לפלגות ראובן חלק ג קז

מומחים ודין ג' דיינים הא בהא תליא וכמ"ש בסנהדרין ב' ע"ב אי קסבר ע"פ כתיב כאן ליבעי נמי מומחין ואי קסבר אין ע"פ כתיב כאן שלשה למה לי הרי דלמ"ד דעירוב פרשיות כתיב כאן ומצריך ג' דיינים בכל ד"מ מה"ת ס"ל ג"כ דבכ"מ צריכין נמי מומחין מה"ת אלא דחכמים תקנו דסגי בג' הדיוטות או יחיד מומחה בשארי ד"מ חוץ מהני דלא עבדינן שליחותייהו ולמאן דלית לי' עירוב פרשיות כתיב כאן לדידי' בשאר ד"מ ל"צ מומחין וגם ב"ד של ג' אינו צריך ואפילו יחיד שאינו מומחה דן מה"ת אלא שחכמים תקנו שלא ידונו בפחות מג' הדיוטות ויחיד מומחה אוקמי' אדיני' ודן לכתחילה יעו"ש ברא"ש פ"ק דסנהדרין סי' ב' ובתרווייהו הני מילי פליגי תנאי אליבא דשמואל ולר' אבהו לא פליגי תנאי כלל ולכו"ע ס"ל דמה"ת בעינן ב"ד בכ"מ וכן נחלקו ג"כ רבותינו הראשונים ז"ל האיך קייל"ן בזה לדינא עש"ך חו"מ סי' ג' ס"ק א' מש"כ שם דהרי"ף והרא"ש ס"ל דמה"ת בעינן ב"ד של שלשה מומחין בכל ד"מ וכו' והרמב"ם וסמ"ג ס"ל לדינא דמה"ת בחד סגי ואפילו בהדיוט יעו"ש

והנה כי כן לפי גירסת השאילתות פ' בראשית דגרס האי ברייתא דלפניהם ולא לפני הדיוטות שמובא בגיטין פ"ח דר' מאיר הוא דקאמר לה כמ"ש בגליון הש"ס גיטין שם הי' איפשר לומר בפשוטו דרק לר"מ לשיטתו הוא שפירש כן רש"י דלפניהם קאי על שבעים זקנים לפימ"ש הרשב"א בגיטין שם דלפי פירוש זה ע"כ דצריך מומחין בכה"ת כולה כמו שהעתקנו דבריו לעיל וא"ש דלר"מ לשיטתו דס"ל בסנהדרין ד' ו' ע"א הנ"ל דדין בשלשה שפיר פירש"י דלפניהם קאי על שבעים זקנים ואה"נ דמהכא הוא דקא יליף להצריך ב"ד מומחים בכ"מ ועיין ג"כ בקצוה"ח סי' ג' סס"ק ק ב' מש"ש ליישב קושית הת"ח ע"ד הרמב"ם שפסק דמה"ת בחד סגי והא בסנהדרין ל"ד קאמר דמקשינין ריבים לנגעים אי מה דינים בשלשה וכו' הרי דמה"ת בעינן ג' ומתרץ לה שם בקצוה"ח ח דהתם הא דברי ר"מ ור"מ אזיל לשיטתו דס"ל ודאי דדין בשלשה וכנ"ל אבל אנן לא ס"ל כר"מ בהא עיי"ש ואף אנו נאמר כן במאי דפירש"י כאן לפרש דלפניהם קאי על שבעים זקנים דרק לר"מ לשיטתו הוא שפירש כן דקאי על שבעים זקנים וממילא נמי דבעינן ב"ד מומחים בכה"ת הא מיהת לרבנן דפליגי על ר"מ לדברי שמואל וס"ל דבכה"ת כולה לא בעינן ב"ד ע"כ דגם רש"י מודה דאי ס"ל לדידהו נמי האי דרשה דלפניהם ולא לפני הדיוטות ודאי דא"א לפרש לדידהו דקאי על שבעים זקנים דא"כ הו"ל למימר דבכה"ת כולה בעינן ב"ד מומחים וכנ"ל בשה הרשב"א וע"כ דלרבנן דפליגי על ר"מ לדברי שמואל מוכרחינן לומר אחת משתי אלה או דלית להו לרבנן כלל עיקר האי דרשה דלפניהם ולא לפני הדיוטות ולא דרשי מזה אלא לפניהם ולא לפני עכו"ם אבל הדיוטות אה"נ דשפיר דמי או דס"ל גם לרבנן האי דרשה דלפניהם למעט נמי הדיוטות אבל לדידהו ע"כ דגם רש"י מודה דמפרשי הא דלפניהם ע"כ כפי' התוס' דקאי רק על אלקים דכתיבי בהאי פרשה וממילא דאי לית להו עירוב פרשיות כתיב כאן ל"ב מומחין אלא בגזילות וחבלות לחוד דכתיב בהו אלקים אבל לא בדיני הודאות והלואות וכנ"ל ורק לר"מ לשיטתו פירש כן רש"י ז"ל דלפניהם קאי על שבעים זקנים ומה"ט הוא דס"ל לר"מ דבעינן מומחים בכל המשפטים כולם ודו"ק כי נכון הוא לכאורה

ויתיישב ג"כ עפי"ז משה"ק הרשב"א לפירש"י דלפניהם קאי על שבעים זקנים ל"ל עירוב פרשיות וכו' ולהנ"ל י"ל בפשיטו דאה"נ דר"מ לית לי' עירוב פרשיות כתיב כאן וכן משמע קצת גם במתני' דשבועות מ"ב ע"ב ר"מ אומר יש דברים שהן כקרקע וכו' עשר גפנים טעונות מכרתי לך והלה אומר אינן אלא חמש ולפי פי' הרע"ב שם מיירי מתניתין בשומרים הרי דבעי ר"מ גם בשומרים דין מב"מ ויש לדחות ודו"ק עכ"פ ודאי י"ל דר"מ לית לי' עירוב פרשיות ורק לרבנן דלא ס"ל למידרש האי לפניהם כר"מ לדידהו תלוי בעירוב פרשיות לרש"י ודו"ק

ולכאורה הי' איפשר ליישב ג"כ עפי"ז משה"ק הש"ך בחו"מ סי' ג' על הרמב"ם דס"ל דבהודאות והלואות סגי גם ביחיד מומחה ול"ב ב"ד והקשה עליו מהאי סוגיא דגיטין דס"ל לאביי ורב יוסף דגם בהודאות והלואות בעינן ב"ד מומחין מה"ת וצריכין לטעמא דשליחותייהו קעבדינן ולהנ"ל י"ל דכלפי מה דפריך לי' אביי לרב יוסף מהאי דרשה דדריש ר"מ לפניהם ולא לפני הדיוטות השיב לו רב יוסף דגם לר"מ שפיר עביד מאי דקא מעשה אגיטא משום ה"ט דשליחותייהו קא עבדינן כמו דדנינן נמי דיני הודאות והלואות גם אליבא דר"מ מה"ט דשליחותייהו קא עבדינן אף דלדידי' הא מדינא צריך ב"ד גם בהודאות והלואות אבל ודאי דלרבנן דפליגי על ר"מ ל"צ כלל לטעמא דשליחותייהו עבדינן גבי הודאות והלואות וקייל"ן כותייהו כן הי' איפשר לומר לכאורה

אמנם עדיין אין זה מספיק לתרץ שיטת הרמב"ם עפי"ז דאכתי י"ל דכיון דאביי ורב יוסף שקלו וטרי אליבא דר"מ ע"כ דסבירא להו דהילכתא כותי' וכרבי אבהו דס"ל דלא פליגי רבנן על ר"מ כלל בהא ולכו"ע ס"ל דצריך ב"ד בכל משפטי התורה והדר קשיא על הרמב"ם כנ"ל

ואשר ע"כ אמינא לקיים דברי הקצוה"ח מ"ש לתרץ הסוגיא דגיטין אליבא דהרמב"ם דהתם מיירי מדין כפי' ובכפי' ודאי דבעינן דוקא ב"ד מה"ת וע"כ צריכין אנו לטעמא דשליחותייהו קא עבדינן ורק לא כדברי הקצוה"ח שם שכתב דזה תלי בפלוגתת רש"י ותוס' בפירושא דלפניהם אלא שלענ"ד נראה דבין לפירש"י ובין לפי' התוס'