לפלגות ראובן חלק ג קיז

לפלגות ראובן בע"ה חילוקא דרבנן לסיומא דמ' סנהדרין והתחלתה לראש המסכת ולהתחלת מ' מכות. פלג א

בסיומא דמתניתין שם ד' קי"א ע"ב תנינן ולא ידבק בידך מאומה מן החרם כ"ז שהרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם ובגמ' שם שלהי מכלתין קאמר מאן רשעים אמר רב יוסף גנבי עוד שם ת"ר רשע בא לעולם חרון בא לעולם וכו' רשע אבד מן העולם טובה באה לעולם שנאמר ובאבוד רשעים רנה צדיק נפטר מן העולם וכו' צדיק בא לעולם טובה באה לעולם וכו'

והנה נתקשו המפרשים במ"ש מאן רשעים ואר"י גנבי אטו עד השתא לא ידעינן מאן נינהו רשעים והא כל העובר עבירה רשע מקרי ולמה קחשיב רב יוסף דוקא גנבי טפי משאר עוברי עבירה ופי' המפרשים דכונת רב יוסף הוא במ"ש גנבי דהיינו שמפרש מ"ש במתני' כ"ז שהרשעים בעולם וכו' היינו הרשעים שחומדים וגונבים מן שלל העיר וגורמין שישאר עוד בעולם שלל העיר עובדי ע"ז ומביאין חרון אף בעולם ומדייק לה רב יוסף ממתני' דקתני שכ"ז שהרשעים בעולם וכו' דהול"ל שכ"ז שע"א בעולם חרון אף בעולם וכמ"ש בספרי שם בהאי קרא דולא ידבק לכן מפרש ר"י דאה"נ דהיינו כונת התנא על הרשעים שגונבין משלל העיר ונשאר זכר הע"ז בעולם עיין בבאר שבע שלהי פ' חלק ובמפרשים על ע"י שכתבו כן ועפ"י דבריהם נראה להוסיף עוד וליישב מה שיש לדקדק ג"כ במ"ש בברייתא רשע בא לעולם חרון בא לעולם ולא נקט בלשון חרון אף כמו דתני במתניתין ולדבריהם ז"ל א"ש מאוד עפימ"ש הרמב"ם ז"ל במו"נ חיא פרק ל"ו דלא תמצא לשון חרון אף ולא לשון כעס וקנאה אלא בע"ז לבד יעו"ש ובאברבנאל מש"ש לתרץ משה"ק על האי כללא ממה שמצינו הרבה פעמים לשון חרון אף גם זולת ע"ז ומיישב שם במ"ש לדייק לשון הרמב"ם ז"ל שאינו מדבר אלא מן החרון אף הנאמר בו ית"ש כמו כעסוני בהבליהם. הכעיסוני בפסיליהם. וכן פן יחרה אף ד"א וכיו"ב וביתר המקומות לא נמצא לשון חרון אף אלא בהמקבלים כמו וחרה אפי בכם וכיו"ב עיי"ש ודבריו צודקים מאוד

והנה כי כן יתיישב גם כאן דבמשנתינו דמיירי מרשעים בחטא ע"ז מדייק ונקט לשון חרון אף הנאמר בקרח כלפי מעלה כמ"ש למען ישוב ד' מחרון אפו ובברייתא דמיירי מסתם רשעים וגם מעבירות אחרות לא נקט אלא לשון חרון סתם הכונה החרון והכעס שנאמר בהמקבלים ודו"ק כי קצרתי באשר עיקר דבריהם אינו נראה לענ"ד דודאי דוחק הוא לומר דמ"ש רב יוסף גנבי ר"ל דוקא גנבי משלל עיה"נ וכל כי האי הו"ל לפרש לכן נראה לענ"ד ליישב משה"ק המפרשים ז"ל עפי"מ שנראה לבאר ד' הגמ' בדרך אחרת

וראשון תחלה נאמר להסביר דברי חז"ל מה ששנינו כאן דע"י הצדיקים באה טובה לעולם ולהיפוך ברשעים שע"י באה רעה לעולם דלכאורה פשוטן של דברים הוא עפמ"ש בקידושין מ' ע"ב שהעולם נידון אחר רובו וכל אחד מכריע במעשיו את כל העולם כולו אם לטובה או לרעה ח"ו ועיין ש"ה מאמר ג' פ' ט"ו מ"ש לפרש עפי"ז מ"ש בקהלת כי את כל מעשה האלקים יביא במשפט על כל נעלם וגו' לפימ"ש הגאון מהר"ש אלקבץ ז"ל בפירושא דקרא שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם ר"ל שהחכם יודע אשר המשפט הוא כפי העת שהאדם עושה בו המצוה או העבירה שאם הוא בעת שהעולם שקול יגדל שכר המצוה שהכריע אז בזה את כה"ע כולו לכף זכות וכן להיפוך אם עשה אז עבירה ח"ו יגדל עונו מנשוא שהכריע בזה את כל העולם לכף חובה כמ"ש אח"כ כי לכל חפץ יש עת ומשפט אשר באותה העת רעת האדם רבה עליו יותר מבשאר העתים יעו"ש באורך וז"ש כי את כל מעשה האלקים יביא במשפט על כל נעלם על הענין הנעלם מעיני הבריות לדעת בינה לעתים באיזה עת עשה את המצוה ואת העבירה כי אולי עשה בעת שהי' העולם שקול יגדל השכר והעונש עיי"ש באורך ויש לפרש ג"כ עפי"ז מ"ש עוד בקהלת ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע וגו' היינו בדיני אדם אין לשפוט אלא לפי הפעולה ושוקלים רק את מעשה הרשע שעשה ולא תשתנה הפעולה במשפט ב"ד שלמטה לפי הזמן שעשה את מעשיו אבל אומר עוד אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפוט אלקים כי שם בב"ד שלמעלה חלוקין הן זמ"ז אף אם שני בנ"א עשו מעשים שקולין לפי ראות עינינו בכ"ז אין גמולם שוה כי שם ישפוט ד' את כאו"א גם לפי ערך