לפלגות ראובן חלק ב ג

פתח דבר

אמר המחבר בבואי כהיום להוציא לאור גם את החלק השני מספרי "לפלגות ראובן" מצאתי עלי חיבה לברך ברכת תודה לד' הטוב כעל כל תגמוליו עלי. בריך רחמנא דיהב לן חילקא באורייתא וחנני דעה בינה והשכל להשתעשע בחידושי תורה. ומהולל אקרא ד' כי מאז הוצאתי את החלק הראשון מספרי זה לאור עולם זכיתי לשמוע מהללו כי מצא חן בעיני מביני מדע גם רבנן קשישאי גאוני דורנו ד' עליהם יחי' הפליגו הרבה בשבחו אשר אם אמנם נאמר ונשנה לחידודא ולפלפולא יסודתו בעמק הלכה מקשה ומפרק ומסיק שמעתתא אליבא דדינא. ופלגיו ישמחו רבנן ותלמידהון. הן הם הוסיפו לי אומץ לגשת הלאה והביאוני עד הלום להדפיס גם את החלק השני נגדה נא לכל אלה אשר אין דעתם נוחה מכל הספרים. המתחדשים חדשים לבקרים. ומביטים בעין רעה על החיבורים. בשגם על הראשונים המה מצטערים. ונגד סיעת המבקרים המוכים בסנורים. לבלי לשפוט משרים. ותמיד מחפשים מומים וחסרונות להשיב אמרים. גם על דברי חן המאירים כספירים. ודין גרמא דעציראה לכמה מחברים. הנבהלים מקנאת הצוררים. ויראים מחצי המורים. אמנם אחרת אחשוב אנכי כי טוב לי מלא כף נחת מאלה מתי מספר תלמידי חכמים אשר ימצאו בו חפץ ותועלת. וכדאי עבורם לשאת ולסבול בדומי' את אשר יפטפטו בעלי לצון ואולת ואחשוב למותר להצטדק לפניהם בדברים כי לבד אשר לא יועילו להעבירם מדעתם וזה דרכם כסל למו להחזיק בשיטתם ושטותם ולמה זה הבל איגע להבינם דעת הנה בהתבונני עוד בזה נוכחתי לראות דעת רבותינו ז"ל אשר חסמו עלינו את הדרך לבלי להתוכח גם עם אלה המבעטים בח"ת המתחדשים יום יום וכמשא לעיפה המה עליהם עד שיבלו שפתותיהם מלומר די לנו די כל אלה הספרים הקודמים אשר נחלו אבותינו ממרנן ורבנן גאוני קדמאי ומאי אהנו לן עוד רבנן בתראי בפלפולן ואסתגרו בקמייתא וראיתי אני אשר גם המה חלקם בין הכופרים והתרים אחר מחשבות לבם בסכלות דברים יש שחשבן הרמב"ם בפ"ב מה' ע"ז ושם סוף הלכה ה' אסר עלינו לספר עמהן ולהשיב עליהן תשובה כלל ונבאר את דברינו בע"ה

הנה אמרינן בסנהדרין (ד' צ"ט) כופר כגון מאן אר"י כגון הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן לדידהו קרו לדידהו תנו א"ל אביי האי מגלה פנים בתורה נמי היא דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי וברש"י שם שמהנין לעולם ומקיימין אותו והוא אומר דלא מהנו מידי. ביאור הענין הוא עפימ"ש חז"ל בגיטין (ד' ס') שלא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל תורה שבע"פ שנאמר כי עפ"י הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל [ומה דברישא דהאי קרא כתיב כתב לך את הדברים האלה וגו' דמשמע לכאורה פשטא דמילתא דעל התורה שבכתב אסיק ואמר כי עפ"י הדברים האלה כרתי אתך ברית וגו' הנה הכונה בפשוטו שמצוהו בזה לכתוב את התורה דוקא בלשון הקודש כלפי מה שמצינו שכתבו את התורה בשבעים לשון כמ"ש בסוטה ל"ב א' להיות כי רק בלשון הזה רמוז כל התושבע"פ וכמ"ש הרמב"ן בהקדמה עה"ת בשם המדרש עה"פ הביאני המלך חדריו יעו"ש וז"ש כתב לך את הדברים האלה היינו שיכתוב בלה"ק כי עפ"י הדברים האלה כרתי אתך ברית להיות כי הדברים דאלה ככתבם דייקא כוללים בתוכם כל התושבע"פ אשר עבורם כרתי אתך ברית ואת ישראל ונמצא דאה"נ דעיקר הברית הוא בשביל תושבע"פ וז"נ מאוד] **(הג"ה [אמנם ראיתי בס' בית הלוי דרוש י"ח שכתב כונה אחרת בפירושא דהאי קרא לפימש"ל להוכיח אשר בלוחות הראשונות הי' הכל בכתב גם לרבות התושבע"פ ואף מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל הי' נכתב על הלוחות ע"י כתב אלקים שהי' בנס כמו מ"ם וסמ"ך שבלוחות וכמ"ש במ"ר פ' תשא שמשו"ה לא ניתן הכל בכתב כדי שלא יטלו אוה"ע מהם את התורה אחר שעתידין לשלוט בהם וזה א"ש אלא בלוחות האחרונות שאז כשנשברו הלוחות הראשונות נגזר עליהם הגלות אם יחטאו עוד יותר אבל קודם שנשברו הא אמרו בעירובין נ"ד שאלמלא נשתברו הלוחות הראשונות ל"ה כל אומה ולשון שולטת בהן וכו' והי' יכול להיות הכל בכתב ובשעת חטא העגל פרח הכתב של התורה שבע"פ מן הלוחות ומשו"ה כבדו על ידו של משה כי הלא א"א להתורה שבכתב בלא הבע"פ ונשתברו ובלוחות השניות כתיב וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר הי' על הלוחות הראשונים אשר שברת פירוש שיכתוב רק את הדברים שהי' אז על הלוחות בשעת שבירתן דהיינו רק התורה שבכתב לחוד דהתורה שבע"פ הא ל"ה כלל בשעת שבירתן וז"ש בפ' תשא גבי לוחות האחרונות אחר חטא העגל כתב לך את הדברים האלה כי עפ"י הדברים האלה כרתי אתך ברית וציוהו השי"ת לכתוב רק את התורה שבכתב לחוד כמ"ש הדברים האלה ובא למעט את התושבע"פ שלא יכתוב אותם משום כי עפ"י הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל וכיון שעתידין מעתה להיות בגלות צריך שישאר אצלם פירוש אלה הדברים דוקא בע"פ ודפח"ח

ובאחד מיומי דעצרתא אמרתי לפרש עפ"י דבריו ז"ל הא דאמר רב יוסף בפסחים ס"ח דאי לאו האי יומא דקגרים כמה יוסף איכא בשוקא וביארתי זה בע"ה בכמה אופנים אמנם גם עפ"י הנ"ל יתבאר היטב לפימ"ש חז"ל מובא בפירש"י שעה"ת פ' תשא ע"פ ואיש לא יעלה עמך שהלוחות הראשונות ע"י שהיו בתשואות וקולות וקהלות שלטה בהן ע"ה אין לך יפה מן הצניעות עיי"ש ובשבת (פ"ו ע"ב) פריך וליקבלו תורה ביני שימשי ומשני אר"י לא מראש בסתר דברתי ומבואר בכ"מ בש"ס מעלת רב יוסף שהי' סיני ובקי בברייתות ולמעלה יתירה תחשב לפי שלמדין בעל פה מאז נשתברו לוחות הראשונות ולכן ישתבח ויתפאר היודע וזוכר הרבה בע"פ אבל אם הי' הלוחות הראשונות עד קיימות והי' הכל בכתב מיד ד' ודאי שהיו נמצאים הרבה בקיאים שהלא אז הנקל הי' לכולם שתתקיים תלמודן בידם וגם זו"ז ל"ה נרגש כ"כ הטובה והתועלת מן הבקי ביותר אחר שכולם המה בכתובים והיינו דקאמר ר"י דאי לאו ההוא יומא דקגרים שאילמלא נתנה התורה ביום ולא הי' אז עה"ר שולטת בהם והי' עדיין הלוחות הראשונות קיימות ועומדות כמה יוסף איכא בשוקא שאז הי' כל התורה כולה גלוי' ומפורסמת לכל והיינו טעמא מה ששמח ביומא דעצרתא יום נתינת הלוחות הראשונות ולא ביום נתינת הלוחות השניות וי"ל עוד בזה וקצרתי):)**