לפלגות ראובן חלק ב ד

וכתבו המפרשים דהכונה הוא כמ"ש בשל"ה הקדוש בהקדמה בטעמא דמברכין נותן התורה בלשון הוה ולא נתן בלשון עבר וז"ל שם בההקדמה בבית חכמה וענין נותן התורה באמת השי"ת כבר נתנה אבל עדיין נותן התורה ולא יפסוק וד"ז צריך ביאור רחב הפסוק אומר את הדברים האלה דבר ד' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף פירש"י מתרגמינן ולא פסק כי קולו חזק וקיים לעולם ד"א לא יסף לא הוסיף להראות באותו פומבי עכ"ל יש בזה הענין סוד כמוס והשני פירושים כולם הם אמת ענין לא יסף לא הוסיף הוא מצות דרבנן וחומרתן הן וסייגיהן עדיין לא נצטוו מפי הגבורה. וענין לא פסק פי' שאף זה לא פסק מהקול ההוא כי הי' כלול בקול ההוא בכח אבל לכל זמן ועת לא הגיע עדיין עת שיצא מכח אל הפועל כי הי' הדבר תלוי לפי התעוררות התחתונים ולפי מהותם ואיכותם ולפי מדריגות נשמות שבכל דור ודור ואז הוסיפו החכמים להתעורר הכח העליון ויצא לפועל בזמנו ודעתו לא ח"ו שחדשו חכמים מדעתם רק כיונו דעת עליון ונשמתם שעמדו בהר סיני ובש"ר וכו' וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור אר"י מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מה"ס כו' ולא נביאים בלבד אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד קיבל שלו מסיני וכה"א את כל הדברים האלה כו' קול גדול ולא יסף. הנה ביארו כל מה שחדשו בכל דור קבלו מסיני מן הקיל ההוא וכו' ולהיות כן ציונו עפ"י התורה אשר יורוך כו' לא תסור מן אשר יגידו לך וחייב למי שלא ישמע אליהם והוא לפי שקולם הוא הקול גדול ההוא אשר לא יסף ובירושלמי דפאה אמרו אפי' מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו נאמר למשה בסיני עכ"ל ועמ"ש בס' ג"מ בחלק הדרושים דזהו מ"ש בעירובין (נ"ד ע"ב) למה נמשלו ד"ת כדד מה דד זה כ"ז שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב אף ד"ת כ"ז שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם והנמשל דומה להמשל מכל צד שהרי גם התינוק יונק את כל חלב הנמצא לפי שעה עד שלא נותר עוד מאומה ורק אח"כ כשצריך שוב למזונותי' ממשמש ומוצא בה מחרש שכן הטביע הקב"ה בכח הבריאה שכן תהי' תוצאות החלב למזון התינוק שעה שעה. וכך היא דרכה ש"ת כי נכלל בכח התורה שבכתב כל הגה וטעמי תושבע"פ אשר עתידים להתחדש ע"י חכמי דור דור ודורשיו בכח קול גדול ולא יסף שלא פסק וקיים לעולם. ומביא שם מ"ש בזוה"ק שע"י חידושי אמיתה ש"ת עיקר קיומא דעלמא. והיינו כנ"ל שמתקיים העולם בכח חדושי התורה שמתחדשים יום יום ע"י הת"ח ההוגים וממשמשים בה כמ"ש כי היא חייך וגו'. וביאר שם דזהו שאמרו חז"ל בקידושין ס"ו בעובדא דינאי המלך שיעץ לו אב"פ להרוג את כל חכמי ישראל וא"ל המלך תורה מה תהא עלי' וזה השיבו תורה מונחת בק"ז כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד וארגב"י מיד נזרקה בו אפיקורסת דהול"ל תינח תושב"כ תושבע"פ מאי עיי"ש מ"ש דתשובה זו שייכת גם עתה אף שגם התושבע"פ אשר אתנו נכתב בכפר ומונח בק"ז בכ"ז יש לנו להתאונן על העדר הת"ח לפימשנ"ת כי לא מן המוכן כבר העולם קיים אלא שמקיימים את העולם בכח תורתם מה שמוצאים בה טעם לחדש דבר בכל עת ובכל שעה כמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה היינו תושבע"פ המתחדש ע"י שמקיימים מצות והגית בו יומם ולילה וכל ההוגה בהן מוצא בהם טעם וכנ"ל עיי"ש באורך

ואנחנו שאין לנו עסק בנסתרות הוספנו להוכיח אמיתת אלה הדברים בפשוטן ממה שעינינו הרואות אשר כל אחד ואחד מרבותינו הגאונים ז"ל זוכה לעצמו ומזכה גם לאחרים עמו בחלקו והבאים אחריו מוצאים חמר מוכן לפניהם לפלפל עפי"ד חכמי הדור הקודם שע"י מה שהשפיע השי"ת עליהם והעלו פנינים בידיהם בהגהות צודקות וברורות מצאו תלמידיהם גם הם אח"ז לברר עפ"י דבריהם הרבה ספיקות וליישב בהם רבות מן הקושיות והסתירות ולדרשן כמין חומר. ותא חזי כמה קושיות התוס' ויותר רבותינו הראשונים ז"ל שמצאו גאוני דורנו יחיו ליישב עפי"ד רבותינו האחרונים המל"מ והנוב"י האו"ת והקצוה"ח ז"ל בדרך נכון וישר מאוד וכמ"ש חז"ל בפ"ק דחולין שמקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו והדברים ארוכים: **(הג"ה [ואולי יש ליישב ג"כ עפי"ז מ"ש במ"ר איכה ע"פ טומאתה בשולי' מצינו שסילוקן של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר מחורבן ביהמ"ק כו' אבל בסילוקן ש"צ כתיב לכן כה אמר ד' וגו' וכ"כ למה ואבדה חכמת חכמיו וגו' שהקשו כולם דזהו נגד מ"ש בר"ה י"ח שקולה מיתת צדיקים כשריפת ב"א ולהנ"ל י"ל דבמדרש שם אין הכונה על העדר הצדיקים והפסד זכות תורתם וצדקתם דאהנו בהו לכל העולם דבזה י"ל ששוין ושקולין הן לשעתן ויקר בעיני ד' המותה לחסידיו ממש כמו חורבן ביהמ"ק אלא דשם במדרש מיירי לענין סילוק החכמה מה שבמיתת הת"ח נסתם המעיין המתגבר אשר עוד הי' מתגדל ומתרחב בהמשך הזמן ע"י רבנן ותלמידהון מה שהיו מתבוננים לחדש עוד עפי"ד חכמי הדור שלפניהם ומדוקדק מאוד לישנא דהמדרש שם דנקט לישנא דסילוקן ש"צ דמשמע שפיר שמדבר מסילוק חכמתן וכמו דיליף לה מהאי קרא דכתיב לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו והיינו כי יראה חכמים ימותו ועי"ז ובינת נבוניו תסתתר כנודע אשר הנבון נקרא מבין דבר מתוך דבר וחכם עדיף מנבון בזה שהחכם א"צ לאותו דבר שהנבון צריך לו להתבונן עליו ואם אין חכמה אין בינה וזהו כדברנו אשר לבד הפסד החכמה כשהיא לעצמה ע"י מיתת הת"ח הנה עי"ז הלא יחסר להם גם התוספות שהי' אפשר עוד להוסיף ולהרבות עליהם דברים למעלה בקודש ואין ערוך להפסד הזה ובזו קשה סילוקן ש"צ יותר מחורבן ביהמ"ק וכנ"ל ודו"ק כי קצרתי

]:)** וי"ל שזהו פירושא דקרא בפ' אתם נצבים דקאמר ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת כי את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו פה עמנו היום לפי משנ"ת ועיקר הברית הוא בשביל התושבע"פ המתחדש בכל שעה והיינו דקאמר ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת כי אין הברית כרותה על התורה הנתונה עתה לבד רק גם על התושבע"פ העתידה להתחדש עוד ע"י אלה אשר אינם פה עמנו היום ובכל דור ודור עתידים שימצאו ת"ח ההוגים בתורה ויתגלה לפניהם הסודות הצפונות במכתב עוז חביון וכמ"ש קוצותי' תלתלים לפי שהניח בתורתו קמטים וכווצים ומה רב טוב הצפון בהם ונסתרים מן העין עד שיבואו הבעלים ויטלו את שלהם