לפלגות ראובן חלק ב ה

ואין אדם נוגע במוכן לחבירו. והם הם שתתקיים הברית על ידיהם עד היום האחרון

ויתיישב ג"כ עפי"ז מ"ש בריש ע"ז א"ל הקב"ה שמים וארץ יעידו בהם שקיימו את התורה כולה אומרים לפניו רבש"ע שמים וארץ נוגעין בעדותן שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו' והקשו בתוס' שם וא"ת והרי ראי' גדולה שקיימו שהרי שמים וארץ קיימים הם ותירצו בתי' השני שי"ל שהם קיימים ממה שקבלו כדאמר אם ישראל מקבלים עיי"ש ולבד מה שלפי"ז יקשה א"כ אינם נוגעין כלל מעתה עיין רש"א שם הנה לבד זה יקשה ג"כ ממ"ש בסנהדרין (צ"ט) הנ"ל דפריך האי מגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא דכתיב אם לא בריתי יומם וגו' ופירש"י שמהנין לעולם ומקיימין אותו ע"ש הרי מבואר להדיא דלא סגי הקבלה לבדה לקיום העולם. וכן קשיא ג"כ ממ"ש במ' פסהים (ס"ח ע"ב) בהא דא"ר ששת לך קראי לך תנאי ופריך והא אם לא בריתי וגו' הרי דקאי על קיום התורה ולמשנ"ת בשם המפרשים ז"ל דעיקר הברית לקיומו של עולם הוא הת"ת והחידושים המתחדשים חדשים לבקרים אשר במכוון הסתירן ההשגחה העליונה מעיני הראשונים למען יזכו בהם הדורות האחרונים ודין קיומי' דעלמא א"כ איפוא אין זה ראי' כלל מהא דשמים וארץ קיימים אשר קיימו את כה"ת כולה דלא תלי זב"ז כלל ושפיר צריכים להעדאתן על קיום התורה והמצות אלא שכיון שבכלל קיום כל המצות כולן הא איכא נמי מצוה זו דת"ת אשר היא היא המקיימת את השמים ואת הארץ שפיר קאמר דנוגעין בעדותן הן בשביל מצוה זו דת"ת הצריכה להן. ועש"ך חו"מ סי' צ"ד ס"ק כ"ח מש"ש דהיכא שנוגע הוא בעדות ל"א פלגינן דיבורא וממילא כיון שבטלה מקצתה בטלה כולה וזהו דקאמר דנוגעין בעדותן הן לכן לא מהימני כלל גם על אינך מצות וי"ל עוד בזה וקצרתי

ונמצא לפי"ז דמ"ש חז"ל דהאומר מאי אהנו לן רבנן הוי בכלל מגלה פנים בתורה שלא כהלכה כונתם על מרנן ורבנן שבכל דור ודור וגם לרבות זמן ההוה וכל המתחכם כנגדם ויחשוב למותר הני חידושי דאורייתא המתחדשים בעתים הללו אינו יוצא מכלל מפ"ב שלא כהלכה אשר אין להתוכח אתם לפי"ד הר"מ פ"ב מה' ע"ז הנ"ל. וכמשנ"ת

אמנם שפרה לנו לעומתם עצת רבינו הרמב"ם ז"ל מש"כ סוף ה' מעילה אחר שהאריך שם בהפלגת קדושת התירה והמצות מסיים אה דבריו בזה"ל. וכמה הי' דהע"ה מצטער מן האפיקורסים ומן הא"י שהיו משיבין על החוקים וכ"ז שהי' רודפים אותו בתשובת השקר שעורכין לפי קוצר דעת האדם הי' מוסיף דביקות בתורה שנאמר טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך וכו' עיי"ש וכמ"ש המפרשים דזהו הטעם מה שהקפידה תורה לבלי להשיב על שאלת הבן הרשע השואל מה העבודה הזאת לבם רק כי יאמרו אליכם בניכם וגו' ואמרתם זבח פסח וגו' כמדבר לעצמו ולא כתיב ואמרתם אליהם לפי שאין לבוא אתם בדברים כלל אלא שחייבים האבות האלה השומעים דברי בניהם החטאים להתחזק ולהוסיף אומץ בתורת ד' וז"ש ואמרתם לעצמכם זבח פסח הוא לד' וגו' למען לא יעשו עליהם שום רושם דברי הבנים ודרכם הנשחתה. רק בדברם עם הבן שא"י לשאול אז ירמז לו תשובה מן הצד כמ"ש והגדת לבנך וגו' בעכור זה עשה ד' לי ומדייקי חז"ל לי ולא לו כמו מראה באצבע על הבן הרשע בלשון נסתר ולמדו כן מזה שלא מצינו במקרא תשובה לנוכח להשואל מה העבודה הזאת לכן לא אמרו לי ולא לך רק לי ולו לו כמדבר להשאי"ל ומרמז לאחרים לאמור אילו הי' שם לא הי' נגאל

ורואה אני שזהו מ"ש במלאכי ג' בתוכחתו שם להאומרים שוא עבוד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וגו' ועתה אנחנו מאשרים זדים. אז יאמר הנביא נדברו יראי ד' איש אל רעהו כי הלא עם אלה הזדים אין לבוא בדברים כלל רק נדברו אז יראי ד' איש אל רעהו כלומר המה החרדים על דברי ד' בשמעם תלונתם עליהם להגביר חיל ואיש את רעהו יעזורו ללכת בתומם ולעמוד באמונתם ויקשב ד' וישמע וגו'

הנה כי כן אמרתי גם אנכי אפתח בפתחא זעירא לכבוד התורה והחונים על דגלה ואמינא לפרש מ"ש החכם מכל אדם בשיר המקודש כממשל משלים לאמור אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחותינו וגו' אם חומה היא נבנה עלי' טירת כסף וגו' אני חומה ושדי כמגדלות וגו'. אשר כבר נתלבטו המבארים בביאורן והמשכן דהני קראי ואשר אחזה לי אנכי לפי פשוטן עפ"י מ"ש בפסחים (פ"ז) אני חומה זו כנסת ישראל ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות עיי"ש. וממילא מובן לפי"ז דגם מ"ש תחלה ושדים אין לה מתפרש ג"כ על הבתי כנסיות וב"מ שאין לה מהם א"כ איפוא נראה לומר דבא לרמז בדבריו על הדור הצעיר שנתחדש בימינו אלה אשר בחרו למו רק זה העמוד השלישי מג' עמודי העולם תורה ועבודה וגמ"ח ואין להם חלק בבתי המדרש הוא עמוד התורה. ולא נחלה בבתי כנסיות הוא עמוד העבודה ודי להם להסתפק במועט הוא עמוד הגמ"ח לבדו והמה באחת לחזק ידים רפות ולהצטיין באהבת רעים. להשכיל אל דל ולרחם על הנדכא וקשי יום כי זה כל האדם לפי דעתם ורב חילו של העמוד היחידי הלזה לפי חשבונם לקיים את כל העולם ולתת שם ושארית לעם עולם שיתקיים לעד לעולם. וכנגד אלה הטועים יאמר נא החכם מכ"א להעבירם מדעתם הכוזבת ולהוציא שגיונם מלבם ועליהם אמר בשם כנסת ישראל העתיקה אחות לנו קטנה הנה נולד לנו דור צעיר אשר עדיין לא בא בשנים ולא עמד בנסיון ושדים אין לה שאין להם חפץ בב"כ וב"מ ואין מכבדים את התורה ואת העבודה באמרם כי גם בלעדם יחי' האדם וקיום כלל האומה הישראלית אינו תלוי אלא במידת הרחמים והחמלה מה שישראל סבא מתפרנס זה מזה ורב טוב וחסד מורשה היא לקהלת יעקב אשר איש לרעהו יחוש לעזרה. והיא שעמדה לאבותינו ולנו

וכמו מסתפק ושואל יאמר עליהם מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה. כמתבונן לחקור אם יש מקום לדבריהם או לא. ומשיב עוד לאמור אם חומה היא נבנה עלי' טירת כסף ביאורי אם למצער יש לקוות כי יעמדו באמונתם חזק כחומה ולא יסוגו אחור חלילה מעיקרי הדת עוד נוכל לבטוח כי יזכו גם המה לבנין ביהמ"ק בזכות הצדקה והגמ"ח שנמצא בידם כמ"ש בצדקה תכונני. וזה שמו יקרא לו אז להביהמ"ק הנבנה בזכות הצדקה "טירת כסף" וכמו שנשתמשו חז"ל בכינוי הכסף לכל בעלי צדקה וחסד עיין פסחים (נ"ג ב') כל המטיל מלאי לכיס ת"ח זוכה ויושב ביש"מ שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף. ואם יבנה המקדש בזכות הצדקה לבד שמו נאה לו לקרוא אותו בשם טירת כסף. אמנם אם דלת היא היינו שיש לחוש עליהם פן ח"ו תחלש ותתרופף גם עיקר