לפלגות ראובן חלק ג קט

פליגי וס"ל דסגי ביחיד וקייל"ן כוותייהו נראה לבאר במאי פליגי הני תנאי לדידי' ועפי"ז יתיישב הכל בדרך נכון בע"ה וכמו שנאמר. דהנה האי קרא דאשר תשים לפניהם שכתבו התוס' דמיירי מכפי' וכמ"ש בסנהדרין ד' ז' דקאי על כלי הדיינים יש לפרש בתרי אנפי או די"ל בפירושא דקרא דקמל"ן שכל דבר של עישוי וכפי' צריך דוקא ב"ד וי"ל לפי"ז דאה"נ דבלא כפי' א"צ ב"ד ולא מצריך קרא ב"ד בכל המשפטים אלא במקום שצריך כפי' אמנם יש לפרש ג"כ דאה"נ דב"ד בעינן בכל המשפטים וקרא דאשר תשים אתא ללמדנו דכח ב"ד יפה הוא לדון גם בע"כ וכמ"ש בסוגיא דרפ"ק דסנהדרין וכ"ה להלכה בחו"מ סי' ג' שהבאנו לעיל והוכיחו כן משום דאי בדקבלי' עילוי' הא ודאי דסגי גם ביחיד שאינו מומחה ולפי"ז נראה לומר דס"ל לשמואל דבהכי הוא פליגי הני תנאי דרבנן ס"ל לחלק בין הודאות והלואות לגזילות וחבלות דבגזילות וחבלות דכתיב בהו אלקים בעינן ב"ד מצד עצם הדין אבל בהודאות והלואות ל"ב ב"ד מצד עצם הדין רק משום שדין הב"ד הוא לדון גם בע"כ לכן הצריכה תורה ב"ד גם בהו וילפי לה מהאי קרא דאשר תשים לפניהם דקאי על כל דין ומשפט ממון שב"א לחבירו ואף בהודאות והלואות שצריך ב"ד משום הכפי' ופירושא דקרא הכי הוא כל המשפטים אשר תשים היינו בכפי' שצריך כלי הדיינים בעינן דוקא לפניהם היינו מומחין או כפירש"י דקאי על שבעים זקנים וממילא דקאי נמי על כל משפטי התורה דצריך מומחין וכמשנ"ת לעיל בשם הרשב"א ז"ל בגיטין פ"ח או אף כפי פי' התוס' ז"ל דלפניהם קאי על אלקים דכתיב בהאי פרשה ומ"מ ס"ל לרבנן דקרא דואלה המשפטים מרבה נמי לכל המשפטים שבתורה דבעינן ב"ד גם בהו משום אשר תשים דמיירי מעישוי וכפי' ומיושב היטב לפי"ז קושית הרשב"א לפירש"י דלפניהם קאי על ע' זקנים למה איצטריך למיכתב אלקים גבי גזילות וחבלות כיון דבכה"ת בעינן מומחין ולשי' שמואל לק"מ אליבא דרבנן דהיינו דאיכא בין גזילות וחבלות להודאות והלואות דבגזו"ח צריך ב"ד מצד עצם הדין ובהודאות והלואות ל"ב ב"ד מצד עצם הדין ורק משום שדנין אותם הב"ד בע"כ ואי קשיא מאי נ"מ כיון דע"כ הא גם בגזילות וחבלות ל"ב ב"ד בדקבלי' עלוייהו א"כ מאי בינייהו בזה אמינא דנ"מ טובא הוא בינייהו לענין אם באים הבע"ד לפנינו ואומרים דונו לנו כמו שנקראים דיינים מה"ת וכמ"ש כן הרא"ש לתרץ משה"ק ברפ"ק דסנהדרין במ"ש שמואל שנים שדנו דיניהם דין היכי מיירי אי בדקבלי' עלוי' למה נקראים ב"ד חצוף ואי בע"כ אמאי דיניהם דין ותירץ כנ"ל דמיירי בשאמרו הבע"ד דונו לנו כמו שנקראים דיינים מה"ת עיי"ש ובכה"ג בגזילות וחבלות אין דנין אלא בשלשה דבעו ב"ד מצד עצם הדין ובהודאות והלואות דנין בכה"ג מה"ת גם ביחיד כיון דבהני ל"ב ב"ד מצד עצם הדין אלא משום שדנין בע"כ ובכפי' אבל בכה"ג שפיר דמי וכנ"ל זהו טעמא דרבנן אליבא דשמואל וממילא ילפינן נמי מזה דבכ"מ שצריך עישוי וכפי' בעינן דוקא ב"ד ואף בעישוי דגיטין וכה"ג דהא ה"ט נמי דהודאות והלואות דבעינן בהו ב"ד במקום שדנין בע"כ ובלא"ה הא ל"צ ב"ד גם בהו ואינך תנאי ר"מ ורשב"ג דמצינו להדיא דס"ל דין בשלשה ס"ל דדין הודאות והלואות שוה ממש לדיני גזילות וחבלות ובעינן גם בהו ב"ד מצד עצם הדין ומפרשי לקרא דואלה המשפטים אשר תשים לפניהם דקאי על כל משפטי התורה דצריך מומחים דאשר תשים אתא ללמדנו דהרשות ביד ב"ד לדון גם בע"כ בכל מקום אבל אה"נ דגם בלא בע"כ בעינן ב"ד מצד עצם הדין גם בהודאות והלואות כמו בגזילות וחבלות לא מיבעי לפירש"י דלפניהם קאי על שבעים זקנים דודאי בעינן מומחים בכ"מ ועירוב פרשיות י"ל נמי דל"צ ומאי דאיצטריך למיכתב אלקים גבי גזו"ח י"ל כמו שכתבנו לעיל דאיצטריך משום דינא דקנס דלא מהני בהו גם קבלו עלייהו וצריך ב"ד וכנ"ל אלא גם לפי' התוס' ז"ל דלפניהם לא קאי אלא על אלקים דכתיב בהאי פרשה הא מ"מ ס"ל להני תנאי דצריך ב"ד בכל המשפטים מה"ת או משום עירוב פרשיות כמ"ש רש"י וממילא דמיירי נמי בהאי פרשה גם מדיני הודאות והלואות [דהא כל הני ד"מ שאינן בכלל גזילות וחבלות וקנסות אינן אלא דיני הודאות והלואות וכמובן] או כמ"ש בתוס' דאף דלית להי עירוב פרשיות מ"מ מצרכי ב"ד בכל ד"מ משום קרא דמשפט אחד יהי' לכם הא מיהת ס"ל להני תנאי דדין הודאות והלואות ודין הגו"ח חדא נינהו ובכולם צריך דוקא ב"ד מצד עצם הדין וקרא דאשר תשים משמיענו דהרשות בידם לדון גם בע"כ ובכפי' וכמשנ"ת

ונמצא לפי"ז דאף דס"ל לשמואל שנים שדנו דיניהם דין מ"מ אין זה נאמר אלא מצד עצם הדין ומשום דס"ל כרבנן דפליגי על ר"מ ורשב"ג וקאמרי דחלוק דין הודאות והלאות מדיני גזילות וחבלות ול"ב בהו ב"ד מומחין מה"ת מצד עצם הדין אבל בשדנין בע"כ דהוי כמו עישוי וכפי' ודאי דגם בהו בעינן ב"ד מומחין מה"ת ואה"נ דגם בעלמא ילפינן מכאן דבכ"מ שצריך עישוי וכפי' בעינן דוקא ב"ד והיינו טעמא נמי מאי דפשיטא לי' לאביי שם בגיטין פ"ח ע"ב דגם בגיטין אף דודאי ל"ב ב"ד לא סידור הגט ולא נתינתו וכמ"ש כל האחרונים להלכה ולמעשה מ"מ היכי דנעשה בעישוי וכפי' ע"כ צריך ב"ד דוקא ומשום דעישוי דגיטין נמי משפט הוא כמ"ש הר"ן על האלפס שם והיינו טעמא משום דאביי ג"כ כשמואל ס"ל כמו שנאמר עוד לקמן בע"ה דשמואל ואביי אזלי נמי בזה לשיטתייהו וס"ל דהכי הוא פירושא דקרא דאשר תשים לפניהם דאתא לאשמועינן דמשו"ה צריך ב"ד בכל המשפטים וגם בדיני הודאות והלואות אף דל"ב בהו ב"ד מצד עצם הדין