לפלגות ראובן חלק ב עז

בישוב שיטת הר"ן הנ"ל ממש"ש בש"ש להוכיח מכ"מ להיפוך ותסתיים נמי מאי דצריך לעניננו לברר אי נאמן ע"א כנגד הרוב או לא

דהנה שם בש"ש הביא גמרא מפורשת בב"מ כ"ח דאין ע"א נאמן בממון גם שלא במקום חזקה וכמש"ש דסימנין וסימנין וע"א יניח הרי דאין ע"א נאמן בממון גם בדליכא חזקה דהא המוצא אינו מוחזק וכמ"ש הה"מ פט"ו מה' איסורי ביאה ולכאורה הי' אפשר עוד לחזק הקושיא ולומר דאף אם בכ"מ יהי' נאמן ע"א שלא במקום חזקה מ"מ י"ל דבאבידה אינו נאמן להעיד נגד הרוב דהא איכא למימר מרובא דעלמא נפיל וכמ"ש הפנ"י כתובות י"ב ע"ב לתרץ משה"ק שם למ"ד בו"ש ברי עדיף אמאי איצטריך קרא להחזיר אבידה בסימנים ת"ל משום ברי דידי' נגד שמא דהמוצא ות' דל"מ ברי דידי' נגד רובא דעלמא עיי"ש א"כ מאחר דע"א אינו נאמן נגד חזקה כ"ש כנגד הרוב דרובא וחזקה עדיף רובא וע' פנ"י קידושין ס"ה ב' ובקו"א שם האריך בזה דנאמן ע"א כנגד הרוב ע"ש מ"ש בטעמא דמילתא דלפעמים חזקה עדיפא מרובא [וכ"כ בס"פ המדיר ע"ש וי"ל בזה משה"ק המרדכי סוף חולין סי' תשל"ז לר"מ דחייש למיעוטא ומכל מקום בודאי דס"ל דין חזקה ונדחק שם ולפ"ז ניחא וקצרתי] וע' נוב"י מ"ק ח' אהע"ז סי' ס"ט נדחק ג"כ בזה דנאמן ע"א כנגד הרוב ומעשים בכל יום עיי"ש שנתקשה במאי דס"ל להרמב"ם מובא בב"י אהע"ז סי' ס"ח דאין האשה נאמנת לומר נאנסתי ומשום דרובא ברצון והא ע"א נאמן כנגד הרוב וק"ו אם נאמן כנגד רובא דאי"ק כגון מקולין ברוב טריפות ומכ"ש ברובא דל"ק כגון רובא דרצון עיי"ש שנדחק בזה ולדידי חזי לי בע"ה מ"ש בס' ש"ש ש"ו פ"ז להסביר הדבר דאדרבה דוקא כנגד רובא דאיתא קמן מהימן ע"א ולא ברובא דל"ק ומשום דבתערובות וכה"ג לדברי העד היודע ומכיר אין זה כנגד הרוב כלל ל"כ ברובא דל"ק שמעיד כנגד הרוב וע"ש ומיושב בזה קושית הנוב"י דאדרבה במקולין ע"א נאמן ומשום דאדרבה אין זה כנגד הרוב כלל ל"כ באשה האומרת נאנסתי דמעידה כנגד רוב דליתא קמן דהוא דמי לרוב בטבע דרובא ברצון ואולי י"ל בזה עוד משה"ק שם בנוב"י ממאי דאשה נאמנת לומר טהורה אני אף באם רוב ימי' טמאין דז"א רוב בטבע רק שהיא מבררת לפנינו היום הזה דאינו מהרוב כלל ואינו ברור עדיין ובבאר יצחק חיו"ד סי' ט"ז ראיתי שהעיר ג"כ בזה מן התוספתא ספ"ה דפסחים חמשה שנתערבו פסחיהן נאמן א' מבני החבורה לומר שפסח זה של אותה חבורה הוא אף דאיכא רוב המנגדו באיסור שלא למנויו וע"ש מ"ש ג"כ בשם הב"א סי' ל"ט לחלק בין רובא דאי"ק ובין דל"ק ונדחק שם בטעמא דמילתא ושם הוסיף לומר הטעם משום דברי וחזקת כשרות מהני לסתור הרוב ע"ש ולחנם נדחקו דפשוט הטעם כמ"ש בש"ש דודאי ברור דמהימן ע"א גם היכא דליכא חזקת כשרות כמו בחלב ושומן נאמן לברר השומן מהחלב ולדבריו אין זה כנגד הרוב כלל [ודכירנא כי ראיתי הראי' מן התוספתא הנ"ל גם בס' מחנה חיים ואינו ת"י כעת לעיין בו] ושם בבאי"צ נדחק ליישב קושית הנוב"י הנ"ל מהא דאשה נאמנת לומר שטהורה היא אף דרוב ימי' טמאין ותי' שם דהוא משום חזקת טהרה ולענ"ד זה אינו מספיק עדיין דודאי נאמנת גם אחר שהוחזקה בטומאתה לטבול וליטהר אף שאזיל לה חזקת טהרתה ואף שרוב ימי' טמאין ג"כ והנראה בזה אף אי נימא דזה חשיב כמו רובא דל"ק מ"מ לק"מ דשא"ה דגם עיקר הרוב לא הוחזק אצלנו אלא על פיה ולא דמי לכל הני דאמרן שמעיד הע"א נגד רוב המוחזק לן דהא אף אם ידעינן ראיתה עדיין מה"ת אינה טמאה עד שתרגיש ורק היא החזיקה לפנינו את הרוב והוא האומרת שטהורה היא עתה ועיין רמב"ן ריש גיטין מש"כ לתרץ האיך ילפינן מנדה שע"א מהימן באיסורין והא שאני הכא שעיקר האיסור לא ידעינן רק על פיה ותירץ שם דהא מהימנת נמי כשהוא עמה במטה [כוונתי ע"כ אף דבעינן שתרגיש מ"מ הא חזקת דם הבא מן המקור שבא בהרגשה וכמ"ש הרמב"ם פ"ט מה' א"ב אכן מ"מ הא איכא כנגדה חזקת טהרה ע' נובי"ק יו"ד סי' נ"ה וקצרתי] או שילדה ומזה ילפינן שע"א נאמן באיסורין אבל ודאי שי"ל דלא מיקרי זה נגד הרוב מאחר שהרוב אינו מוחזק לן מבלעדה **(אחד ואמר האב בב"ד שהנער הוא בן י"ג שנה ואח"כ חזר ואמר שיכנס לשנת י"ג וחקר שם בדין שויא אנפשי' חד"א ומדמה לה לאשה שאמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה פנוי' אני דנאמנת באמתלא ולדברי הר"ן הנ"ל לא דמי אהדדי דגבי אשה דאינה נאמנת רק מדין חתיכה דאיסורא שפיר מהני אמתלא אבל האב שאמר קדשתי את בתי הא נאמן מצד עדות וגם אמר בב"ד שוב א"י לחזור אפילו ע"י אמתלא עיי"ש שנשאר בצ"ע

ולדידי חזי לי ליישב ד' המהרשד"ם עפימ"ש הגר"ח מוואלאזין זצ"ל בס' חוהמ"ש סי' ג' לדון די"ל דמש"ש בקידושין ס"ג לדידי' הימני' רחמנא ולדידה לא הימנה רחמנא רב אסי הוא דקאמר לה ולרב אסי ודאי דהאמינו תורה להאב כב' עדים דהרי נאמן אף לקטלא כמש"ש דלכולי מילתא הימני' רחמנא לאב ולדידה לא הימנה רחמנא רק מדין חד"א אבל לרב דקיי"ל כוותי' דלא הימני' רחמנא לאב רק לאיסורא אבל לא לקטלא ל"ש לומר דהימני' רחמנא כב' עדים וכתב שם דלדעת בעה"ע והרשב"א אה"נ דגם האב נאמן רק מטעם חד"א ויכול לחזור ע"י אמתלא עיי"ש ושפיר י"ל דגם המהרשד"ם בשיטתייהו קיים אמנם האמת יורה דרכו וסוד ד' ליראיו מש"כ עוד הגר"ח ז"ל שם בתשובתו לבאר טעם המקילין דכל שאינו עד ממש דקרא רחמנא והוא עד אע"ג דהימני' לכולא מילתא מ"מ מהני בי' אמתלא וקרוב ופסול ואשה אינם בכלל עדות אף בדבר שנאמנים שהרי פטורין הן מקרבן שבועה אף בעדות אשה [כיון בזה לד' הפר"ד בדרך מצותיך מובא ג"כ בש"ש ש"ז פ"א ובנוב"י ח' חו"מ מ"ת סי' ח' בהג"ה עיי"ש] וע"כ דאינם ג"כ בכלל ואם לא יגיד ול"ש ג"כ בהו הא דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ומשו"ה מהני בהו אמתלא אף אם הגיד כבר בב"ד וכדאשכחן נמי בשבועות העדות דלא נהגא בהו גם בדבר שנאמנין ומה"ט דלא קרינן בהו ואם לא יגיד וכו' עיי"ש באורך כי תורת אמת בפיו ומעתה נוכל לומר דמ"ש בתוספתא דגם באו"ה דל"ב ב"ד מ"מ אם העידו בב"ד שוב אינו חו"מ דז"א רק בעד כשר דאף דבאיסורין אינו מחויב להעיד בב"ד מ"מ אם העיד בב"ד שוב אינו חו"מ וכמ"ש בר"ן ובמשובב נתיבות שם וכן בשו"ת הר"ן ושם הא מיירי להדיא בעד כשר. וצדקו ד' המהרשד"ם הנ"ל דמיירי באב שהעיד על קידושי בתו דודאי אינו בכלל עדות וחו"מ ע"י אמתלא ועפי"ז יש לדון גם לענין אשה בנדתה אף א"נ דנאמנת מדין ע"א ולא מטעם חד"א עיי"ש בש"ש ש"ו פ"ח מ"מ י"ל דיכולה לחזור ע"י אמתלא אף אמרה כן בב"ד דמ"מ הא לאו שם עד עלה וע' חוו"ד שם סי' קפ"ה ס"ק ה' ודו"ק כי קצרתי במה שאינו נוגע לענינו]:)**