לפלגות ראובן חלק ב יב

דר"ט ור"ע אזלי לשיטתם. ומחבר סיומא דמ' יבמות לריש מ' כתובות באופן נעלה: מערכה ב' לסיומא דמ' כתובות ולהתחלת מ' גיטין ובו ו' פלגים

פלג א) בביאור ד' הגמ' שלהי מ' כתובות ובמ"ש א"ת בניך אלא בוניך. ושם בהג"ה ביאור מ"ש בברכות ס"ד מכאן לבעה"ק שיכנס בעוביו של קורה. ומ"ש באין מליץ יושר וכו' תגיד ליעקב ד"ח ומשפט

פלג ב) במ"ש בתחלה נקראת תורת ד' ואח"כ תורתו עפ"י הא דאומן קונה בש"כ ובביאור ד' הגמ' בשבת קל"ח עתידה תורה שתשתכח וכו' ובמש"ש עוד צא ובדוק בדייני ישראל

פלג ג) במשה"ק האחרונים במתניתין דגיטין ד' ך' דחשו"ק כשרים לכתוב את הגט. והא קונה את הגט מדין אומן קונה בש"כ. משיג ע"ד העי"ט ומקשה גם ע"ד הקצוה"ח בענין זה. ושקיל וטרי בדין אומן העובד בחנם אם גם הוא קונה בש"כ או לא. ומתרץ השגת התו"ג על הג"פ בדין זה. ובהג"ה שם ידובר בדברי התוס' גיטין שם ובד' ההפלאה כתובות ק"ב ומ"ש הקצוה"ח בדין שיעבודא דאורייתא

פלג ד) בדין אם צריך שיקנה הבעל את הנייר קודם כתיבת הגט דוקא. ומביא ד' הגרי"מ בענין זה. ומיישב עפ"י דבריו ז"ל קושית הקצוה"ח והפ"י הנ"ל. אמנם סותר עיקר דבריו אח"כ ומקיים משנ"ת לעיל ומתמה גם על הפנ"י. ומתרץ שי' ר"ת בפשיטות

פלג ה) ממתיק מ"ש לעיל דלמ"ד אומן קונה בש"כ קונה את התורה בלימודו ומפרש עפי"ז מ"ש חז"ל שלהי כתובות ומחבר למ' גיטין בדרך צחות דרבה ורבא דפליגי ריש גיטין אזלי לטעמייהו. ומפלפל קצת בריש מ' גיטין בדברים נכונים

פלג ו) מחבר מ' כתובות למ' גיטין גם עפ"י הלכה בין להפוסקים דס"ל להלכה דאומן קונה בש"כ ובין להני דפליגי וס"ל לדינא דאין אומן קונה בש"כ ומפלפל בסוגיא דריש גיטין ובד' התוס' שם מ"ש דנקט פסול דלשמה יותר משארי פסולים ובמ"ש האחרונים בזה: מערכה ג' לסיומא דמ' נדרים ולהתחלתה. וכן להתחלת מ' נזיר. ובו ח' פלגים

פלג א) מביא הסוגיא דשלהי נדרים ופירושי הראשונים בהני עובדי אי מיירי באומרת טא"ל או לא. ובמש"כ האחרונים בזה. ומביא ד' הרא"ש פ"ב דיבמות אשר נתקשו בו האחרונים ז"ל ומיישב דבריו בטו"ט ושם בהג"ה מיישב קושית הישוי"ע אה"ע סי' קט"ו ס"ק ד'

פלג ב) מפלפל בד' הר"ן שלהי נדרים ומביא קושית הברית אברהם המפורסמת ובמ"ש האחרונים לתרץ זה. ובפי' מ"ש חז"ל בכ"מ אפקעינהו רבנן לקידושין מיני'. ומסביר הדברים בטו"ט. גם מתרץ לקושית בעל עי"ט סי' קס"ט

פלג ג) מפלפל בענין חד"א אם הוא מדין נאמנות או מדין נדר. ומביא מש"כ בזה גדולי הקדמונים והאחרונים ז"ל ושקיל וטרי בדבריהם ומסיק דפליגי בזה רבותינו הראשונים ז"ל

פלג ד) מביא סתירת המהרי"ט בענין זה. ומסביר דבריו דלא תיקשי אהדדי. ומתמה על השעה"מ בענין הנ"ל. ומיישב בטו"ט שיטת הסוברים דחד"א הוא מטעם נדר וכמו שהחליטו האחרונים

פלג ה) מביא ד' המל"מ בשם המהרלנ"ח דדוקא באומר ד"ז עלי כנבלה אז ל"ח האיסור. לפי שלא הזכיר לשון איסור אבל אמר ד"ז אסור עלי כנבלה שפיר חייל האיסור והוא נדר גמור ומפלפל בדין זה ומביא משה"ק המח"א ע"ז. ומתרץ קושיותיו של המח"א בטו"ט

פלג ו) בישוב קושית המח"א הנ"ל מהא דנזיר שמשון דהיינו דמדייק תנא ולא תנא שם רק הריני כשמשון ול"ק הריני נזיר כשמשון

פלג ז) מחבר סוף המסכת לתחילתה. ולתחילת מ' נזיר. ומבאר שם לשון איסור אי הוי נדר גמור. ומוכיח איך שכל הראשונים אזלי בזה לשיטתם ושם בהג"ה הערה אי בנדר שהודר ברבים צריכים ג' או י' לבד הנודר

פלג ח) מקשה ומתרץ בריש מ' נדרים ומחבר שני המסכתות אליבא דכל החולקים באלה השיטות. ומבאר דבריהם בטוב טעם: מערכה ד' לסיומא דמ' נזיר והתחלה למ' גיטין ולמ' סוטה ובו ז' פלגים

פלג א) יבאר שיטת הרמב"ם דס"ל דנזיר כשמואל ה"ז נ"ע ומוזהר על הטומאה דקשיא לפי"ז איך טימא שמואל א"ע והרג לאגג. ובמשה"ק הרד"ק על עיקר הנזירות האיך חל והא אין אשה מדרת את בנה בנזיר. ושם עוד מענין אם נשים מצוות על החינוך. ובהג"ה שם ידובר בענין תנאי ושליחות בנזירות ושבועות וכו'

פלג ב) בכללא דאין דנין מהלכה. ובדין החינוך אי שייך בנשים כנ"ל וישוב נכון בדיוקא דקרא דכתיב גבי שמואל כל הימים "אשר היה" הוא שאול לד'

פלג ג) תירוץ הגאון בעל שפה"נ על קושית הרד"ק הנ"ל. משום דקדוה"ג חיילא גם על דשלב"ל ומחבר עפי"ז מ' נזיר למ' סוטה. ושוב דחי זאת דהא ליתא. ובהג"ה שם ידובר בדין עובר ירך אמו ובדין כרות גיטא גבי ג"ש. עוד שם ביאור ד' הירושלמי פ"ר דקידושין ה"ג. וישוב לקושית השעה"מ בענין זה

פלג ד) בקושית הדורל"צ האיך טימא שמואל א"ע לאגג. ומחבר עפי"ז סיומא דמ' נזיר לריש מ' קידושין ולריש מ' ב"ק

פלג ה) ישוב לקושית הדורל"צ עפ"י שיטת היראים דכהן ונזיר רשאים לטמא א"ע לעכו"ם גם במו"מ וישוב לקושית הגרעק"א על פירש"י יומא פ' במה דאין הכהנים מצווים על טומאת שרץ

פלג ו) עוד בהאי ענינא בביאור הסוגיא דיבמות ס"א ובדברי הקצוה"ח סי' ת"י בדין תקרובות עכו"ם. ובענין ספק מצוה אי לחומרא מה"ת. ובישוב שיטת הרמב"ם במה שמצינו דין מיוחד גבי נזיר. וממשיך עפי"ז מ' נזיר למ' גיטין

פלג ז) מחבר מ' נזיר למ' סוטה. וכסידור התוס' יו"ט ז"ל ושם בהג"ה בקושית הדורל"צ האיך משכחת גיורת קטנה מה"ת הא לא בת זכי' היא: