לפלגות ראובן חלק ג קב

דאורייתא מסתבר לומר דס"ל נמי גם בהאי דינא דחייב אני לך מנה בשטר כותי' דר"ל דפטור ומשום דכיון דמה"ת א"א כלל לשעבד נכסיו לפי שאין קנין לחצאין לא תקנו רבנן שיחול שיעבוד במקום שאינו חייב מן הדין וס"ל דטעמא דר' ישמעאל כאן בערב היוצא לאחר חיתום שטרות דמחייב הוא משום דאלים כח הערב דשייך לשיעבודא דאוריית' כמ"ש בסוגיא דכתובות אליבא דר"ל וכמו שביארנו פירושא דמילתא לעיל בדברינו ומשו"ה הוא דס"ל דבחנוק בעינן דוקא קנו מידו משום דלשיטתי' הא עיקר טעמא דידי' הוא משום דאלים כח הערב ובחנוק מסתבר לי' טעמא דבן ננס דלית גבי' עדיפותא דערב כלל משום שמתכוין להצילו מן החניקה ומצוה קעביד ולא גמר ומשעבד נפשי' ומשו"ה ס"ל דבחנוק לית הילכתא כר' ישמעאל ובעי דוקא קנין אף דס"ל דבערב בעלמא ל"ב קנין ומשתעבד שפיר גם ע"י שטר או אולי גם בדברים בעלמא משום מעליותא דערב אבל חנוק ל"ד לערב בעלמא והיינו דמדייק בגמ' מכלל דערב בעלמא ל"ב קנין דהא בין ר' יוחנן ובין שמואל תרווייהו מוקי לה לפלוגתת ר' ישמעאל וב"נ במתניתין דמיירי בשלא קנו מידו ומ"מ משתעבד וקאמר דפליגא על רב נחמן דר"נ פליג אתרווייהו וס"ל דשלא בשעת מ"מ בעי קנין לעולם ופסק הילכתא כותי' דאחר מ"מ בעי קנין וע"כ דגם שטר לא מהני בי' וכפשטות הסוגיא דבהכי הוא דפליג ר"נ על ר' יוחנן ושמואל דס"ל דבערב שלא בשעת מ"מ לא מהני להתחייב ע"י שטר לחוד ובעי דוקא קנין והיינו כשיטת הרמב"ם ז"ל ומשו"ה הוא דמחלק דאה"נ דבעלמא גם ר"נ ודאי ס"ל כר' יוחנן דחייב אני לך מנה בשטר מתחייב שפיר ולא מיבעיא למ"ש באו"ת סי' ל"ט לשיטת ר"ת בתוס' ב"ב קכ"ה ע"א דר"נ לעצמו ס"ל בין גבו קרקע בין גבו מעות יש לו להבכור פ"ש וע"כ דהוא משום דס"ל ש"ד לפי סוגית הגמ' עיין בדבריו וע"כ דס"ל דאיפשר מה"ת לשעבד את נכסיו ולהתחייב א"ע אעפ"י שא"ח ג"כ ורק בערב וכה"ג דדמי לאסמכתא ס"ל לר"נ דלא מתחייב בשטר לחוד ובעי דוקא קנין וקייל"ן כותי' כדמסיק בגמ' והילכתא וכו' ומיושב שיטת הרמב"ם לפי סוגיות הגמ' נכון מאוד בע"ה ודו"ק היטב כי הדברים מאירים ושמחים: פלג ח

תמצית היוצא לנו מדברינו ממה שפירשנו הסוגיא דשלהי ב"ב דר' יוחנן ושמואל אזלי, לשיטתייהו דר"י ס"ל שיעבודא דאוריתא ושמואל ס"ל שיעבודא ל"ד וכמשנ"ת בע"ה ולפי דרכנו נלך לנו לבאר ג"כ עפי"ז הסוגיא דריש סנהדרין שמצינו התם דשמואל ס"ל שנים שדנו דיניהם דין ובתוס' שם הביאו מ"ש בירושלמי ריש סנהדרין להדיא דר"י ור"ל תרווייהו ס"ל ב' שדנו אין דיניהם דין וי"ל דאזלי ג"כ לשיטתייהו כאן עפי"מ שנראה לומר דגם מאי דפליגי אמוראי בריש סנהדרין בהני דיני דהודאות והלואות אי בעינן גם בהו ג' דיינים כמו בדיני גזילות וחבלות או דסגי גם ביחיד יש לומר דתלי נמי בהאי פלוגתא אי שיעבודא דאוריתא או לא וכמו שנאמר בע"ה דכל הני אמוראי אזלי לטעמייהו ונבאר תחלה סוגית הגמ' דריש סנהדרין דתנא תנא ד"מ בשלשה גזילות וחבלות בשלשה ופריך שם בגמ' אטו גזילות וחבלות לאו דיני ממונות נינהו ואמר רבי אבהו מה הן קתני מה הן ד"מ גזילות וחבלות אבל הודאות והלואות לא וכו' ולמאי אילימא דל"ב שלשה וכו' אלא דל"ב מומחין ומשום דר' חנינא וכו' דבר תורה אחד ד"מ ואחד ד"נ בדו"ח וכו' ומ"ט אמרו ד"מ ל"ב דו"ח כדי שלא תנעול דלת בפני לווין ורבא מוקי למתני' דתרתי קתני הודאות והלואות בג' הדיוטות וגזילות וחבלות בג' מומחין וס"ל לרבא דשנים שדנו אין דיניהם דין משום דמה"ת בעינן דוקא ג' ורב אחא ברי' דרב איקא אמר שם דמדאוריתא חד נמי כשר שנאמר בצדק תשפוט עמיתך ואית לי' כדשמואל דשנים שדנו דיניהן דין וכו' ולפי שיטת רש"י שם הנה טעמא דרבא התם משום דס"ל עירוב פרשיות כתיב כאן ולכן ס"ל נמי דמן התורה בעינן ג' ולר"א ברי' דר"א דס"ל כדשמואל טעמא דידי' משום דס"ל אין ע"פ כתיב כאן יעו"ש ובתוס' שם הקשו על שיטת רש"י מכ"מ ומהן ממ"ש בב"ק ק"ז דר' יוחנן נמי לית לי' עירוב פרשיות וס"ל דד' שומרין צריכין הודאה במקצת ומ"מ מפורש בירושלמי ריש סנהדרין דר"י ור"ל אמרו תרווייהו שנים שדנו אין דיניהם דין יעו"ש שכתבו דבאמת אפילו מאן דלית לי' ע"פ כתיב כאן בעי שלשה משום דכתיב משפט אחד יהי' לכם וכן גם להיפוך י"ל דאף דר"א ברי' דר"א ס"ל ע"פ מ"מ ס"ל דחד נמי כשר משום קרא דכתיב בצדק תשפוט עמיתך עיי"ש בד' ב' ע"ב ד"ה דברי הכל ובד' ג' ע"א ד"ה ומדאוריתא ומבואר בש"ך חו"מ סי' ג' ס"ק א' דשיטת הרי"ף והרא"ש הוא להלכה דקייל"ן כרבא דבעינן דוקא שלשה מומחים מה"ת גם להודאות והלואות יעו"ש משה"ק על שיטת הרמב"ם שפסק בפ"ב מה"ס כרב אחא דמה"ת בחד סגי והקשה ממ"ש בגיטין פ"ח ע"ב להדיא דטעמא דדיינינן בהודאות והלואות הוא משום דשליחותייהו קעבדינן אלמא דמדאוריתא לא דיינינן הודאות והלואות אלא עפ"י מומחים וכרבא דלר"א הא מה"ת סגי בחד הדיוט יעו"ש שנשאר בקושיא אמנם היטב אשר דיבר בזה בקצוה"ח שם סק"א עפימ"ש התוס' שם רפ"ק דסנהדרין ד"ה ליבעי נמי מומחין שהקשו דהכא ממעטינן הדיוטות מדכתיב אלקים ובפ' המגרש ממעט להו מדכתיב לפניהם ולא לפני הדיוטות ותירצו דבגיטין לענין מילי דכפי' איירי דמייתי, לה אהא דאביי אשכחי' לרב יוסף דקא מעשי אגיטא וכו' ומשמע לי' מילי דעשוי מלפניהם משום דדרשינן לקמן מאשר תשים לפניהם אלו