לפלגות ראובן חלק ב נד

פ"ג מה' נזירות הי"ג מ"ש גם בדעת הרמב"ם כן שמפרש דלעולם לר"י נמי בעינן דבר הנדור דמאי דכתיב כי נזיר אלקים יהי' הנער מנוח הוא דקאמר לי' עיי"ש וע' תוי"ט פ"ק דנזיר מ"ב ובנוב"י מ"ת יו"ד סי' ק"נ עכ"פ פשטות הסוגיא ודאי משמע לפרש כן דנזירות שמשון מקרי דבר הנדור משום שהיתה ע"י שהדירו אביו ואי נימא דס"ל לר' נהוראי. דמה דאב מדיר את בנו בנזיר הוא מדין הלמ"מ א"כ תיקשי האיך יליף לה נזירות שמואל מנזירות שמשון בג"ש מורה מורה והא אין דנין מהלכה ופירש"י בשבת קל"ב דכל י"ג מידות אין דנין מהלכה דלא ניתנה תורה שבע"פ לידרש בי"ג מידות [עיין תוס' קידושין י"ז ע"א ד"ה וניליף וצע"ק]

נקטינן מיהת פלגא בידן דע"כ לא ס"ל לר"נ כר"י דהא דהאב מדיר את בנו בנזיר הוא הלמ"מ וע"כ ס"ל כר"ל בשם ריב"ח דהוא משום מצות חינוך והנה עיי"ש באורח מישור נזיר כ"ט מה שהאריך הרחיב להוכיח דע"כ ר"י שם פליג על ר"ל במש"ש דאיש חייב לחנך בנו ואין האשה חייבת לחנך את בנה ומוכיח מכ"מ להיפוך דע"כ לדידן גם נשים מחויבות בחינוך בניהם ומביא ג"כ תוספתא מפורשת בפ"ב דעירובין אמר ר' מאיר לא נמנעו בנות ישראל מלשלח עירוביהן ביד בניהם ובנותיהן הקטנים כדי לחנכן במצות עכ"ל הרי מדאמר בנות ישראל כו' מפורש יוצא דס"ל לר"מ דגם נשים איתנייהו במצות חינוך עיי"ש ומעתה הנה נכון מאוד לומר דלר"מ אה"נ דס"ל דגם אשה מדרת את בנה בנזיר כיון דע"כ מוכח לדידי' דאין זה הלמ"מ ורק מדין חינוך קאתי עלה כמ"ש ר"ל ובגמ' שם פריך על ר"ל א"ה אשה נמי ומשני דס"ל לר"ל דאין האשה חייבת בחינוך אבל לר"מ שהוכחנו דס"ל דגם נשים חייבות בחינוך ודאי דלדידי' גם אשה מדרת את בנה בנזיר ולק"מ קושית הרד"ק הנ"ל:

ועפי"ז נוכל ליישב נמי מה שדקדקו המפרשים ז"ל במ"ש במתני' נזיר הי' שמואל כדברי ר"נ ול"ק דברי ר"נ עיין בדבריהם ולהנ"ל י"ל לפי"ד הרמב"ם דר"נ דהוא ר' מאיר נאמר דהיינו דמדייק תנא דמתניתין ליישב קושית הרד"ק על עיקר הנזירות האיך חל הנזירות ע"י שהדירתו אמו חנה ומשני כדברי ר"נ דהוא ר"מ כמו דס"ל לר"מ במק"א היינו בתוספתא דעירובין הנ"ל דגם נשים חייבות בחינוך וממילא דגם אשה מדרת את בנה בנזיר לדידי' דסבירא לי' דעיקר הדין הוא מטעם חינוך ולא מדין הלמ"מ שהרי יליף לה גזירה שוה מנזירות שמשון וכנ"ל וזה נכון בע"ה

הן אמת שלפימ"ש התו"י שם ביומא פ"ב לחלק בין מצות חינוך דנזירות לחינוך דשאר מצות גבי בנות כ"כ הי' אפשר לומר דגם גבי נשים ס"ל לר"מ מצות חינוך רק בשארי מצות ומ"מ גבי נזירות אפשר דלית לי' לר"מ דנשים יכולות להדיר את בניהם מדין חינוך אשר כן נראה ג"כ כונת הגרעק"א ז"ל במה שהקשה קושיתו ע"ד התו"י יומא הנ"ל מהא דהילני המלכה ולא הקשה טפי על ר"ל דס"ל בנזיר דנשים אינן מחויבות בחינוך האיך יפרנס דברי ר' יהודא בברייתא הנ"ל רק דלר"ל י"ל דרק במצות נזיר הוא דס"ל דליתא לדין חינוך גבי נשים ורק על התו"י שם דמסקי גם בשארי מצות דפטורות שפיר מקשה וכנ"ל אמנם לפי"ד האו"מ הנ"ל דאין לחלק בין נזיר לשאר מצות לפי האמת ולמש"ש להלכה דקיי"ל דגם נשים איתנייהו בדין חינוך שפיר יש לקיים דבריו דר"מ לשיטתו אזיל וע' מחצה"ש על המג"א סי' שמ"ג ס"ק א' וקצרתי

אמנם זאת לדעת אשר כל ההוכחה הנ"ל הוא רק לפימ"ש התוי"ט דבג"ש דמורה מורה הוא דיליף נזירות שמואל מנזירות שמשון דאז מוכח כנ"ל אבל עיין אורח מישור שהקשה ע"ז דא"כ האיך פליג ר"י ומפרש מורה כפשוטו הא איהו גמר ג"ש וא"כ ג"ש מאי אהני עיי"ש ואם אמנם זה לק"מ וכבר מצינו כיו"ב ע' שבת צ"ז א' ואלא הא גמר ג"ש ג"ש לא גמר ועיי"ש בתוס' מ"ש שהי' להם בקבלה מנין ג"ש שבכה"ת וזו היתה יתירה עה"ח לפיכך לא קיבלה אמנם עוד הוסיף להקשות על זה ולדחות דברי התוי"ט הנ"ל ומפרש דלאו מדין ג"ש אמר ר"נ כן אלא גילוי מילתא בעלמא כמו מורה דגבי שמשון הוא תער ה"ה כאן מורה הוא תער עיי"ש שמיישב בזה קושית התוי"ט דלמה ל"ה נזיר שמשון דהא לא יליף מהתם שום ג"ש רק אמר דהוא תער וכן שם בברכת ראש השכיל לפרש דברי ר"נ שמפרש מ"ש חנה ומורה לא יעלה על ראשו שכיונה בזה לשם נזירות שיהי' אסור לגלח בתער וממילא חל עליו כל דיני נזירות כמ"ש בריש נזיר באם אמר הריני נזיר מן החרצנים דכל דקדוקי נזירות עליו עיי"ש ולדבריהם ז"ל אזדא הוכחתנו דשפיר י"ל דס"ל לר"נ דמה שהאב מדיר את בנו בנזיר הוא מדין הלמ"מ ומ"מ שפיר יליף נזירות שמואל משמשון כיון דלאו ג"ש הוא כלל רק גילוי מילתא בעלמא דהאי מורה הוא תער או שע"י איסור התגלחת שקבלה עליו אסרתו בכל הנזירות והדר תיקשי האיך הי' ביכולת חנה אמו להדירו בנזיר וע"כ עלינו לומר כמ"ש המפרשים שבעלה קיים לה או ששמואל בעצמו הסכים לדבריה כהבטחת עלי שאמר לה וד' יתן את שאלתך ולא תיקשי מה שלא נזכר זאת בקרא כמו שמצינו גבי. שמשון דס"ל לתנאי דהוי דבר הנדור והיינו שאביו הדיר אותו וכמשנ"ת ומ"מ לא נזכר זאת בהדיא בקרא רק מה שא"ל המלאך כי נזיר אלקים יהי' הנער מן הבטן עתו"ס נזיר ד' ד' ע"ב ד"ה שמשון וד"ה התם ופשטא דמילתא ודאי משמע שגם קודם שנתגדל שמואל שיהי' הסכמתו הסכמה מדינא הוי ג"כ נזיר לפי"ד ר"נ ע"י שהדירתו חנה אמו וקיים לה אלקנה בעלה כמ"ש בקרא שא"ל עשי הטוב בעיניך ויתפרש היטיב עפי"ז מה דכתוב גבי שמואל שאמרה חנה אל עלי וגם אנכי השאלתיהו לד' כל הימים אשר היה הוא שאול לד' דהו"ל לומר כל הימים אשר יהיה אמנם מדוקדק מאוד לפי משנ"ת שחנה הדירה אותו או אלקנה אביו שמבואר בתוי"ט ספ"ג דסוטה שאין הנזירות חל רק עד שיגדל ולכי מיגדל נפקע הנזירות ונתבטל ממילא עיי"ש ואף למש"ש בשם הרע"ב דחל אפי' לכשיגדל מ"מ הא אפשר לו למחות או שימחו קרוביו וכמ"ש במתני' דנזיר שם כ"ח ואף למש"כ בתוס' שם דאם שמעו ולא מיחו תיכף שוב א"א להם למחות מ"מ הא אפשר לבטל הנדר ע"י שאלה או הוא בעצמו אחר שיגדל או אביו ע' מל"מ ז"ל פ"ב מה' נזירות הי"ג ושפיר קאמרה כל הימים אשר היה הוא שאול לד' דהא להבא אין לדעת אם תתקיים הנזירות כיון שבידו לבטלה ורק כל הימים אשר היה עד הנה הוא שאול לד' וזה נכון מאוד בביאור הכתוב בע"ה: פלג ג

וראיתי בס' שפה"נ ד"ה מ"ש לתרץ קושית הרד"ק בהא דשמואל האיך חייל הנדר ולא הי' בעולם עדיין ותי' שם עפימ"ש הקדמונים ז"ל דקרוה"ג