לפלגות ראובן חלק ג קיד

לי' ער"פ כתיב כאן דאי אית לי' ליבעי תלתא אלא ודאי לית לי' וא"כ מומחה מנא ידע אלא טעמא דמילתא התם כיון דאכשור רבנן ג' הדיוטות שלא תנעול דלת וכו' כ"ש דיחיד מומחה כשר דודאי יחיד מומחה עדיף טפי מכמה הדיוטות ולעולם קייל"ן כרבא עכ"ל

הרי מבואר בדברי הר"ח ז"ל להדיא דס"ל דלרב אחא ברי' דרב איקא נמי אף דס"ל דסגי מה"ת ביחיד מ"מ בעינן מה"ת שיהי' היחיד דוקא מומחה וכמו שכתבנו בדעת הרמב"ם ז"ל בע"ה וס"ל דה"ט מה שהכשירו רבנן שיהי' מותר ליחיד מומחה לדון גם לכתחלה בזה"ז אף שאין לנו סמוכין משום שמה"ת סגי ביחיד מומחה אם הוא סמוך לכן תקנו חז"ל שיהי' יחיד מומחה דן גם לכתחלה בזה"ז והיינו מ"ש הר"ח ז"ל להוכיח הילכתא כרב אחא ברי' דר"א דיחיד מומחה מה"ת נמי כשר מדאמרינן לקמן ואם הי' מומחה לרבים דן ואפילו יחידי והיינו דס"ל להר"ח ז"ל דאי הוי בעינן מה"ת דוקא שלשה סמוכים ל"ה א"ש מה שהכשירו רבנן לדון ביחיד גם אם הוא מומחה (וי"ל נמי דמודה גם הר"ח ז"ל דגם לר' אבהו י"ל דאף דס"ל דמה"ת. בעינן ג' מומחים מ"מ תקנו חז"ל דגם יחיד מומחה יהי' רשאי לדון לכתחלה וכמ"ש בתוס' להלן שם כי היכי דלא תיקשי האי ברייתא אליבא דר' אבהו ומ"מ ס"ל להר"ח ז"ל דטפי אתיא הברייתא כפשוטה אליבא דרב אחא ברי' דר"א שמשום שמה"ת סגי ביחיד מומחה וסמוך לכן התקינו רבנן שיהי' מותר ליחיד מומחה לדון מדרבנן גם בזה"ז אמנם מסתבר יותר דס"ל להר"ח ז"ל ג"כ כמ"ש הרשב"א ליישב דברי הרמב"ם מובא בכ"מ שם בפ"ב ה"י דמשו"ה אכשרו רבנן ביחיד מומחה לכתחלה משום דכשר מה"ת ואוקמי' אדינא והא דלא אקשו מהאי ברייתא לר' אבהו י"ל דאמר לך ר' אבהו אנא דאמרי כרשב"ג דאמר הדין בשלשה עיי"ש וס"ל להר"ח והר"מ לפי"ז דאי לאו דיחיד מומחה כשר מה"ת ובעינן דוקא שלשה ל"ה מכשרי רבנן ביחיד מומחה לכתחלה ודו"ק] אבל ודאי דמודים גם הריח והרמב"ם ז"ל דמ"ש לקמן ואם הי' מומחה לרבים דן אפילו יחידי שז"א אלא מדרבנן ומשום דמה"ת בעינן דוקא סמוך ועיין בדברינו לקמן בע"ה

וכל משה"ק הרמ"ה ז"ל על שיטת הר"ח ז"ל לענ"ד לק"מ וכמו שנאמר ליישב כל קושיותיו כסדר על ראשון ראשין וכו'. דהנה משה"ק דהא אסיקנא דרב אחא אית לי' דשמואל וסוגיין דעלמא הוא כר' אבהו הנה זה ודאי לק"מ לפי דברינו דשפיר י"ל דס"ל גם להר"ח ז"ל כשיטת הרמב"ם ז"ל שכתב ג"כ בפירוש בפ"ב מה"ס ה"י דשנים שדנו אין דיניהם דין אף דס"ל דמה"ת סגי ביחיד ועיי"ש בכ"מ מ"ש ליישב אליבא דהרמב"ם ז"ל סוגית הגמ' דקאמר דלרב אחא ברי' דר"א אית לי' דשמואל וז"ל ואיפשר לומר שכך מפרש רבינו לרבא דאמר דמדאורית' בעינן תלתא הא ודאי לית לי' דשמואל דהא מדאוריית' תלתא בעינן לרב אחא אית לי' דשמואל כלומר איפשר לקיים דברי שמואל כיון דמדאורייתא ל"ב תלתא בדיעבד שנים שדנו דיניהם דין וכו' עכ"ל ומכיון שרבינו הכ"מ ז"ל האיר לנו ליישב את הסוגיא דלא תיקשי לדעת הרמב"ם ז"ל דהיינו דמפרש שמ"מ רב אחא אינו מוכרח לסבור כשמואל אלא שאיפשר לו לקיים דברי שמואל וכנ"ל יש לי לומר לפי דברינו דלא נצטריך לדחוקי ג"כ בטעמא דהרמב"ם ז"ל כמ"ש בכ"מ שם בשם הרשב"א ז"ל דס"ל דאף דעיקר דין השלשה אינו אלא מד"ס ומה"ת סגי ביחיד מ"מ אלמוה רבנן לתקנתא דבפחות מג' גם בדיעבד אין דיניהם דין עיי"ש דלא כתבו כן רבותינו אלא לפי שיטתם דס"ל בדעת הרמב"ם ז"ל דלרב אחא ברי' דר"א גם ביחיד הדיוט מותר מה"ת אבל לפי מה שכתבנו לעיל בע"ה בביאור שיטת הרמב"ם דח"ל דגם לר"א ברי' דר"א דמה"ת סגי ביחיד מ"מ בעינן ג"כ מה"ת שיהי' היחיד מומחה וסמוך דוקא וכנ"ל דהדיוט לאו דיין הוא מדאורית' א"כ בפשוטו יתיישב טעמא דהרמב"ם ז"ל במאי דפסק דשנים שדנו אין דיניהם דין דהא כיון דשנים שדנו בהדיוטות מיירי דהא יחיד מומחה מותר לו לדון יחידי גם לכתחלה והדיוטות הא פסילי מדאורייתא ורק מדרבנן הכשירו אותם וכיון שהצריכו חכמים שיהיו שלשה לכן שפיר פסק דבשנים גם בדיעבד אינו דין דהא מה"ת הדיוטות אינם דיינים כלל ומדרבנן בעינן ג' דוקא דאף דפסק כר"א ברי' דר"א דפליג על ר' אבהו דלדידי' ס"ל דמה"ת בעינן דוקא שלשה ומומחים ורב אחא מכשיר גם ביחיד אבל מ"מ בעינן מה"ת גם לדידי' שיהי' היחיד מומחה וסמוך ומשו"ה אף דבגמ' קאמרינן שם דלרב אחא איפשר לי' לקיים ג"כ הא דשמואל מ"מ הא אינו מוכרח ומסתבר לי' לפרש דמ"מ גם לר"א ברי' דר"א לית לי' דשמואל לפי האמת כיון דמה"ת בעינן מיהת שיהי' היחיד מומחה וסמוך דוקא וכנ"ל וז"ב ונכון מאוד. ולענ"ד יש להוסיף עוד ע"ז ממ"ש הרמ"ה בעצמו שם להלן בפיסקא ד"ה וכי תימא וז"ל ואם תשאל מאי שנא דקאמרינן א"ב דשמואל ולא קאמרינן איכא בינייהו דר' אבהו לרבא דאמר מדאוריתא בעי ג' אית לי' דר' אבהו לר' אחא דלא בעי מדאוריתא ג' לית לי' דר' אבהו תשובתך משום דר' אבהו איכא לאוקמי שמעתתי' אפילו אליבא דרב אחא דמדאורייתא חד נמי כשר ורבנן אצריכו ג' והאי דאמר שנים שדנו אין דיניהם דין לאו מדאורייתא הוא אלא. מדרבנן וכיון דיכול לאוקמי מימרי' לכו"ע ליכא לאוקמי בפלוגתא אבל מימרא דשמואל ליכא לאוקמה אלא לרב אחא דאי לרבא כיון דבין מה"ת בין מדרבנן בעינן ג' ב' הדיוטות דמכשר שמואל מנלן עכ"ל הרי שביאר לן בעצמו דמשו"ה קאמר בגמ' איכא בינייהו דשמואל ול"ק איכא בינייהו דר' אבהו משום דדברי ר' אבהו איפשר לאוקמיה אליבא דכו"ע דאף לרב אחא ברי' דר"א דמה"ת כשר ביחיד מ"מ י"ל דתק"ח