לפלגות ראובן חלק ב לו

ומפרש נמי בזה מש"ש בנדרים ד' פ"א על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה דהיינו שאם היו מברכין בה"ת לא היו משכחין והיו מרבים שלום ולא היו נענשין אף אם היו חוטאין הרבה ע"ש. ואיהו בדידי' ואנן בדידן נלך לן בדרך אחרת כפי הדרוש לעניננו בע"ה: פלג ב

הנה הגאון מהרי"א ז"ל בס' א"ה ושפה"נ דרוש כ"ג כתב לפרש מ"ש בתחלה נקראת תורת ד' ואח"כ תורתו עפ"י מש"כ הקצוה"ח סי' ש"ו ס"ק ב' דהא דאמרינן אומן קונה בש"כ לאו דוקא אומן אלא כל דבר שהוא מיפה אותו או מטעים את התבשיל קונה בהשבח וכמו שהוכיח מכתובות נ"ט קונם ש"ע לפיך כו' שמה יגרשנה וכו' ופירש"י שצריכה לטחון ולבשל והא כיון שהקמח הוא של הבעל והיא הא רשאה לבשל ולאפות א"כ במאי נאסר וע"כ דהוא משום שאומן קונה בש"כ עיי"ש וכמו כן מפרש נמי מ"ש דבתחלת לימודו נקראת תורת ד' ולבסוף נקראת תורתו משום שקונה אותה ע"י השבח שנותן טעם ומסביר הלכה עיי"ש מ"ש לפרש עפי"ז מ"ש בב"ב ט' גבי רב ששת דלא רצה למחול משום דס"ל בב"מ קי"ב דאין אומן קונה בש"כ ומשו"ה נמי הוא דקאמר רבא שם משמי' מאי דמדמה צדקה לשריון דהיינו שע"י הצטרפות הקליפות משתבח וקונה בשבח כלי ומ"מ לא רצה למחול עיי"ש

[ועפי"ד ז"ל יומתק מאוד מ"ש בפר"ד ד' כ"ד בשם מהרימ"ט ז"ל ליישב משה"ק בסתירת הסוגיות קדושין ל"ג ומכות כ"ב אי כבוד הס"ת גדול יותר מכבוד הת"ח או איפכא [עיין ברכות ס"ג ב' ומה ארון וכו' המארח ת"ח וכו' לכ"ש ודו"ק]. ומחלק שם בין בעל שמועות דבי' אמרו שכבוד הס"ת גדול יותר ובגברא רבה שיודע לפרש את התורה ולשבחה בטעמה שפיר אמרו דהוא עדיף מס"ת עיי"ש ועפ"י הנ"ל א"ש דבטרם שקנה אותה כל כבודו הוא רק משום כבוד תורת ד' לכן לא עדיף מינה דהוא אתא מחמתה לא כן אחר שקנה אותה ונעשית שלו ע"י שהשביחה דאז נתעלה יותר ובי' אמרו הני בבלאי טפשאי דקיימי מקמי ס"ת וכו'

ואולי י"ל עפי"ז נמי מ"ש בתענית ד' האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא רתח בגויי' לפימ"ש רש"י שם דצורבא מיקרי בחור חריף ובימי נעוריו. וכמ"ש ג"כ בהקדמת בית אפרים ח' יו"ד לפרש מ"ש ביומא כ"ו ל"מ צורבא מרבנן דמורה אלא או דאתא משבט יששכר או משבט לוי דקאי ג"כ על הזוכה בילדותו להורות ומיישב שם עפי"ז משה"ק התוס' שם מה שהביאו קרא דיהודה מחוקקי דכתיב בתהלים ולא הביא מ"ש בתורה לא יסור שבט מיהודה. ומשום דהאי קרא דיהודה מחוקקי דרשו בסנהדרין ק"ד על דואג ואחיתופל שלא האריכו ימים עיי"ש ושם ד' ק"ו דלא זכו לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא וכמ"ש ביומא שם וכמו כן נדייק נמי בכאן מ"ש האי צורבא מרבנן דרתח. היינו בימי ילדותו שעדיין לא קנה את התורה ולא נעשית שלו לכן אין בידו למחול וכמ"ש בקידושין ל"ב דמאי דיכול למחול הוא משום שהתורה דילי' הוא, ורק בצורבא מרבנן הוא שי"ל דאורייתא רתח בגוי' שאין בידו למחול וקצרתי]

אכן לענ"ד א"א לפרש דברי רבא כן שהרי רבא הוא דקאמר לה ואיהו לשיטתי' הא ס"ל בב"ק צ"ט ע"ב דלכו"ע ס"ל דאין אומן קונה בש"כ והאיך נימא מ"ש רבא דלבסוף נקראת תורתו משום דקנה לה ע"י השבח אשר ע"כ הנראה לפרש דברי רבא בפשיטות מ"ש כאן בתחלה כאן בסוף דהכונה הוא בתחלה היינו בשעה שלומד לעצמו ובסוף היינו אחר שזכה ללמד לאחרים וכמ"ש שם עוד בע"ז רבא רמי כתיב על גפי וכתיב על כסא בתחלה על גפי כו' ופירש"י שם בל"א בתחלה בלא תלמידים כמו אם בגפו יבוא ולשיטתי' קאמר רבא דדריש בנדרים נ"ה מאי דכתיב וממדבר מתנה כיון שעושה אדם א"ע כמדבר ניתנה לו התורה במתנה ופירשו שם הר"ן והרא"ש ז"ל דהיינו שמפקיר א"ע ללמוד לכל אז ניתנה לו במתנה ונעשית תורתו והוא משום שעדיין לא קנה אותה ע"י השבח ולשיטתי' דס"ל דאין אומן קונה בש"כ ורק ע"י מה שמלמדה לאחרים זוכה לכך וזה פשוט ונכון בע"ה ולפי המתבאר לעיל בשם הצל"ח ז"ל דאחר שכבר ניתנה לו התורה במתנה שוב אינו משכחה וכמ"ש גבי מרע"ה בהא דנדרים ל"ח א"כ גם לדברנו נאמן בפירושא דגמ' סנהדרין פ"ח שמשרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן כו' ג"כ כנ"ל שדין גרמא להם שלא היה בכחם ללמדם לאחרים משום שלא שמשו כ"צ ולכן גברה השכחה כיון שעדיין לא קנו אותה ולכן לא הי' ג"כ בכחם להרבות השלום ומכיון שחטאו כבר הי' מקום שיחולו עליהם הגזירות הרבות מאחר שהופר ברית השלום וכנ"ל ויתפרש לפי"ז ג"כ מ"ש בשבת קל"ח ב' עתידה תורה שתשתכח מישראל וכו' ואבדה חכמת חכמיו וגו' ושם קל"ט ע"א אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל כו' שמעו נא וגו' ראשיה בשוחד ישפטו כו' רשעים הן אלא שתלו בטחונם במי שאמר והי' העולם לפיכך מביא הקב"ה עליהם ג' פורעניות כנגד ג' עבירות וכו' עיי"ש וברי"ף שם מקשה הא כל הני ג' עבירות של שוחד חדא נינהו עיי"ש עוד הקשה במהרש"א בח"א יומא ט' ע"ב דשם מבואר דג' עבירות היו בידם היינו ע"ז ג"ע ש"ד ובשבת משמע דקאי רק על הני ג' דקחשיב בקרא מענין השוחד עיי"ש. ולדברינו י"ל דהא באמת אף שהי' בידם חטא ע"ז ג"ע ש"ד מ"מ הא כל זמן שהי' שלום ביניהם א"א הי לפורעניות לבוא עליהם וכנ"ל ורק משום דמה שהת"ח מרבים שלום בעולם ל"ש רק בדיינים כשרים הדנין דין אמת וכו' אבל מכיון שראשיה בשוחד ישפטו כו' היינו ששכחו את התורה ושפטו רק בשוחד וממילא לא נתקבלו דבריהם ולא נעשה שלום ביניהם ולכן נענשו על ג' עבירות שבידם וז"ש רשעים הן היינו מהג' עבירות האמירות שהי' בידם ורק שתלו בטחונם במי שאמר והי' העולם כמ"ש בב"ר פי"ב שבתחלה עלה במחשבה לברוא העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים כו' שותף מדה"ר למדה"ד שנאמר בדבר ד' שמים נעשו. הרי דבאמירה הי' מדה"ר וז"ש שתלו בטחונם במי שאמר והי' העולם היינו שסמכו א"ע על מדה"ר ואם הי' השלום שורר אצלם אז באמת הי' מתקיים ע"י מדה"ר רק מכיון שראשיה בשוחד ישפטו כו' ול"ה מרבים שלום בעולם לכן מביא הקב"ה עליהם ג' פורעניות כנגד ג' עבירות שהי' בידם מהני חמורות ובאמת האי דשוחד לא חשיב אלא חדא רק דעי"ז נענשו על אינך עבירות החמורות וכנ"ל וקצרתי: פלג ג

ונקדים עוד מעתה קושית הקצוה"ח סי' ש"ו ס"ק ד' בשם הפנ"י מ' גיטין ד' כ' במ"ש