לפלגות ראובן חלק ג קו

דהאי קרא דלפניהם ודאי אינו מיותר לפי פירש"י ז"ל דאדרבא איצטריך ללמדנו על כל התורה כולה דצריך ב"ד מומחים ורק להיפוך קשיא לפירש"י ז"ל דעירוב פרשיות ל"ל ואלקים דכתיב בהאי פרשה למה איצטריך וע"כ דאין לדייק מיתורא דאשר תשים לפי פירש"י ז"ל דקאי על מילי דעישוי וכפי' דוקא וכנ"ל והי' משמע לפי"ז דלשיטת רש"י אין לחלק כלל בין מילי דעישוי וכפי' לדינין בעלמא וכל היכי דעצם הדין א"צ ב"ד גם במקום כפי' א"צ ב"ד ולדידי' יתפרש קרא דאשר תשים דקמל"ן שהב"ד יכולים לדון ג"כ בע"כ וכמ"ש רבותינו הקדמונים ז"ל בסוגיא דריש סנהדרין וכ"ה ג"כ בחו"מ סי' ג' ס"א וס"ב עיי"ש אבל האמת יורה דרכו שא"א כלל לומר כן דהא חזינן מן הסוגיא דגיטין פ"ח הנ"ל שאף בגיטין דבודאי א"צ ב"ד כמו שתפסו כל האחרונים ז"ל להלכה ולמעשה ומ"מ מפורש שם דבמקום שצריך כפי' ע"כ צריך ב"ד ושליחותייהו קעבדינן ומשמע לכאורה דע"כ כו"ע מודי לזה דבמילי דעישוי וכפי' צריך דוקא ב"ד והי' נראה להוכיח מזה שלא כדברי הב"ח וגם שלא כדברי הקצוה"ח בזה ורק דכו"ע ס"ל כמ"ש בתוס' דבמקום כפי' ודאי צריך ב"ד וכמ"ש ג"כ הר"ן ז"ל באלפס גיטין שם משום דעישוי וכפי' נמי משפט הוא עיי"ש

אמנם לפי שנראה לענ"ד ברור לכאורה דמ"מ אין זה מן ההכרח לומר כן אלא למ"ד דגם בהודאות והלואות בעינן ב"ד של שלשה ולאו דוקא גזילות וחבלות דלדידי' שפיר י"ל דכיון דכל משפט צריך ב"ד ועישוי וכפי' נמי משפט הוא וכמ"ש הר"ן לכן צריך ב"ד גם בזה אבל למ"ד דא"צ ב"ד אלא בגזילות וחבלות ובשארי משפטים א"צ ב"ד א"כ ודאי סברא הוא לומר דגם מילי דעישוי וכפי' אף דגם הני בכלל משפט הוא מ"מ הא לאו בכלל גזילות וחבלות נינהו וא"צ ב"ד גם בזה ואשר ע"כ נלענ"ד להוכיח דהאי דינא דעישוי וכפי' אי צריך ב"ד תלוי בפלוגתא דתנאי ואמוראי כפי שנבאר פלוגתתן בע"ה ועלינו להרחיב דברים תחלה בביאור הסוגיות לפי פי' רש"י ותוס' ואז יבחנו דברינו כי נכונים המה בע"ה ולפי דרכנו יתיישב ג"כ מה שיש לדקדק לכאורה מנין פשיטא לי' לאביי כ"כ מן הסברא לומר דגם עישוי דגט בכלל משפט הוא וצריך ב"ד הא י"ל נמי דכיון דגט ל"ב ב"ד ול"ד להודאות והלואות איפשר דגם על הכפי' שכופין אותו ליתן גט א"צ ב"ד ולפי דברינו יתיישב הכל בע"ה

ופתח דברינו יאיר ליישב שיטת רש"י ז"ל שפירש הא דלפניהם קאי על שבעים זקנים ורבותינו הראשונים ז"ל הרבו להקשות על פירושו כמו שהבאנו לעיל מש"כ בחידושי הרשב"א גיטין שם פ"ח ולענ"ד לתרץ שיטת רש"י ז"ל בדרך נכון בע"ה וכמו שנאמר: פלג י

הנה כך איתא בסנהדרין ד' ה' ע"ב איתבי' רשב"ג אומר הדין בשלשה ופשרה בשנים וכו' וכי תימא פליגי רבנן עלי' דרשב"ג והאמר ר' אבהו שנים שדנו לד"ה אין דיניהם דין ומשני גברא אגברא קא רמית ופירש"י רבי אבהו אדשמואל שמואל סבר פליגי רבנן עלי' דרשב"ג יעו"ש בסוגיא דבהכי הוא דפליגי ר' אבהו ושמואל דשמואל ס"ל דתנאי פליגי בהאי מילתא ורשב"ג ס"ל דד"מ צריך שלשה דיינין ורבנן פליגי וס"ל דסגי ביחיד וכן קאמר שם עוד בד' ו' ע"א לימא כתנאי ביצוע בשלשה דברי ר"מ וחכ"א פשרה ביחיד סברוה לכו"ע מקשינן פשרה לדין מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס דין בשלשה ומ"ס בשנים לא דכו"ע דין בשלשה וכו' ובתוס' שם ד"ה לא דכו"ע הקשו תימה דלא קאמר לשמואל ודאי תנאי הוא לרבי אבהו מי לימא תנאי היא וכו' עכ"ל הרי לפנינו דבהכי הוא דפליגי הני אמוראי דלשמואל ודאי תנאי פליגי בהא דרשב"ג וכן ר"מ ודאי ס"ל דד"מ בשלשה ורק רבנן ס"ל דא"צ שלשה ולדידהו הוא דקאמר שמואל דשנים שדנו דיניהם דין ורבי אבהו ס"ל דתנאי לא פליגי כלל ולכו"ע ס"ל דדין צריך שלשה דיינים מומחים מה"ת אלא דחכמים תקנו דסגי בג' הדיוטות או יחיד מומחה בהודאות והלואות משום שלא תנעול דלת בפני לווין עיי"ש עוד מתבאר מד' הראשונים ז"ל בסוגיא דרפ"ק דסנהדרין שם דדין **(הרי להדיא דס"ל דגיטין נמי דומיא דהני דכתיבי בפרשה בעינן ג' לעולם גם בלא כפי' וכן כתב שם עוד במ"ש אח"כ כי עבדינן שליחותי' במילתא דשכיחא וז"ל ועיקר טעמא דעבדינן שליחותייהו משום שלא תנעל דלת בפני לווין כדאיתא בסנהדרין ג' ע"א וגיטין נמי דומיא דהודאות והלוואות נינהו דאי לא מנסבן לגברא הוי להו בנות ישראל עגונות עכ"ד

אמנם מדלא הביאו כולם להסתייע מד' הרשב"א ז"ל הנ"ל מוכח ע"כ שמפרשים כונת הרשב"א דגם הוא ז"ל לא קאמר לה כן אלא לענין דאיירי בה בסוגיא שם בשכופין אותו ליתן גט ומשום דין הכפי' הוא דצריך ג' אבל לא בגיטין בעלמא וכן הוא האמת דאף דלישנא דהרשב"א ז"ל לא משמע כן ע"כ עלינו לדחוק ולפרש כונתו כן וכמש"כ ג"כ בר"ן שם על האלפס וז"ל ור"י ז"ל אומר דאאלקים טובא דכתיבי בפרשה קאי והכי משמע בריש החובל דמאלקים נפקא לן מומחין ואפי' הכי איצטריך לפניהם דאי מאלקים גרידא לא הוי ממעטינן הדיוטות אלא ממה שכתוב בפרשה להכי איצטריך לפניהם דקאי אאלקים לומר שבכל משפט בעי מומחין ועישוי דגיטין משפט הוא עכ"ל עיי"ש וע"כ דגם דברי הרשב"א יתפרש כן וכנ"ל]:)**