לפלגות ראובן חלק ב טו

אליבא דריה"ג דאסור בתפילין מה"ת מקרא דושמרת אבל אנן קייל"ן כר"ע דהוי רשות וצריכין לה"ט דצריך לחלצן ואתי לאתויי יעו"ש ולפי דבריו ז"ל כיון דלישנא קמא שם אליבא דריה"ג קאי ע"כ גם האיכא דמתני לה אסיפא קאי נמי אליב' דריה"ג הרי דס"ל דגם לריה"ג פטור מחטאת אם יצא בתפילין בשבת דודאי דוחק גדול הוא לומר דרישא רבותא קמ"ל לריה"ג וסיפא רביתא קמל"ן אליבא דר"ע לריה"ג אה"נ שיתחייב וכמובן להמעיין בסוגיא הנ"ל

ה) ומוכח ע"כ דאה"נ דגם לריה"ג פטור מחטאת ול"א דהאיסור משוי עליו כמשא והנראה בטעמא דמלתא דלא דמי האי איסורא לאיסורא דבל תוסיף שפירש רש"י בעירובין דמשוי עליו כמשא וי"ל בזה עפימ"ש הרמב"ם בפ"ד מה' תפילין שם דרק אם הניחן לכתחלה בלילה עובר בל"ת. אבל אם אינו חולצן בלילה אחר שכבר היו מונחים עליו א"ח וא"ע עליו עיי"ש בהלכה יו"ד ובכ"מ שם [שלא כאינך רבותינו הראשונים ז"ל דס"ל דרק אם לילה ז"ת הוא דמחלקינן בין הנחה לסילוק אבל אי לילה לאו ז"ת הוא ואסור מה"ת להניחן הה"נ אם אינו מסלקן ע' ברא"ש בה"ק ה' תפילין סי' י"ז ובב"י או"ח סי' ל' ודו"ק]: **(הג"ה [ולכאו' ילה"ק לשי' הרמב"ם לפמ"ש דקיימינן השתא דס"ל דגם לריה"ג דשבת לאו ז"ת הוא מ"מ א"צ לחלוץ א"כ תיקשי מ"ש במנחות ל"ו ע"ב ומי אמר רבה בר"ה הכי וכו' ס"ח וכו' לא חולץ ולא מניח הא ודאי חשכה חולץ ההוא בע"ש איתמר הרי דבשבת מחויב לחלצן מיהת לריה"ג. דאל"כ תיקשי הא דרבה בר"ה אכן באמת לק"מ דעיקר סברת הרמב"ם במ"ש שא"צ לחלוץ אף אי לאו ז"ת הוא משום שגרם כגירסת הרי"ף שם בגמ' וחשך ולא סלק תפילין וזה סובר הרמב"ם דודאי הלכה דלילה לאו ז"ת הוא ונמצא דמאי קאמר הגמ' הלכה וא"מ כן היינו הלכה דאף אי לאו ז"ת הוא א"צ לחלוץ ואין מורין כן לרבים וכ"כ בכ"מ ונמצא ל"ק כלל על הרמב"ם דלפי האמת אפשר דרבה בר"ה דהוי מצלי באורתא היינו בעודן עליו ומאי דאמר ספק חשיכה רבותא קמל"ן דאף בס"ח אינו מניח רק בסוגיא שם דעדיין לא ידע הך סברא דלחלוץ לכו"ע אינו צריך לכן הוכרח לומר דפליגי וגם הך מימרא דרבה בר"ה בס"ח ההוא בע"ש איתמר אבל לפי המסקנא אינו נצרך לזה ודו"ק

]:)** ולפי"ז נראה לומר דכיון דאינו אסור אלא להניחן לכתחלה אבל להשהותן עליו מותר מה"ת ה"ה נמי באם הניחן באיסור ג"כ א"ח מה"ת לסלקן ממנו כיון דחזינן שאין החזקתן עליו איסור מה"ת ורק עצם ההנחה אסרה עליו התור' לכתחלה בלילה אבל אם מחזיקן עליו בלילה אין שים איסור מדאורייתא א"כ מה לי אם מונחים עליו בהיתר מבעוד יום או שהניחן עליו לכתחלה בלילה באיסור אחר שמדינא רשאי הוא להשהותן ולהחזיקן עליו גם בלילה ורק להניחן לכתחלה הוא שאסרה תורה. ואם כנים דברינו גבי איסור לילה ודאי פשיטא נמי דה"ה גם באיסור שבת ויו"ט דודאי אין חוב עליו לסלקן גם אם הניחן עליו באיסור לפי"ז דהא איסור לילה ואיסור שבת ויו"ט שוין הן ותרווייהו מחד קרא נפקי וכיון דס"ל להרמב"ם דבמונחין עליו מביום א"ח לסלקן בלילה מה"ת וה"ה נמי גבי שויו"ט דרשאי הוא להחזיקן עליו בשמונחים עליו מבחול וכמ"ש ג"כ בעי"ט סי' י"ט דבזה ודאי שוין הן א"כ הה"נ דאף אם הניחן עליו באיסור אינו מחויב לסלקן מעתה מה"ת ואיסורא דעבד עבד ושוב א"ע עליו בהחזקתן וא"כ בפשוטו מובן החילוק שבין איסור זה דושמרת לאיסורא דבל תוסיף דרק איסור ב"ת שפיר משוי עליו כמשא משום שעובר עליו בכל רגע מחויב לסלקו לא כן בהאי איסורא דושמרת לפי מה שכתבנו דאיסורא דעבד עבד ועתה שוב א"ע עליו אין עליהם דין משא ומשו"ה א"ח עליהן חטאת גם לריה"ג אם יצא בתפילין דרך מלבוש ודו"ק

ו) אמנם כן לפי"ז יקשה לן לכאורה קושית האחרונים ז"ל שנתקשו בהאי סוגיא דשבת י"ב דקאמר שם תנא דבי ר"י יוצא אדם בתפילין ע"ש ע"ח מ"ט וכו' משום דחייב למשמש בתפילין ק"ו מציץ מידכר דכיר והקשו דל"ל להש"ס לומר ה"ט דחייב למשמש תיפוק לי' כיון דאינו חייב חטאת אפי' אם יצא בהם בשבת כמ"ש בשבת ס"א ושם לעיל די"א הא קאמר רבא דבכ"מ שא"ח חטאת אם יצא בשבת ל"ג רבנן עם חשיכה וא"כ ל"ל ה"ט דחייב למשמש ועיין, עמק יהושע סי' ד' מש"כ לתרץ עפימ"ש לחלק דרק לריה"ג הוא דאיצטריך ה"ט משום דלדידי' כיון דאסור להניח תפילין בשבת משוי עליו כמשא ורק לרע"ק כיון דאין עליו איסור כלל גם אם מניחן בשבת לדידי' פטור מחטאת אבל לריה"ג אה"נ דחייב חטאת בשבת ובע"ש ע"ח ה"ט דשרי משים דחייב למשמש וכו' עיי"ש ולדברינו הנה נדחה האי תירוצא דהא לדידן גם לריה"ג מיפטר מחטאת וא"כ ה"ט דחייב למשמש דנקט הש"ס אליבא דמאן נקט לה והא גם בלא"ה אין לאסור כיון דאין כאן חיוב חטאת גם בשבת אליבא דכו"ע

ז) והי' אפשר לומר דהתם נקט לה ה"ט אליבא דרבנן הוא הת"ק שם במנחות ד' ל"ו ע"א דס"ל לילה לאו ז"ת הוא כלל וגם אינו מחלק בין חליצה להנחה ולדידהו ס"ל דמחויב לחלצן בלילה גם אם לבשן בהיתר לדידהו ודאי דהאי איסור נמי משוי עליו כמשא כמו איסור ב"ת וחייב חטאת ואי לאו טעמא דהיסח הדעת שחייב למשמש בתפילין בכל שעה הי' אסור לצאת ע"ש ע"ח בתפילין משום שמא ישכח ויצא ולדידהו הוא דנקט שם הש"ס ה"ט אלא דעדיין אין זה מספיק לא שינויא דידן ולא שינויא דבעל עמק יהושע הנ"ל ליישב שיטת הרמב"ם דהא לדידי' נמי תיקשי קושיא זו דמצינו לדידי' שמצריך נמי ה"ט דחייב למשמש וכו' שמשו"ה הוא דרשאי לצאת בתפילין בע"ש ע"ח וכמ"ש בפי"ט מה' שבת הכ"ו ואיהו ז"ל הא פסק שם לעיל פט"ו ה"ב כרבא דבמקום דא"ח חטאת ל"ג בי' רבנן ע"ש ע"ח ולדידי' תקשה אף אי נימא דס"ל כריה"ג גם בשבת ויו"ט הא סוף סוף מצינו בדבריו דס"ל שם בה' שבת פי"ט הי"ד שהיוצא בתפילין בשבת פטור וא"כ לדידי' וקשה ל"ל ה"ט דחייב למשמש בתפילין לענין דמותר לצאת בהם בע"ש ע"ח וכנ"ל תיפוק לי' הא גם אם יצא בהן בשבת א"ח חטאת ולפלא על בעל עמ"י שלא נחית ליישב גם דעת הרמב"ם אשר אין תירוצו מספיק אליבא דידי'

ח) ובהתבונני בזה מצאתי בע"ה שכבר נתקשו בהאי קושיא הב"י והט"ז או"ח סי' רנ"ב וכבר הקדימם ג"כ הרשב"א בחי' לשבת ד' י"א ע"ב ד"ה אמר אביי והוא ז"ל תי' בפשיטות דבדברים השכיחים מצינו שגזרו רבנן גם בדבר שאין איסורו אלא מדרבנן והביא שם ראי' לזה מלקמן ע"ש ומצאתי שגם בביאור הגר"א ז"ל שם באו"ח סס"י רנ"ב כיון לד' הרשב"א הנ"ל ולפלא שלא הביאו דבריו. שוב ראיתי בישוי"ע שם ס"ק ה' שהביא ד' הרשב"א ז"ל הנ"ל ועיי"ש מ"ש ליישב עפי"ז גם ד' התוס' בשבת י"א א' ד"ה שמא ישכח שכתבו דחיישינן שמא ישכח