לפלגות ראובן חלק ב לד

חילוקא דרבנן שלהי מ' כתובות והתחלה למ' גיטין בדרך אגדה והלכה בע"ה: פלג א

הנה כבר ביארנו בע"ה עפ"י דרך הלכה שייכות כתובות לגיטין בדין כתובה דאורייתא עיין בדברינו לעיל שלהי מ' יבמות (פלג א' ופלג ב') וכאן נאמר בדרך דרוש בע"ה במאי דמסיימינן כאן במילי דאגדה

א"ר זירא א"ר ירמי' בר אבא דור שבן דוד בא קטיגוריא בת"ח כי אמריתא קמי' דשמואל אמר צירוף אחר צירוף שנאמר ועוד בה עשירי' וכו' אר"ח ב"א אמר רב עתידין כל אילני סרק שבא"י שיטענו פירות וכו'. ובפנ"י כתב לפרש שייכות הני מאמרים דמשום דיליף שמואל מקרא דועוד בה עשירי' וגו' שיהי' צירוף אחר צירוף היינו שיטהרו מזוהמת חטא אדה"ר ואז יזכו לעוה"ב ותיקשי מש"ש בהאי קרא כאלה וכאלין כו' שהם מאילני סרק שאינן מוציאין פירות שהם מיני ארזים וכמ"ש בב"ב ד' פ' שא"ע פירות לכן מוסיף עוד לומר משמי' דרב דעתידין גם אילני סרק שבא"י לעשות פירות ושפיר נמשלו הצדיקים לארז גם בזה וארזים הן חשובין בכל האילנות ואיכא נמי תרתי למעליותא עיי"ש

ולהסביר הדברים נראה בע"ה עפימ"ש במהרש"א בח"א כאן לפרש מ"ש קטיגוריא בת"ח דהוא עפימ"ש בסנהדרין (צ"ח ע"א) מאי ליוצא ולבא אין שלום מן הצר רב אמר אף ת"ח שכתוב בהם שלום דכתיב שלום רב לאוהבי תורתך אין שלום מפני צר יעו"ש ויתבאר בע"ה עפימ"ש בילקוט הושע רמז תק"ך חבור עצבים אפרים הנח לו אמר רבי גדול השלום שאפילו ישראל עע"ז ושלום ביניהם כביכול א"י לשלוט בהם שנאמר חבור עצבים וגו' אבל משנחלקו כו' חלק לבם עתה יאשמו הא גדול השלום ושנואה המחלוקת ע"כ ולפי שהת"ח הן הן המרבים שלים בעולם לכן בבואם הני אמוראי להשמיענו שיתוקן העולם כמו שהיתה בימי אדה"ר קודם החטא ואשר ע"כ ירבו עליהם גזירות אחר גזירות והיינו צירוף אחר צירוף כדי למרק אותם ולצרף אותם מזוהמת חטא אדה"ר כמ"ש בפנ"י ז"ל לכן הקדימו תחלה לומר שבדור ההוא ע"כ יהי' ג"כ קטיגוריא בין הת"ח עצמן וכמובן אשר בהיות מחלוקת בין הת"ח לא יתקבלו דבריהם אצל בני דורם ולא יהי' בכחם להרבות שלום בעולם וכמ"ש התקוששו וקושו ואמר ר"ל קשוט עצמך וכו סנהדרין (יט ע"א

) ואולי יש להמליץ בזה גם מ"ש חז"ל ת"ח מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך וגו' א"ת בניך אלא בוניך היינו שלא תוכל לקרות וכל בניך. לימודי ד' שיהי' בכח הת"ח לפעול עליהם אלא אם תקרא בוניך היינו שיקרא ורב שלום בוניך שיהי' שלום בין הת"ח עצמן שהם הם הבונים. ואז דבריהם נשמעים ומתקבלים וכל בניך לימודי ד'. ומכיון שאמרו חז"ל שבזמן שיש שלום בעולם אין כל אומה ולשון שולטות בהם לגזור עליהם גזירות אף אם ירבו לפשוע ח"ו לכן הקדימו חז"ל כאן לייעד גם את זה שבדור שבן דוד בא בו יהי' קטיגוריא בין הת"ח וממילא יתבטל השלום ויתרבו הגזירות ועי"ז יצטרפו מן הזוהמא ויגיעו לתכליתן

וכן דייקי נמי קראי שם בזכרי' ח' כמש"ש תחלה כה אמר ד' שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים וגו' הנני מושיע את עמי מארץ מזרח וגו' והיו לי לעם וגו' כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהי' וגו' וליוצא ולבא אין שלום מן הצר היינו כמ"ש חז"ל בסנהדרין י' צ"ח שגם אצל הת"ח אין שלום ועי"ז ואשלח את כל האדם איש ברעהו כי על ידי שיתבטל השלום ולא ישמעו לקול המורים הת"ח יתחדשו ג"כ הגזירות וכמ"ש גם כן באיכה ד' פני ד' חלקם שנפרדו הלבבות לא יוסיף להביטם והגורם לזה הוא מפני שפני כהנים לא נשאו וגו' ומסיים בנחמה ועתה לא כימים הראשונים וגו' כי זרע השלום הגפן תתן פרי' וגו' והייתם ברכה אל תיראו תחזקנה ידיכם כמובן אשר מרוב הצרות והגזירות שיתחדשו כפי ייעודי חז"ל יש לחוש לרפיון האמונה ח"ו וצריכין חיזוק לבטוח בשם ד' ובדברי הנביאים אשר בנפלם לא תוסיף אז קום בתולת ישראל וכמ"ש בתהלים ע"א אשר הראיתני צרות רבות ורעות מזה ידעתי שתשוב תחייני ומתהומות הארץ אשר הנני נשקע כמו בתהום מזה אדע כי תשוב תעלני וכמ"ש בילקוט תהלים על פסוק יענך ד' ביום צרה משל לאב ובן שהלכו בדרך נתייגע הבן א"ל האב כשתראה ביה"ק תדע שהגענו לעיר כן אמר הנביא כשיתרבו הצרות עליכם תדעו שגאולה קרובה שנאמר יענך ד' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב: **(הג"ה עיין ברכות ס"ד ע"א מ"ש אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק מכאן לבעל הקורה שיכנס בעבי' של קורה ביאור הדברים כפשוטן נראה עפימ"ש המפרשים בענין מספר הי"ב שבטים איך שמספר הי"ב הוא דבר הכרחי כדי שיהי' נערכים לי"ב מזלות עיין אפיק"י ח"א ד' נהרות איתן מ"ש בשם השר דון מהרא"י פ' וישב שזהו טעם החרדה הגדולה שחרדו כל ישראל בפלגש בגבעה ויבכו ויאמרו למה ד' אלקי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד ומפני זה הי' צער יעקב כ"כ גדול בהפקד יוסף מתוך בניו יעיי"ש מש"כ מהמדרש תנחומא פ וישב ד"א אמר יעקב הרי נפרצה ברית השבטים כמה יגיעות יגעתי להעמיד י"ב כו' כנגד י"ב מזלות וכו' י"ב אבנים באפוד וכו' עיי"ש מ"ש לפרש עפי"ז מ"ש ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם שמשו"ה לא צוה את התורה רק לנו ולא הקדים ליתנה להאבות וכו' משום שא"א לקבוע דירתו יתברך אצל ישראל זולת בהתאסף ראשי העם היינו ההתחלת הכוללות הם האבות וכו' יחד שבטי ישראל ר"ל גם בהתאסף י"ב השבטים איש לא נעדר ולזה נמשכה גם נתינת התורה עד זמן התאסף כל המציאות השלמה עיי"ש ופירשתי בזה גם מ"ש בקרא שם אח"ז יחי ראובן ואל ימות כפירש"י שם שלא יזכר לו מעשה בלהה ומוסיף לומר ויהי מתיו מספר שמזה מוכיח דע"כ לא יחשוב ד' לו עון וכל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה שהרי נמנה הוא במספר הי"ב שבטים המוכרח לקבלת התורה וכנ"ל ועיין ילקוט בראשית רמז קמ"ג אמר יעקב הלא נפרצה ברית השבטים כמה יגיעות יגעתי להעמיד י"ב שבטים כל מעשיו של הקב"ה כנגד י"ב וכו' ופירשו בזה המפרשים ז"ל מ"ש בסנהדרין י"ט במ"ש בישעי' כט כה אמר ד' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם וכי היכן מצינו ליעקב שפדה את אברהם אר"י אמר רב שפדאו מצער גידול בנים והיינו דכתיב לא עתה יבוש יעקב מאביו ולא עתה פניו יחורו מאבי אביו עיי"ש והענין הוא משום שמאז כרת הקב"ה ברית את אברהם הי' נצרך שיוליד י"ב שבטים וכמ"ש גם בב"ר פכ"ד זה ספר תולדות)**