לפלגות ראובן חלק ב יד

פלג ו) בישוב קושית הט"ז אה"ע סי' ד' ובמת לו בן תוך ל' אי שייך עליו אנינות ושם בהג"ה ביאור ד' הירושלמי ס"פ נושאין וישוב קושית בעל עמק הלכה סי' קמ"ב

פלג ז) בדין עבודת הקרבנות בשבת אי היא בגדר דחוי' או הותרה. ובהג"ה שם ישוב לקושית הגרעק"א בגהש"ס זבחים ד' ק"ד ע"ב

פלג ח) במ"ש במנחות ע"ב חביבה מצוה בשעתה ובישוב קושית השאג"א על הש"ך ובישוב שיטת הרמב"ם גבי עומר שפסק דקציה"ע דו"ש. אף דס"ל שגם נקצר ביום כשר. ובישוב ד' הרשב"א שבת בשם הרמב"ן ז"ל הנ"ל בפלג א'

פלג ט) בישוב קושית השאג"א על הש"ך ז"ל בדין קטן שנימול תוך ח'. ובדין אם העושה מצוה בשעה שהי' פטור ממנה. אם יוצא י"ח מצוה או לא ומחלק בין מצוה נמשכת לאינה נמשכת ומבאר דב' מצות יש במילה וכו'

פלג י) מיישב עפי"ז מה שלא מל אברהם אע"ה א"ע קודם שנצטוה. ומפלפל שם בכללא דדון מינה ומינה ואוקי באתרה. ושם בהג"ה מיישב סתירת הסוגיות בסנהדרין כ"ב ובתענית י"ז לענין אם כהנים מותרים לשתות יין בזה"ז. עוד שם בישוב שי' הרמב"ם במאי דפסק גבי כלאים דהנהגה. שאינו אלא במין אחד טמא ומין אחד טהור ממשה"ק עליו רבותינו מסוגיא דחולין ע"ט

פלג יא) מחבר סוף המסכת לתחילתה עפ"ד הפוסקים דחופה א"ק דדייק תנא ותני בג' דרכים ולא תני בד' וה"ט משום דאין ללמוד חופה מק"ו די"ל דיו אסוף דינא כרבנן דר"ט. ומבאר איך דתלי בזה הא דבה"א בפרוטה ובש"פ הוא מדס"ל דון מינה ואוקי באתרה ומאן דס"ל הכי ס"ל כרבנן דר"ט דאמרי' דיו אפי' במקום דמיפרך ק"ו. ומחבר בזה מס' קידושין למס' ב"ק בהא דתני שור לרגלו ומבעה לשינו וקרן שיירי' משום דבתמין ולבסוף מועדין לא קמיירי וזה ע"כ כרבנן דלר"ט אף קרן מועדין מתחילתן דס"ל קרן בחצר הניזק נ"ש משלם וע"כ כרבנן כדמוכחינן מהא דא"א ע"מ שקיים כה"ת כולה: בע"ה דרשה לבר מצוה אשר דרש דרש מר בני היקר ונעלה. הרב הגדול חו"ב ונודע לתהלה כש"ת מ' שמעון זאב שליט"א ביום שנתחייב במצות הוא כ"ד מנ"א רב נחת לפ"ק

א) הנה המג"א בסי' ש"א ס"ק נ"ד הקשה בשם התוי"ט לדידן דקייל"ן דשבת לאו ז"ת הוא א"כ המוצא תפילין בשבת יהי' מותר להכניס גם ב' זוגות בב"א דהא ל"ע בבל תוסיף כיון דלאו זמנו הוא יעו"ש מ"ש לתרץ ובישוי"ע שם שדחה תירוצו

עוד הקשה השאג"א סי' מ"א על הרמב"ם דס"ל בפ"ד מה' תפילין דלילה לאו ז"ת ויליף לה מקרא דושמרת את החוקה דקאי על תפילין כריה"ג ועובר עליו בלאו ולפי"ז הא בשבת נמי דינא הכי כיון דמחד קרא נפקי וא"כ אמאי פסק בפ"ט מה"ש במוצא תפילין שמכניס אותן זוג זוג והאיך שרי הרי עובר בלאו דושמרת אם לובש תפילין בשבת עיי"ש שנשאר בקושיא

ב) וליישב זה נקדים תחלה מה שהחליטו רבותינו הקדמונים ז"ל דאף דריה"ג ור"ע תרווייהו ס"ל דשבת לאו ז"ת היא מ"מ איכא בינייהו טובא דלריה"ג דיליף לה מקרא דושמרת אסור להניח תפילין בשויו"ט כמו בלילה ואם הניתן עובר בלאו או בעשה ולר"ע דממעט לשויו"ט מקרא דוהי' לך לאות יצאו שויו"ט שא"צ אות לא ממעט להו קרא אלא מחיובא שא"ח להניח תפילין בשויו"ט אבל מ"מ אין איסור בדבר ואם רצה להניח תפילין בשויו"ט הרשות בידי עיין ב"י או"ח סי' כ"ט ובשאג"א סי' מ"א ובאחרונים ולא הביאו שכן מפורש ג"כ בתוס' נדה ד' נ"א ע"ב סד"ה ולבני יעו"ש. יתיישב עפי"ז גם משה"ק בשעה"מ פ"ד מה' תפילין בסתירת ד' התוס' שבמנחות ד' ל"ו ע"ב ד"ה אי קסבר כתבו לתרץ משה"ק שם במאי דקאמר רב בשבת ס"ד כ"מ שאסרו חכמים לצאת בהן לרה"ר אסור נמי בחצר חוץ מכבול ופיאה נכרית הול"ל נמי חוץ מתפילין ותי' משום דלמ"ד שבת לאו ז"ת ל"ש למימר חוץ מתפילין הרי ס"ל דלמ"ד שבת לאו ז"ת הוא אסור להניחן בשבת ואילו בביצה ד' ט"ו ע"א סד"ה הרי כתבו דנהי דלאו ז"ת הוא שוי"ט מ"מ ליכא איסור להניחן עיי"ש שנשאר בקושיא ולק"מ לפי משנ"ת דזה תלי בפלוגתת ריה"ג ור"ע ובמנחות שם ודאי דרק אליבא דריה"ג הוא דכתבו כן דאסור בתפילין בשויו"ט ובביצה שם וכן בהא דנדה שהבאנו איירי אליבא דר"ע ולדידי' רשות הוא להניח תפילין גם בשויו"ט ואין איסור בדבר וכנ"ל

ג) והנה פשיטא לי' להשאג"א ז"ל דס"ל להרמב"ם כריה"ג גם גבי שבת ויו"ט דמחד קרא יליף להו אמנם יש לדון בדבר זה טובא חדא שבה' תפילין שם פ"ד ה"י מביא להדיא דרשת ר"ע גבי שויו"ט דממעט להו מקרא דוהי' לך לאות עיי"ש ובכ"מ אמנם עי"ש בשאג"א מש"כ דריה"ג נמי אדרשה דר"ע סמיך ושם בהל' י"א במש"כ הרמב"ם דהמניח תפילין לכתחלה אחר שתשקע החמה עובר בלאו נמי לא הזכיר זה גבי שויו"ט דאיירי ג"כ שם בהלכה זו הרי משמע פשטא דמילתא דס"ל דבשבת ויו"ט אינו לוקה המניח תפילין בהם וכן יש להוכיח ג"כ דס"ל להרמב"ם כר"ע דאין איסור כלל בהנחת תפילין בשויו"ט לפימ"ש השאג"א שם דמאי דאמר רב ספרא בשבת ס"א דהיוצא בתפילין בשבת פטור מחטאת גם למ"ד דשבת לאו ז"ת הוא משום דדרך מלבוש עביד דע"כ רק לר"ע הוא דקפטר לי' מחטאת משום דלא ממעט לי' מקרא דלאות אלא מחיובא אבל מ"מ אין איסור בדבר הא מיהת לריה"ג ודאי דעובר עליהן וחייב ג"כ חטאת משום דאיסורא משוי עליו כמשא כמ"ש רש"י בעירובין צ"ה לענין בל תוסיף. וכיון דמצינו להרמב"ם שפ' ג"כ בפי"ט מה' שבת הי"ד דא"ח חט את בתפילין אם יצא לרה"ר בהן ע"כ דכר"ע ס"ל דאינן אלא רשות ומדינא שרי להניח תפילין בשויו"ט אם אינו מכוין למצוה [דאז עובר בב"ת אם מכוין למצוה כמ"ש המג"א בסי' ל"א בשם הרשב"א ז"ל עיי"ש] וכמשנ"ת

ד) אכן מצאתי לקדוש אחד מדבר בהיפוך דהסוגיא דשבת ס"א הנ"ל אזלא דוקא אליבא דריה"ג והוא מרן רבינו הגר"א זצוק"ל בביאוריו לאו"ח סי' ש"א ס"ז עיי"ש במש"ש שאין לצאת בתפילין בשבת מפני שצריך לחלצן בביהכנ"ס תיפוק לי' דשבת לאו ז"ת הוא וכתב שם דבשבת קאי שם