לפלגות ראובן חלק ג קג

כלי הדיינים דשייך בהן שימה עכ"ד התוס' ומבואר מדבריהם דנהי דהדין יכול להיות עפ"י יחיד הדיוט אבל לכוף ודאי בעינן מומחין וא"כ א"ש האי סוגיא גם לשיטת הרמב"ם דהתם הא אביי קאמר לה לרב יוסף ואביי הא ס"ל שיעבודא לאו דאוריתא כמ"ש בתוס' גיטין ד' נ' ע"א וא"כ הא אין בו אלא משום פריעת בע"ח מצוה ומבואר בכתובות ד' פ"ו דאם אמר לא ניחא לי למיעבד מצוה כופין אותו ומכין אותו וכו' וא"כ גבי הודאות והלואות דכופין אותו לקיים המצוה המוטלת עליו ע"כ הוא משום דשליחותי' דקמאי קא עבדינן ושפיר מהדר לי' רב יוסף לאביי מידי דהוי אהודאות והלואות ואפילו למ"ש הרמב"ן בחי' סוף ב"ב דגם למ"ד של"ד נמי יורדין לנכסיו וכו' טעמא דידי' נמי משום כפי' הוא לפי שהב"ד רשאין לכוף אותו בכל מילי דכפי' לקיים מצותו ומשו"ה נמי יורדין לנכסיו מדין כפי' וכו' וע"כ משום דשליחותי' דקמאי קא עבדינן עיי"ש

ומביא שם בקצוה"ח שבאו"ת השיג על הב"ח וכתב שדבריו אינם ובחנם השיג כי הלא כן מבואר בתוס' רק בכ"ז כתב הקצוה"ח שלשון הב"ח שם הוא שלא בדקדוק שבב"ח כתב דלפירש"י דלפניהם קאי אשבעים זקנים אין חילוק כלל ובכל ענין בעינן סמוכין וז"א דהא עיקר החילוק שכתבו תוס' בין מילי דכפי' לדינין בעלמא הוא שכתבו תוס' רק לפירש"י דקאי על שבעים זקנים דהא אי נימא דלפניהם קאי אאלקים דהכא וכמ"ש בתו' ליכא חילוק בין מילי דכפי' לדין בעלמא ועיקר החילוק הוא רק לפירש"י דקאי אשבעים זקנים עכ"ד הקצוה"ח והעתקנו כל דבריו למען נוכל לדון בהם על הסדר

וראשון תחלה נאמר מה שלכאורה יש להשיב ע"ד הקצוה"ח הנ"ל עפי"מ שיש להקשות ע"ד התוס' סנהדרין הנ"ל שהביא בקצוה"ח הנ"ל לפי המתבאר מד' התוס' והרא"ש בסוגיא דריש סנהדרין דמה דבעינן ב"ד מומחין אינו אלא כשדנין בע"כ אבל בשקבלו עלייהו הא גם בגזלות וחבלות סגי ביחיד וגם בהדיוט עיי"ש דף ה' ע"א בתוס' ד"ה דן וברא"ש פ"ק שם סי' ב' שמפורש כן בדבריהם עיי"ש וכ"ה להלכה ג"כ בחו"מ סי' ג' סעיף א' וסעיף ב' עיי"ש הרי דלמ"ד דל"ב ב"ד בהודאות והלוחות ודאי דגם בע"כ יכולין הדיוטות לדון אותו בהני דינים ול"צ בהו לא מומחין ולא ב"ד של שלשה וכנ"ל דהא בכ"מ דצריך שלשה צריכין נמי שיהי' מומחים ומוכח לפי"ז דגם בכפי' א"צ ב"ד של שלשה בדיני הודאות והלואות ודוחק לומר דכונת התוס' הוא לחלק דרק לענין מה שכופין אותו לקיים את הדין זה צריך ב"ד דוקא אבל לדון אותו בע"כ דידי' עדיין אין זה מיקרי כפי' וא"צ ב"ד דמאי שנא והא ודאי דכל מה שאנו עושין לו נגד רצונו בכלל כפי' הוא והי' משמע מזה לומר דכונת התוס' הוא רק למאן דס"ל דגם בהודאות והלוואות בעינן ב"ד מומחין משום דעירוב פרשיות כתיב כאן כפירש"י או כמו"ש בתוס' דממשפט אחד יהי' לכם ילפינן זה דלפי"ז תיקשי ל"ל האי קרא דלפניהם כיון דקאי על אלקים דכתיב בהאי פרשה א"כ מיותר הוא לגמרי ואהכי הוא דמתרצי דהאי קרא אתא ללמדנו דבמילי דעישוי וכפי' צריך ב"ד אף שאינו דין אבל למ"ד דרק בגזילות וחבלות צריך ב"ד ובשאר ד"מ א"צ ב"ד ודאי דהני דינים נתמעטו מב"ד גם בכפי' שהרי הרשות ביד הדיוטות לדונו גם בע"כ דידי' וכנ"ל וכן בדין לפימ"ש הר"ן באלפס גיטין שם דה"ט דצריך ב"ד בשכופין אותו לגרש משום דעישוי דגיטין משפט הוא א"כ ע"כ דס"ל דגם בדיני הודאות והלואות צריך ב"ד דאי נימא דבכל דין ומשפט א"צ ב"ד אלא בגזילות וחבלות א"כ גם בעישוי דגיטין ל"ה צריך ב"ד אף דהוא משפט מ"מ הא אינו בכלל גו"ח. ונסתר בזה לכאורה כל דברי הקצוה"ח במ"ש ליישב עפי"ז שיטת הרמב"ם דס"ל דמותר לאחד לדון מה"ת וכו' שהקשו עליו מהאי סוגיא דגיטין דאמרינן גם גבי הודאות והלוואות דהוא רק מטעם דשליחותא דקמאי קא עבדינן ומתרץ לה בקצוה"ח דהתם מיירי מדין כפי' דצריך ב"ד בכ"מ ולפימ"ש ז"א דכיון דאמרינן דהודאות והלוואות א"צ ב"ד הא גם בע"כ דידי' יכולין לדון אותו הרי דגם במילי דכפי' א"צ ב"ד וכנ"ל וע"כ דאביי ורב יוסף ס"ל בפשיטות דבהודאות והלואות צריך ב"ד בכל גווני ורק משום דשליחותייהו קא עבדינן ומשו"ה הוא דקאמרי דגם עישוי דגט משפט הוא וצריך ב"ד וכנ"ל והדר קשיא מסוגיא זו על שיטת הרמב"ם ז"ל לכאורה

אמנם באמת איפשר ליישב ד' הקצוה"ח עפי"מ שנראה לתרץ קושיתנו ע"ד התוס' הנ"ל דשפיר יש לפרש כוונת התוס' הנ"ל גם אליבא דמ"ד דבהודאות והלואות ל"צ ב"ד ומ"מ י"ל דבמקום שצריך כפי' בעינן ב"ד בכ"מ ולא תיקשי הא עיקר דין ב"ד שצריך בגזילות וחבלות מיירי בשדנין אותו בע"כ דאי בקבלו עלייהו הא גם ביחיד סגי דלזה י"ל כמ"ש הרא"ש ז"ל בפ"ק דסנהדרין סי' ג' עיי"ש שהקשה בהא דאמר שמואל שנים שדנו דיניהם דין אלא שנקראין ב"ד חציף היכי מיירי אי קבלו עלייהו וכו' ואי לא קבלום עלייהו אלא דנין אותם בע"כ אמאי דיניהם דין וכו' [עיי"ש בפ"ח אות צ' מה שהביא בשם ס' תה"ד סי' ר"ב שהקשה על הרא"ש והא כיון דשמואל לית לי' ער"פ כתיב כאן הא בדיעבד דינו דיחיד דינא גם בע"כ עיי"ש מ"ש לתרץ דמשמע לי' להרא"ש דגם לכתחלה ס"ל לשמואל דשפיר דמי יעו"ש ודו"ק ולקמן יבואר מה שנלענ"ד לתרץ דברי הרא"ש ברווחא בע"ה] ותירץ שם וז"ל וי"ל דמיירי כגון שאמרו דונו לנו כמו שנקראים דיינין מה"ת ואשמועינן שמואל דדיניהם דין משום דאין ער"פ כתיב כאן עיי"ש וא"כ לפי"ז גם אנו נאמר כן בשיטת התוס' דס"ל דאף למ"ד דאין עירוב פרשיות כתיב כאן וגם יחיד כשר לדון מה"ת בשאר