לפלגות ראובן חלק ג קיח

וחשבון זמן שאז עבה האדם את מעשיו ועד כמה הי' נוגע זה לפי משפט העולם וזהו כי שם גם את הצדיק והרשע ישפוט אלקים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם וכפוע' אדם ישולם לו לפי חשבון אל דעות אשר אין לנו לדעת דרכיו ומשפטיו וז"ש ג"כ בירמי' ל"ב גדול העצה ורב העלילי' אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני האדם היינו להביט על חשבון העולם בשעה שאתה בא לשפוט את האדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. והבן [וי"ל נמי דהיינו פירושא דדין וחשבון שאמרו חז"ל דדין הוא על עצם הפעולה והמעשה והחשבון הוא לפי מה שהועילו מעשיו למשפט והכרעת העולם ודו"ק] והארכתי עוד בזה בדרושים בע"ה וכאן קצרתי ולפי"ז הנה בפשוטו יתפרש מאי דאמרינן כאן דצדיק בא לעולם טובה באה לעולם משום שבהצטרף זכותו וצדקתו למשפט העולם ירבה הזכיות ע"י מעשיו וצדקותיו ויכריע את העולם לכ"ז ובהסתלקו נרגש החסרון ורעה באה לעולם עי"ז ולהיפוך רשע לעולם מוסיף ומרבה החובה למשפט כל העולם וכו' הכל כמובן: **(הג"ה [אמנם יש להוסיף עוד דברים בביאור המאמר הנ"ל עפימ"ש בס' בית הלוי דרוש ט"ו לבאר מאי דאמרינן בחגיגה ט"ו א' זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע נתחייב רשע נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם דלכאורה אינו מובן למה נוטל גם חלק חבירו וכתב שם לפרש הענין עפימ"ש אשר עשה האלקים את האדם ישר וגו' היינו שנתן לו תשוקה ותאוה לפעולות רעות ובכ"ז נתן לו ג"כ כח ושכל להתגבר על יצרו ורק האדם בעצמו יוכל לפעמים לשנות את טבעו לצד אחד יותר מצד השני ע"י מעשיו והרגלו שנעשה בו טבע שני וכמו שפועל בעצמו ע"י מעשיו להגביר בו כח הנטי' להרע או להיטיב משום שע"י ההרגל נעשה בו טבע שני להשתוקק לזה שעשה מכבר כן פועל במעשיו גם על אקדים ומגביר התשוקה למעשיו גם בכל העולם כולו ואם עושה עבירה מגביר כח של אותה העבירה והתשוקה לזה בכל העולם ולא מיבעי אם עושה אותה בפרהסיא הא ודאי דפועל גם בשארי אנשים שלמדים ממעשיו אלא אפילו עושה בצינעא בינו לב"ע מ"מ ע"י המשכו אחרי התאוה מגביר כחה של התאוה הזאת עד שמשריש כן גם בטבע העולם להיות טבעם נמשך לזה יותר ממה שהי' מקודם ולא לבד בהאדם אלא גם בכל הברואים השפלים פועל כן כי כן יסד מלכו ש"ע שכל השפלים יהי' טבעם נמשך אחרי מעשה האדם וזשה"כ ותבואו ותטמאו את ארצי שטמאו במעשיהם גם לגוף הארץ כי טבע המדינות ג"כ חלוקים כמ"ש עשרה קבין זנות ירדו לעול' ט' נטלו וכו' דטבע של אותה מדינה ממשיך לזה והאדם ע"י מעשיו יכול לעשות טבע זו בכל מקום מושבו וזהו ענין דור המבול שהגבירו כ"כ תשוקת התאוות הרעות עד שהשחית כל בשר את דרכו ונעשה כן בטבע והתחדשה טבע זו גם לבע"ח עיי"ש וביאר שם עפי"ז מ"ש בהושע ד' אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן וגו' כלפי מה שרצו לחייב ולהוכיח את הכהנים העומדים בראש העם ללמדם דרך ד' כי החסרון תלוי בהם שאינם מתנהגים כשורה אמר הנביא כי נהפוך הוא שיוכל היות אשר לפעמים נכשל הכהן משום רוב פשעי העם שהגבירו את התאוה להרע וז"ש עוד וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה כלומר שעי"ז שאתה נכשלת במעשיך ביום נמשך מזה שכשל גם הנביא עמך בלילה שאתה עשית חטאים גדולים ומשום זה נכשל גם הנביא בחטאים קטנים עיי"ש וז"ש ג"כ הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם ד' דהא ע"י מעשה הצדיק גורם שגם אחרים יכולים להתגבר על יצרם הרע ולהשתוקק אל הטוב אף כי אחרי מותי וכו' ואפשר לפרש ג"כ עפי"ז מ"ש חז"ל בברכות ל' אטו יראה מילתא זוטרתא היא ומשני אין לגבי משה מילתא זוטרתא היינו כנ"ל שהנקל הי' להם בדורו של משה להתגבר על יצרם ולבחור בטוב ודו"ק] והנמשך מזה שלהרשע יש חלק גדול גם בעבירה שעשה הצדיק וכן להיפוך יש להצדיק ג"כ חלק במעשיו הטובים שהרשע עושה שע"י מעשה הצדיקים מתרבה הנטי' אל הטוב גם אצל אחרים וכן להיפוך במעשה הרשעים ר"ל ומשו"ה הוא דאמרו חז"ל דדינא הוא אשר זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע היינו מה שיש לו חלק במעשה הטוב שעשה הרשע וכן להיפוך נוטל הרשע חלק חבירו בגיהנם היינו אם נכשל הצדיק חלילה באיזה חטא ועון הרי הרשע הי' בעוכריו ויש לו להרשע חלק גדול בזה וכן ביאר שם עפי"ז מ"ש ביומא פ"ו גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו שנאמר ארפא משובתם וגו' כי שב אפי ממנו היינו ג"כ כנ"ל דמי שחטא מקודם וע"י מעשיו הגביר היצה"ר וגרם שגם אחרים יחטאו ע"י והרי מגיע לו עונש גם על מעשיהם הם ואח"כ כשעושה תשובה על חטאיו הרי מ"מ יש עליו עונש מהחלק שיש לו במעשה חבירו וע"ז אמרו מחסדי ד' שאם עשה תשובה מוחלין לכה"ע כולו)** פלג ב

והנה בס' מרפא לשון עמוד הצדקה כתב מה כאן בהא דנקט רב יוסף דוקא גנב וכן במ"ש במתני' שכ"ז שהרשעים בעולם לשון רבים ובגמ' אמרו רשע בא לעולם אפילו רשע אחד במשמע ועוד במשנה אמרו חרון אף בעולם ובגמ' אמרו חרון בא לעולם עיי"ש מ"ש ליישב כל הנ"ל עפימ"ש לעיל בסנהדרין ע"א ע"ב פיזור לרשעים הנאה להן והנאה לעולם כינוס לרשעים וכו' וכתב שם לפרש זה עפימ"ש עוד בסנהדרין מ"ג ע"ב