לפלגות ראובן חלק ב סח

לגרשה אפי' הקדיחה תבשילו עיי"ש שמיישב עפי"ז ג"כ. משה"ק בכ"מ על הר"מ סוף ה' סוטה במש"ש מצות חכמים לקנאות לנשותיהן כו' למה לא פסק כר"ע דהיא חובה מה"ת ולהנ"ל א"ש כיון דאנן קיי"ל בתנאי דע"מ שלא תינשאי לפלוני דהוי גט וקיי"ל נמי כב"ה דאפי' הקדיחה תבשילו ע"כ דוקנא אינו חובה רק רשות עפי"ד הירושלמי הנ"ל עכ"ד ודפח"ח

ולכאורה יש להשיב על דבריו ז"ל דאף דנימא דיש לו עצה לאוסרה על הבועל על ידי תנאי מ"מ צריך הוא לקנא לה בכדי לאוסרה עליו גם לאחר מיתתו שהרי מדין התנאי אינה אסורה עליו רק בחייו אם תרצה להנשא משום הגירושין אבל לאחר מיתת המגרש הא איפשר להינשא משום הגירושין לפלוני שאסרה עליו בתנאו ואף בזקוקה ליבם שא"א לה להינשא מדין אלמנה ורק ע"י הגט מ"מ הא דעת רבנן סבוראי ז"ל מובא בר"ן פ' המגרש בשם הבה"ג ז"ל ובב"ש אהע"ז סי' קמ"ג סס"ק ל"א ע"ש דאין התנאי מועיל רק בחיי המגרש אבל לא לאחר מיתתו א"כ הא בכה"ג מותרת היא להינשא לפלוני בלא חליצה משום שאין קיום להתנאי אחר מיתת המתנה: **([הג"ה אמנם עיין בשו"ת הגרעק"א סי' קכ"ו דמספקא לי' האי מילתא באם זקוקה היא ליבום דאפשר דבכה"ג גם הני רבנן מודי דכיון דאגידה בי' מחמתו עדיין התנאי קיים גם לאחר מיתתו ובאבני מילואים אהע"ז סי' קמ"א סק"ד פשיטא לי' בכה"ג דהתנאי קיים עיי"ש ובמק"א הארכתי הרבה בע"ה ליישב שיטת הני רבנן ז"ל ממשה"ק עליהם רבותינו הקדמונים ז"ל הרשב"א והר"ן בגיטין פ' המגרש וכן בהה"מ פ"ח מה"ג הי"א ממ"ש בגיטין כ"א ב' ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני ה"ז כריתות משום שאגידה בי' לעולם והא לדבריהם ז"ל גם בכל ימי חייכי הו"ל להיות גט משום שאם ימות הוא תחילה תהי' רשאה לשתות ודמי לכל ימי חיי וחיי פלוני עיי"ש בדברי האחרונים הנ"ל ולכאורה הי' אפשר ליישב קושיתם מצד הסברא די"ל דבעינן שהבעל המגרש יתיר בעצמו את האגודה ושהוא יעשה את הכריתות אלא דלא בעינן שיתיר לה תומ"י רק דאמרינן דאף אם יהי' לה היתר לאח"ז סגי לן הא מיהת י"ל דבעינן שיהא הוא המתיר וכמו אם מתנה תנאו על זמן הרי הוא בעצמו מתיר אותה אחר שישלם הזמן וכן בע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי או חיי פלוני ה"ה כאומר בפירוש שלאח"ז תהי' מותרת בזה אבל האומר ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חייכי א"כ הרי הוא אוסרה איסורא דלעלם ואף דאנן אמרינן דאין בכחו לאוסרה על אחר מיתתו הנה ההיתר הזה נמצא בא מאיליו ולא הוא עושה הכריתות ולכן אין זה גט משום שע"י דבריו הא עדיין אגידה בי' לעולם והארכתי בזה בע"ה בקונטרס מיוחד ואכ"מ

אחת אשר אמרתי לציין כאן מה שלא אוכל להבין דברי רבותינו הראשונים והאחרונים ז"ל בזה שסתמו את דבריהם ומשמע דפשיטא להו לפרש דברי רבנן סבוראי ז"ל הנ"ל דס"ל דלעולם אין התנאי קיים אחר מיתת המתנה ואף במקום שהתנה בפירוש שתקיים התנאי גם אחר מיתתו והסברא נוטה להיפוך דגם הני רבנן לא קאמרי רק בסתמא אבל אם התנה בפירוש גם על אחר מיתתו ודאי דבידו הוא להתנות ומתקיים התנאי גם לאחר מיתתו כי מי יוכל לבטל רצונו ודעתו מה שהתנה מחיים אבל אי נימא כן הלא לק"מ משה"ק הר"ן והרשב"א מהא דע"מ שלא תשתי יין כל ימי חייכי דל"ה גט וכנ"ל דהא שפיר י"ל דמיירי באם התנה בפירוש שתקיים התנאי גם לאחר מותו ולכן בכל ימי חיי וחיי פלוני הוי גט משום שאיפשר שימותו הם קודם לה ותישתרי אבל בהתנה ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חייכי הא אגידה בי' לעולם ואף לאחר מותו אם ימות קודם לה וע"כ משמע מדבריהם ז"ל דסבירא לי' בדעת הני רבנן דלעולם א"א שתהי' קיום להתנאי אחר מיתת המגרש ואף בהתנה בפירוש וכנ"ל וכן בשו"ת הגרעק"א שם סי' קכ"ו הנ"ל העמיק הרחיב הג' רש"א בביאור דברי הני רבנן ז"ל והקשה ג"כ עליהם ממ"ש בגיטין פ"ד ע"מ שלא תיבעלי לאבא ולאביך א"ח שמא תיבעל להם ודוק מינה דבמתנה ע"מ שלא תיבעלי לפלוני חוששים והיינו ע"כ דחוששין שיבעלו אחר מיתת המגרש וכמ"ש בראשונים ואחרונים דהא בחיי המגרש יהי' להם איסור א"א כיון שיתבטל הגט ואי אמרת דאחר מיתתו לא איפכת לן בביטול התנאי א"כ שוב למה ניחוש עכ"ד ז"ל והרי התם ע"כ עלינו לפרש כונת המתנה שכיון לדעתי' שתקיים התנאי גם אחר מיתתו וכמו שפירש והתנה להדיא כן שהרי בחייו א"א כלל שתיבעל להם מפני איסור א"א ואי נימא דבהתנה בפירוש מודו הני רבנן א"כ הא לא הקשה כלום וע"כ תפסו כולם בפי' דבריהם ז"ל שלעולם אין מקום להתנאי אחר מיתת המתנה וביותר לטעם החוקרי שכתב שם הגרש"א וז"ל דא"א שיתפעל הגט (רצונו ענין הכריתות) ע"י מעשה הנעשה אחר שכבר הותר האגד ונפרד קשר האישות שביניהם עכ"ד ולה"ט ודאי משמע שאף בפירוש אין בכח להתנות גם לאחר מיתתו וכנ"ל

וכן מטין דברי האבני מילואים סי' קמ"א ס"ק ד' בהג"ה שם שהביא ראי' לדבריהם ממ"ש בגיטין פ"ג נענה ר"ע ואמר וכו' ד"א הרי שהי' כהן זה שנאסרה עליו ומת המגרש לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כ"א וכו' ובמאי אי בע"מ הרי גרושה אצלו בזנות וכו' והקשה הא אדרבה הו"ל להקשות אי בע"מ הרי אלמנה אצל כ"א כיון שקידשה זה שנאסרה עליו ועברה את התנאי בטל גיטה למפרע לשיטת התוס' דע"י קידושין לבד עברה על תנאה וכו' וכן הקשה בשם המהרי"ט אע"כ דלאח"מ בטל התנאי וגיטא קיים ולגבי האי דאסרה עליו כיון דעד השתא הי' התנאי קיים וע"מ הוי שיורא לפי הס"ד א"כ לא הותרה לו ע"י הגט ורק ע"י מיתת הבעל והוי אלמנה אצלו וגרושה אצל כ"א עיי"ש והנה גם דבריו לא יתננו רק אי נימא דגם בשהתנה בפירוש שתקיים התנאי גם לאחר מותו מ"מ אין הגט בטל אם עברה אח"מ שהרי כתב שם דע"כ מה שהתנה ע"מ שלא תינשאי לפלוני כונתו על אחר מיתת המגרש דבחיי' ממ"נ הא לא תפסי קידושין אי משום א"א אי משום גרושה לכהן דאנן אליבא דר"ע קיימינן דס"ל אין קידושין תופסין בח"ל, וגם הר"ן מודה התם דא"א שתעבור על התנאי רק אח"מ המגרש עיי"ש וא"כ הוי כמו שהתנה בפירוש ע"מ שלא תינשאי לפלוני אחר מיתתי ומ"מ קאמר דמכאן סייעתא לשיטת הני רבנן דאין הגט בטל אחר מיתת המגרש הרי דס"ל לכולהו בשיטת הני רבנן ז"ל דגם אם מתנה בפירוש בתנאי דשוא"ת שיתקיים גם לאח"מ מ"מ בטל התנאי אחר מיתת המגרש וכנ"ל אמנם מה נעשה והסברא הפשוטה נוטה להיפוך וכמו שכתבנו לעיל דהאיך נבטל את תנאו מה שהתנה בפירוש ואין לנו)** גם זו"ז אינן נראין ד' המעה"ח הנ"ל בזה דנימא דמשו"ה הוי הקינוי חובה על הבעל בכדי שתהי' אסורה על הבועל דאיך נימא שהתורה הטילה עליו חובה לקנא אותה