לפלגות ראובן חלק ג קטו

הוא שגם בדיעבד בפחות מג' אין דיניהם דין וה"ט דהר"ח והר"מ שפסקו כן וז"פ וברור

ומשה"ק מהא דקייל"ן עירוב פרשיות כתיב כאן הא ודאי לק"מ וכמו שביארנו לעיל בשם הלח"מ דהר"מ ס"ל כפי' התו' דאף למ"ד עירוב פרשיות כתיב כאן מ"מ ס"ל דגם ביחיד סגי מה"ת משום דאיתרבי מקרא דבצדק תשפוט עמיתך וכנ"ל ומשה"ק דלר"א ברי' דר"א דאפילו הדיוט נמי כי גמר ליתכשר דהא לרב אחא לית לי' ער"פ וכו' וא"כ מומחה מנא ידע לי' הנה כבר ביארנו בשיטת הרמב"ם ז"ל דה"ט דיליף דין מומחים מהא דלפניהם ולא לפני הדיוטות דדרשה גמורה היא בכל המשפטים שיהי' הדיינים מומחים והדיוט לאו דיין הוא מה"ת ואף במקום דאיתרבי שגם ביחיד סגי מ"מ בעינן שיהי' היחיד מומחה כמ"ש בצדק תשפוט וגו' ובמשפטים בעינן מומחין דוקא וכמשנ"ת. ומ"ש דההיא דלקמן דמכשרינן יחיד מומחה לאו משום דמדאורייתא כשר דא"כ כי לא קבלוה עלייהו נמי כי טעו לפטר. הנה בזה אמינא לתרץ כפשוטו לפי"מ שכתבנו לעיל דאף דס"ל להרמב"ם דגם ביחיד סגי מה"ת מ"מ בעינן שיהי' היחיד דוקא מומחה וסמוך דאין דיין מדאורייתא אלא מומחה וסמוך והרי מבואר ג"כ בסוגיא דלקמן ד' ה' דמ"ש ואם הי' מומחה דלאו מומח' וסמוך כדיני' אלא דגם סתם מומחה דן ביחידי ואפילו שגם מריש גלותא לא נטל רשות יעו"ש וע"כ דמומחה כזה שאינו סמוך גם להרמב"ם אינו כשר מה"ת לדון ביחידי אלא מתקנת חכמים וכמ"ש בתוס' שם ד"ה ואם אבל מה"ת לא מיקרי מומחה אלא הסמוך וכמ"ש ברמב"ם פ"ד מה"ס ה"א אחד ב"ד הגדול וא' סנהדרין קטנה או ב"ד של ג' צריך שיהי' כל אחד מהן סמוך מפי הסמוך וכו' ושם בה"ד אין קרוי אלקים אלא ב"ד שנסמך בא"י בלבד וכו' וכיון שמומחה ואינו סמוך אינו אלא מתק"ח לכן שפיר מתחייב כשלא נטל רשות ואה"נ דמומחה וסמוך אם טעה פטור גם ביחיד דהא זהו מיקרי נטל רשות אחר שנסמך והרי כן מבואר נמי ברמב"ם דאף דס"ל דיחיד מומחה מותר לדון ביחיד בין מה"ת בין מדרבנן וכמ"ש בפ"ב מה"ס ה"י וי"א מ"מ פסק ג"כ בפ"ו שם ה"ג דיחיד מומחה שלא נטל רשות אם טעה בשה"ד חייב לשלם ובאם נטל רשות הא פסק שם בה"ב דפטור עיי"ש וע"כ דמ"ש הרמב"ם לעיל בפ"ב ה"י דמותר לאחד לדון מה"ת מיירי דוקא במומחה וסמוך וכן יש לדייק מלשונו שם שכתב אעפ"י שאין ב"ד פחות מג' מותר לאחד לדון מה"ת שנאמר בצדק תשפוט וגו' והא ודאי דמ"ש אין ב"ד פחות מג' מה"ת ע"כ במומחין וסמוכין איירי דההדיוטות אעפ"י שהן ג' אין אני קורא בהם אלקים כמש"ש פ"ה הי"ח ע"ש וע"כ דגם מ"ש מותר לאחד לדון מה"ת קאי נמי על מומחה וסמוך וכנ"ל ומשו"ה הוא דאיצטריך שם בפ"ה ה"ח לה"ט דשליחותייהו קא עבדינן גם בדיני הודאות והלואות וכמשנ"ת לעיל אבל יחיד הדיוט או אפילו מומחה ואינו סמוך ודאי דאין לו רשות לדון ד"מ מה"ת גם לרב אחא ברי' דר"א לפי שיטת הרמב"ם וכן הוא ג"כ שיטת הר"ח ז"ל וכנ"ל

ויתיישב ג"כ לדברינו מאי דמתחייב המומחה לשלם ודאי גם לרב אחא ברי' דר"א דלד' הרמ"ה ז"ל דס"ל לר"א דגם הדיוט רשאי לדון מה"ת ומומחה הא גם מדרבנן רשאי א"כ הו"ל למיפטר המומחה גם בשלא נטל רשות לדברי ר"א ברי' דר"א לשיטת הרמ"ה ז"ל ולדברינו ניחא כאן דגם לר"א ברי' דר"א אינו כשר אלא מדרבנן וכנ"ל ודו"ק כי הדברים ברורים בע"ה: פלג טו

וטעמא דהרמב"ם ז"ל למה פסק כר"א ברי' דר"א דמה"ת סגי ביחיד עיין כ"מ ולח"מ שם בפ"ב מה"ס ומש"ש בכ"מ בשם הרשב"א ז"ל וי"ל נמי משום דמשמע לי' כן גם מפשיטות הסוגיא דגיטין פ"ח הנ"ל דאביי אשכחי' לרב יוסף דהוי יתיב וקא מעשה אגיטין ואותיב לי' אביי והאנן הדיוטות אנן משמע דלא פריך לי' אלא מדין המומחין דאנן הדיוטות אבל בהא דקא מעשה אגיטין ביחיד כמש"ש בסוגיא דאשכחי' לרב יוסף דקא מעשה אגיטין לא הקשה לו כלל ומשום דאף דעישוי נמי משפט הוא כמ"ש הר"ן באלפס שם מ"מ סגי ביחיד מה"ת דל"ב ג' מומחין מה"ת אלא בגזילות וחבלות אבל לא ביתר משפטים וכנ"ל ולא פריך אלא מדין המומחים דצריך בכל דין ומשפט גם במקום דסגי ביחיד וכנ"ל ואהכי הוא דקאמרי דשליחותייהו קא עבדינן מידי דהוי אהודאות והלואות דאה"נ דצריכין לה"ט להכשיר הדיוטות גם בדיני הודאות והלואות והיינו נמי מאי דכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה"ס הנ"ל האי טעמא דשליחותייהו קא עבדינן גם בדיני הודאות והלואות שלפיכך דנין בב"ד של חו"ל אעפ"י שאין אלקים וכמשנ"ת

ולא תיקשי נמי אליבא דהרמב"ם ז"ל מאי דפריך בסוגיא דריש סנהדרין על ר' אבהו מאי קסבר אי קסבר ע"פ כתוב כאן ליבעי נמי מומחין ואי קסבר אין ע"פ שלשה ל"ל דמשמע דמדמה להו אהדדי מנין הדיינים ודין המומחין דהתם הא קיימינן אליבא דר' אבהו דס"ל דבעינן מה"ת שלשה וכמ"ש לעיל שם ולמאי אילימא דל"ב שלשה והאמר ר' אבהו שנים שדנו ד"מ לד"ה אין דיניהם דין וכיון דס"ל בסוגיא שם דלר' אבהו בעינן ג' דיינים מה"ת א"כ שפיר פריך דאי ער"פ כתיב כאן ליבעי נמי מומחין וכמשנ"ת דדיינים שהצריכה תורה בכ"מ צריכים להיות מומחים ואי קסבר אין ע"פ כתיב כאן א"כ שלשה ל"ל דקראי לא איירי בהו כלל אבל זה ודאי י"ל נמי לאידך גיסא דאף דאיתרבי מקרא דבצדק תשפוט דסגי גם ביחיד בהודאות והלואות מ"מ בעינן מה"ת שיהי' היחיד דוקא מומחה דאיתרבי מקרא דאלה המשפטים דבעינן לפניהם ולא