לפלגות ראובן חלק ג קה

בב"ב ד' י"ג גבי ח"ע וחב"ח משמע דס"ל דהוא אסור מה"ת וקצרתי] והקשה במל"מ שם מהא דב"ק כ"ח דמוקי קרא דולא תקחו כופר לשוב וכו' בעבד שרבו מסר לו ש"כ וכו' ואם איתא שכל עיקר איסורו אינו אלא מדרבנן היכי ממעטינן מקרא שאם חבל בו שהוא פטור לפי שמפרישו מן האיסור הלא מן התורה אין איסור בשפחה ותירץ שם דיש לומר דברייתא זו סבירא ליה כאונקלוס דסבירא ליה דאיסור שפחה נכלל בכלל לאו דלא יהיה קדש וכו' אלא שנדחק שם לשיטת הרמב"ם שפסק ג"כ שאם חבל בו שהוא פטור לפי שמפרישו מאיסור ולדידי' הא אינו אסיר אלא מד"ס וע"כ דסבירא ליה שאין חילוק בין אפרושי מאיסורא דד"ת לאפרושי מאיסורא דד"ס עכ"ד עיי"ש ולהנ"ל י"ל עפימ"ש במנה"ח בקונטרס קומץ מנחה מצוה רל"ב דמי שמכשיל את חבירו באיד"ר י"ל דעבר מה"ת בלאו דלפ"ע משום דלא גרע ממשיאו עצה שאינה הוגנת עיי"ש והארכנו בפרט זה בדברינו שלהי מ' ברכות ע"ש וא"כ גם לשיטת הרמב"ם א"ש דכאן נמי הרשות ביד האדון לחבול בו כדי שלא יכשל הוא ע"י באיסור תורה והוא מה שעובר עליו בלאו דלפ"ע ויש לדקדק ג"כ מ"ש בגמ' שם בעבד שמסר לו רבו ש"כ ולמה לא קאמר בעבדא דנסיב לי' ש"כ וי"ל דה"ט משים שרבו מסר אותה לו ומישך שייך באיסורא דעביד על ידו וכנ"ל. אמנם לדינא פשיטא להו לרבותנו ז"ל דלהפרישו מאיסור יכול כל אדם לכוף אותו ול"צ ב"ד וביש"ש שם ס"ל דגם בעובר במצוה בשוא"ת דמכה אותו עד שתצא נפשו דכן הדין בכל בר ישראל ולאו דוקא הרב לעבדו ובעל לאשתו עיי"ש ומשמע מלשונו דגם למ"ע ל"צ ב"ד. וע' ח"ס חו"מ סי' קע"ז מ"ש לחלק בין חוקים למשפטים דקיום חוקים ומצות כל ישראל ערבים זל"ז ונכנס מי שיש בידו למחות ואינו מוחה בכלל אשר לא יקים את דברי התורה הזאת כפירוש הרמב"ן פ' תבוא עפ"י הספרי וחיוב זה הוא על כל אדם מישראל וב"ד שליחותייהו דכל ישראל עבדי שנתמנו שלוחא דישראל אך משפטים הוא הכולל ב' דברים א' לעשות משפט כתוב שקצבה תורה לכל מי שכבר עבר עבירה. והב' להוציא ממון מיד המוחזק בו ובכלל זה להוציא אשה מיד בעלה המוחזק בקנין כספו וכו' כל הכפיות נקרא משפטים וכתוב אשר תשים לפניהם וכו' וצריכים מומחים ולולי דעבדינן שליחות דקמאי בדברים השכיחים ל"ה דנין גזילות בזה"ז אבל לפגוע בעוברי עבירה לא נכלל בכלל זה עכ"ל ודברים ברורים הם. עכ"פ בדיני ממונות שהוא בחלק המשפטים ודאי דלענין כפי' צריך ב"ד וכנ"ל] והי נראה לפי"ז לדייק עוד מדברי התוס' כמ"ש הב"ח דדוקא כתבו כן התוס' לפי פירושם שפירשו דלפניהם קאי על אלקים דכתיב בפרשה אבל לא לפירש"י משום דקשיא להו לפירושם לפי מה דקיימינן השתא דגם בהודאות והלואות בעינן נמי מומחין וכמ"ש התוס' לעיל בד"ה ד"ה דאף אי לא אמרינן ער"פ כתיב כאן מ"מ ס"ל דגם בהודאות והלוואות בעינן נמי מומחין משום האי קרא דמשפט אחד יהי' לכם ול"צ לזה קרא דלפניהם ומשו"ה הוא דקשיא להו ל"ל קרא דלפניהם כיון דכתיב אלקים ואהא מתרצי שפיר דקרא דלפניהם אתא ללמדנו דלענין עישוי וכפי' בעינן דוקא מומחין אבל לא לפירש"י שפירש דלפניהם קאי על שבעים זקנים דלדידי' האי קרא דלפניהם אינו מיותר כלל וצריך ללמדנו על כל המשפטים כולם שצריך ביד מומחין וכמ"ש הרשב"א ז"ל בחידושיו למ' גיטין שם ד' פ"ח ע"ב ולפי שיש לנו לדון הרבה בדבריו ז"ל אמרתי להעתיק כאן את לשונו כמו שהוא וז"ל שם והא דדרשינן הכא לפניהם ולא לפני הדיוטות קשיא לן דבסנהדרין משמע דמשום דס"ל ער"פ וכו' וע"ק למאי איצטריך לפניהם למעוטי הדיוטות דהא אלקים כתיב בפרשה ותרי מיעוטי למה לי להדיוטות ויש לומר דאי לאו אלקים וע"פ מלפניהם לא ממעטינן הדיוטות דהיכי משמע מיעוט הדיוטות מלפניהם אבל השתא דכתיב אלקים ממעטינן שפיר הדיוטות מלפניהם כלומר לפני אלקים ולא לפני הדיוטות ומאלקים נמי בלא לפניהם לא ממעטין הדיוטות אלא במאי דכתב בפרשה אבל גיטין אפילו בהדיוטות נמי השתא דכתיב לפניהם דמשתעי במשפטים כלומר שכולל כל המשפטים ואפילו גיטין ש"מ דבכולהו בעיא מומחין וזה שלא כפירש"י ז"ל שפירש דלפניהם קאי אשבעים זקנים וכו' ולפי פי' זה הדרא קושיא לדוכתא אלקים למאי איצטריך ועירוב פרשיות למאי איצטריך עכ"ל **(הגה [הנה מדלא הזכיר כלל הרשב"א בדבריו שם מענין עישוי וכפי' משמע בפשיטות דלא ס"ל לחלק בזה וכל אפי שוין לדידי' ונראה לכאורה מדבריו ז"ל דס"ל דגם בגיטין בעינן ב"ד של שלשה כמ"ש הנוב"י במ"ת אה"ע סי' קי"ד לדייק כן מד' רש"י ריש סנהדרין ועיין אחרונים ובפ"ת אה"ע סי' קנ"ד בסה"ג אות ח' מ"ש באורך ושם דחה ראיית הנוב"י מלשון רש"י ז"ל בריש סנהדרין די"ל כוונת רש"י הוא כמו גט המעושה באלו שכופין אותו להוציא דמיאון נמי דמיא לגט המעושה שהיא יוצאה בע"כ של בעל עיי"ש וכן כתב ג"כ הגאון מהרי"ד ז"ל בס' בית הלוי סוף ח"א עיי"ש וכבר קדמם בזה בח"ס אהע"ז ח"ב סי' ס"ד עיי"ש ויסתייע לדברי הנוב"י ז"ל מדברי הרשב"א גיטין הנ"ל דמשמע דגם הוא ס"ל דגם בלא כפי' בעינן ב"ד של ג' גבי גיטין למ"ד דבכל ד"מ בעינן ג' מומחין שהרי כן כתב שם דמאלקים נמי בלא לפניהם לא ממעטין הדיוטות אלא במאי דכתב בפרשה אבל גיטין אפילו בהדיוטות נמי השתא דכתיב לפניהם דמשתעי במשפטים כלומר שכולל כל המשפטים ואפילו גיטין ש"מ דבכולהו בעיא מומחין)** הרי לפנינו מדברי הרשב"א ז"ל