבי רשע א' נקט חרון סתם אבל ברשעים נקט חרון אף לרמז אל הכונה הנ"ל כי המה עוברים בכנופיא ולכן נענשים גם אחרים עליהם וז"ש חרון אף בא לעולם שגם הטובים נענשים בעונם וז"ש רב יוסף מאן רשעים שאחרים נענשים עליהם גנבי עפימ"ש רב יוסף בקידושין הנ"ל דקא גנבי עשרה כשורי ולא מכספי מהדדי ולכן כיון שעוברים עבירה יחד בכנופיא נענשים אחרים עליהם לכן נקטו לשון רבים גם נקט חרון אף ר"ל משא"כ בשאר עבירות מן הסתם עוברים כ"א פ"ע כנ"ל ואינם נענשים אחרים עליהם כאמור עכ"ל
ויש להוסיף עוד על דבריו ז"ל לפימ"ש בביאור החרון אף במה שאחרים נענשים ג"כ בשבילם דמשו"ה הוא דנקט דוקא גנבי לפי שבעבירות אחרות הוא ממ"נ אם שעשו בגלוי הא ודאי ישתדלו דייני ישראל לעמוד בפרץ ולקנא קנאת ד' לדון אותם ולהענישם על מעשיהם כדת של תורה ואם במחשך יעשו מעשיהם הלא אין אחרים נתפסין בשבילן כמ"ש שלא נענשו על הנסתרות משעברו את הירדן ורק בגנבי שעושין בכנופיא הנה אין כח ב"ד יפה לדונם אחר שנזהרים הם להסתיר מעשיהם מעיני בנ"א וכמ"ש בב"ק ע"ט כיון דמטמרי אטמורי לאו גזלני נינהו ומ"מ נענשים גם אחרים בשבילם משום שעושים בכנופיא וכמ"ש גבי עכן משום דהוי ידעי בי' אשתו ובניו כנ"ל וז"ש רב יוסף כאן במ"ש תנא דמתניתין שכ"ז שהרשעים בעולם חרון אף בעולם היכי משכחת לה שהרשעים העושים בכנופיא ואינם נענשים בב"ד של מטה עד שמביאים חרון אף בעולם ואחרים נענשין בשבילם היינו גנבי דבעבירות אחרות אם היו רואין מעשיהם הלא ודאי היו נענשים בבי דינא ולא יהי' עוד קצף על בני ישראל ואם חטאו בסתר אין רואה הלא אין מביאין חרון אף בעולם ורק בגנבי הוא דמשכחת לה שמתעלמים מן העין ומ"מ עושים בכנופיא וכנ"ל ודו"ק. ויש לכוין ג"כ דנקט גנבי מהני עבירות דהוי רע לשמים ורע לבריות ומבואר בקידושין מ' דבהני הוא דכתיב אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו גם בעוה"ז וכמ"ש ג"כ בפי' המשניות להרמב"ם ריש פאה בטעמא דמילתא מה שבמצות שב"א לחבירו מקבלין הפירות בעוה"ז משום שבעד החלק מה שמקיים רצון הבורא ית"ש יבוא על שכרו בעוה"ב ועל החלק הב' שנמצא בזה שבני אדם מקבלין טובה הימנה גם בעוה"ז הנה בעד זה נותנין שכר הפירות גם בהאי עלמא וממילא לפי"ז יובן גם ההיפך שעל עבירות שב"א לחבירו ענוש יענשו גם בעוה"ז על שגורמים רעה לעולם ע"י מעשיהם ונמצא דבהני גנבי מביאים חרון אף גם בהאי עלמא להענישם על מעשיהם וממילא נענשים גם אחרים בשבילם וכאשר יסתלקו הרשעים מן העולם יסתלק חרון אף מן העולם והיתה הרוחה וכמ"ש המפרשים לפרש מ"ש ביהושע ך' הלא עכן ב"ז מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל הי' קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו דכך הוא מידת ומשפט שלוחי הדין כאשר ניתן להם רשות להשחית ח"ו ואינו מבחין בין רעים לטובים הנה מתחילים תחלה מן הצדיקים כמ"ש בב"ק ס' ונאכל גדיש וכו' וזה דרכם לפגוע בהם כל עוד שהרשעים קיימים והחרון אף קיים שאלמלא יענישו תחלה את הרשעים הנה מיד הלא יסתלק החרון אף מן העולם ולא יהי' להם עוד שליטה בהצדיקים וזהו תוכחת יהושע הלא עכן ב"ז מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל הי' קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו וזהו מ"ש בקהלת יש צדיק אובד בצדקו ע"י מה שויש רשע מאריך ברעתו וכמובן ויתבאר ג"כ בזה מ"ש לעיל בסנהדרין קי"א כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וכותב ארך אפים אמר לפניו רבש"ע ארך אפים לצדיקים א"ל אף לרשעים א"ל רשעים יאבדו א"ל השתא חזית דמיבעי לך כשחטאו בעגל וכו' והדבר צריך ביאור איך אפשר שמרע"ה רועה נאמן ילמד חובה על ישראל **(הגה [והיטב אשר דיבר בזה בס' מרפא לשון עמוד הענוה כי באמת הלא טובה כפולה הוא להעולם מידת ארך אפים מה שהקב"ה מאריך אפו לרשעים טוב הוא לצדיקים שמפני כן הבחירה חפשיית)** ולמה