לפלגות ראובן חלק ג קי

מ"מ אם דנין בכפי' צריכין גם בהו ב"ד מומחין ומהכא הוא דילפינן גם בעלמא דבכל מילי דעישוי וכפי' צריך דוקא ב"ד והיינו דקאמר לי' רב יוסף דשליחותייהו קא עבדינן מידי דהוי אהודאות והלואות והיינו נמי הני דיני דהודאות והלואות שדנין אותם בע"כ דצריך ב"ד מדינא ומ"מ אנן נמי דנינן להו משום דשליחותייהו קא עבדינן משום תק"ח שלא תנעול דלת בפני לווין וה"נ שייך ה"ט גם גבי כפי' דגיטין שלא יהא בנות ישראל עגונות וכמ"ש בחי' הרשב"א וכן בר"ן על האלפס שם ודו"ק

ומה מאוד יתיישב עפי"ז גם דברי הרא"ש שהבאנו לעיל התמוהים מאוד לכאורה עיין בדבריו פ"ק דסנהדרין סי' ג' שכתב וז"ל אמר שמואל שנים שדנו דיניהם דין וכו' והיכי מיירי אי קבלום עלייהו אמאי מיקרי ב"ד חצוף ואי בדלא קבלום עלייהו אלא דנין אותם בע"כ אמאי דיניהם דין וכן אפילו יחיד כדפרישית הא אפילו שמואל מודה דבעי שלשה או יחיד מומחה כדפרישית לעיל וי"ל דמיירי כגון שאמרו דונו לנו כמו שנקראים דיינין מה"ת ואשמועינן שמואל דדיניהם דין משום דאין ע"פ כתיב כאן אלא שנקראו ב"ד חצוף עכ"ל ולכאורה סותר דברי עצמו שכתב לעיל שם בסי' ב' דלמ"ד אין ע"פ כתיב כאן בדיעבד גם דיני' דיחיד שאינו מומחה דין וכיון דשמואל ס"ל אין ע"פ כ"כ א"כ שפיר דינו דין גם בע"כ עיי"ש בפ"ת אות צ' שמביא קושיא זו בשם התה"ד סי' ר"ב ומתרץ בדוחק דשמואל ע"כ לאו בדיעבד איירי מדקאמר אלא שנקראו ב"ד חצוף משמע ותו לא והא כיון דעבר אתקנתא דרבנן הוי עבריין וע"כ דשמואל ר"ל דלא עבר כלל אתקנתא דרבנן עיי"ש והוא דוחק ולדברינו י"ל דגם הרא"ש ס"ל דבדין בע"כ דהוי בכלל כפי' צריך ב"ד מומחין מה"ת וכפשטות הסוגיא דגיטין פ"ח הנ"ל אלא דאנן שליחותייהו קעבדינן ולכן צריך לזה או ב"ד של שלשה הדיוטות דודאי אית בהו חד דגמיר או יחיד מומחה וכמ"ש בחו"מ סי' ג' ס"א וס"ב דלדין בע"כ צריך דוקא ג' הדיוטות או יחיד מומחה [אלא דאנן השתא אין דנין דין מומחה לרבים בזה"ז שידון דין ביחידי בע"כ של אדם כמ"ש הרמ"א ז"ל שם] ועיי"ש במשובב נתיבות סי' ג' מש"כ וז"ל ולדברי המחבר א"כ הדיוט בעלמא יכול לכוף אגיטא במקום שכופין להוציא וזה ודאי פסול דאוריתא אם הדיוט מעשה אגיטא ואע"ג דמצוה ליתן גט אפי"ה לפניהם ולא לפני הדיוטות וכדאיתא פ' המגרש פ"ח אלא דאנן שליחותייהו קעבדינן וצריך ב"ד אבל, הדיוט לא וכו' ובעישוי אגיטא צריך ב"ד של ג' ויהי' בהם חד גמיר ואז שליחותי' דקמאי קא עבדי אבל הדיוט בעלמא שאינו ב"ד דמעשה אגיטא פסול הגט דאוריתא והיא א"א ואע"ג דמצותו ליתן גט עיי"ש וכמו שכתבנו לעיל דגם שמואל מודה בזה דע"כ לא קאמר שמואל דל"צ ב"ד אלא מצד עצם הדין אבל בבע"כ דהוא כפי' ועישוי מודה שמואל דצריך ב"ד כמשנ"ת לעיל דה"ט דרבנן דמפרשי לקרא דאשר תשים לפניהם שמשו"ה הצריכה התורה ב"ד מומחים גם בדיני הודאות והלואות כשדנין בע"כ וילפי' נמי מכאן לעלמא שבכל דבר הצריך עישוי וכפי' בעינן ב"ד מה"ת ולדידן נמי ה"ט שדנין בע"כ משום דשליחותי' קא עבדינן ובעינן לזה דוקא דין ב"ד או ג' הדיוטות או יחיד מומחה וכנ"ל ומשו"ה הוא דמתרץ הרא"ש דברי שמואל בהא דשנים שדנו דלא מיירי אלא בכגון שאמרו דונו לנו כמו שנקראים דיינים מה"ת וכו' וע"כ דגם מ"ש הרא"ש לעיל בסי' ב' דלמ"ד אין עירוב פרשיות כתיב כאן דיני' דיחיד שאינו מומחה בדיעבד הוי דין כונתו גם לעיל בכה"ג הוא שאמרו דונו לנו כמו שנקראים דיינים מה"ת אבל לא בבע"כ דזה כפי' מיקרי וצריך לזה דוקא דין ב"ד אליבא דכו"ע ומש"כ הרא"ש דבע"כ הא אפילו שמואל מודה דבעי ג' או יחיד מומחה כדפרישית לעיל כונתו למש"כ שם הרא"ש בסי' ב' הנ"ל עוד אח"כ על הא דאמרינן בברייתא שם ואם הי' מומחה לרבים דן אפילו יחידי וז"ל ויכול לדון את האדם בע"כ דאי בדקבלוהו עלייהו אפילו שאין מומחה נמי ומכאן יש ללמוד דכל שלשה הדיוטות דנין את האדם בע"כ כשאין רוצה לבוא לב"ד דהא ג' במקום יחיד מומחה קיימי וכו' וס"ל כן אליבא דכו"ע דגם לשמואל דס"ל אין ע"פ כתיב כאן ואפילו יחיד שאינו מומחה דן מה"ת מ"מ אין בכח יחיד הדיוט לדון בע"כ דלכפי' בעינן דוקא ב"ד והיינו או ג' הדיוטות או יחיד מומחה משום דבהני תקנו לומר דשליחותייהו קעבדינן אבל לא ביחיד הדיוט וגם בדיעבד ס"ל דדיני' בע"כ אינו דין וכנ"ל ודו"ק כי נכון הוא בע"ה: פלג יב

עתה נבוא לבאר מה שייעדנו לעיל להוכיח דהאי פלוגתא דפליגי בדיני הודאות והלואות אי צריך ב"ד מה"ת או לא מישך שייכא במאי דפליגי נמי בדין שעבודא דאורייתא והני אמוראי אזלי ג"כ לשיטתם בזה דשמואל דס"ל שנים שדנו דיניהם דין ול"ב ב"ד בהודאות והלואות מצד עצם הדין אלא במקום שדנין בע"כ אזיל לשיטתו במאי דס"ל שלהי ב"ב דשיעבוד' לאו דאורית' וכן אביי נמי לשיטתו אזיל דע"כ מוכח מהאי סוגיא דגיטין פ"ח דס"ל לאביי כשמואל בהאי דינא דהודאות והלואות דמה"ת ל"ב בהו ב"ד משום דקייל"ן כרבנן דמפרשי לקרא דאשר תשים לפניהם דמשו"ה הוא דהצריכה תורה ב"ד גם בדיני הודאות והלואות משום שדנין בע"כ וכפי' בעי דוקא ב"ד ומשו"ה הוא דיליף מכאן דבכה"ת כולה נמי בעינן ב"ד במילי דעישוי וכפי' וגם בגיטין וכה"ג דודאי אינו בכלל משפטים אם לא נעשה ע"י כפי' ומשום דעצם הכפי' הוא דצריך ב"ד בכל המשפטים כולם לבד מגזלות וחבלות דבהני