לפלגות ראובן חלק א צה

לי' בש"ס כאן בהאי סוגיא דביצה אי עדיין נשאר חזקה להנדרס והבדיקה הוא רק מדרבנן משום דאיכא לברורי וביו"ט שוחטין משום שמחת יו"ט או דילמא כיון שנדרס לית לי' חזקה כלל וכסתימת התוס' ריש נדה ד"ה דאיכא ריעותא מגופה יעו"ש וא"כ צריך הכא בדיקה מה"ת ואין שוחטין ביו"ט והיינו דכתב הר"ן דאזלינן לחומרא בדאורייתא יעו"ש ומעתה לפי"ד הח"ס ז"ל לק"מ משה"ק בעוי"ט הנ"ל דאדרבא מוכח לפי"ז מכאן דאי בעי בדיקה מה"ת אסור לשחוט ביו"ט דכל עיקרי של צד ההיתר הוא משום דס"ל דעיקר הבדיקה כאן אינה אלא מדרבנן

ומ"ש בעוי"ט שם עוד להקשות מליבון רעפים לפי"מ דאמר אנן מפני שצריך לחסמן מתנינן לה דמשמע דמפני שצריך לבודקן לא איכפת לן ול"ח שמא פקעי וליבן אותם שלא לצורך או"נ אלא ודאי משמע מהכא דהא דשרינן לשחוט עוף הנדרס לאו משום דמדרבנן בעלמא בעי בדיקה אלא אפילו אי בעי בדיקה מה"ת נמי בעי להתיר ביו"ט משום דאוכל נפש ביו"ט היתר גמור הוא ומשום שמא ימצא כשירה מותר לשחוט הואיל והוא אינו יודע וסבור שכשירה היא וכמו דאמרינן מתוך והואיל גבי יו"ט יעו"ש. הנה משה"ק מליבון רעפים כנ"ל לענ"ד לק"מ עפי"מ דקייל"ן באו"ח סי' תק"ח כשיטת הר"מ דגם בישנים אסור מה"ט דמחסמן ורק בקדירה ע"י בישול צריך חדשה דוקא עיין במחצה"ש שם ס"ק ב' וא"כ שפיר י"ל דהיינו דקאמר שם אנן מפני שצריך לחסמן כו' והיינו דמשו"ה גם בישנים אסור ואפשר עוד דאה"נ דבישנים ל"ש כלל חשש דלבודקן דודאי לא פקעי וכן מצאתי ג"כ אח"כ בצל"ח שם שכתב כן והביא גם בשם שעה"מ כנ"ל וכנ"ל וז"ב. ומ"ש עוד בעוי"ט ראי' מביצה (דף כ"ה) מכאן למדה תורה ד"א שלא יאכל אדם בשר קודם הפשט וניתוח וכו' והתנן כדר"ה כו' מאי לאו מבית טביחתה ממש וכו' והקשה ל"ל לאתויי מדר"ח דתני מבית טביחתה ממש תיפוק ליה דאי מחזקינן לס' טריפות ואסור לאכול מהן קודם בדיקה א"כ בהמה ביו"ט היכי שחטינן וכו' א"ו דמספק מותר לשחוט ביו"ט יעו"ש הנה במחכתה"ר הרי כבר זכה בזה השאג"א שם בעצמו בראי' זו ודחי לה שפיר די"ל דמסתמא דגמ' נמי ספוקי מספקא לי' אי מחזקינן לה ריעותא ביו"ט או לא ואת"ל קאמר. את"ל אין מחזיקין ריעותא ביו"ט אפשר לומר ממקום שטובחת אכילה ולא תסייע לר"ה מהא יעו"ש

אכן לפלא על השאג"א שלא דחה עפ"י דרך זה גם הראיה שהביא שם מסוגיא דחולין (דף נ"א) גבי בית הרחם א"ב משום ריסוקי איברים דמשני הבמ"ע כגון שהפריס ע"ג קרקע והא מ"מ צריך בדיקה ומ"מ מותר לשוחטה ביו"ט הרי דשרי יעו"ש ולפי הנ"ל אינה ראי' דשם דאין מכאן סייעתא לר"נ דאפשר לאוקמי שהפריס ע"ג קרקע ונימא באמת דאין מחזיקין ריעותא ביו"ט ומצאתי שגם בצל"ח שם דחה ראי' זו כנ"ל יעו"ש: פלג ז

ומש"ש עוד בעוי"ט להביא ראיה דמותר לשחוט ספק טריפה ביו"ט מהא דביצה (דף ו') גבי אפרוח שנולד ביו"ט דפריך וכי מה בין זה לעגל שנולד ביו"ט שתק רב וכו' מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם כו' והקשה הא כיון דלאו ממתני' או מברייתא פריך רק משום דלא אשכחן מאן דאסר א"כ תיקשי מה בין זה לעגל שנולד מספק טריפה דאסור לשחוט אמו לאוכלה ולאו מוכן לכלבים דשמא היא כשרה כו' יעו"ש מ"ש לדחות ראי' זו בעצמו וגם זו"ז הנה יעויין להגאון ר' יהונתן בס' על ה' יו"ט פ"ב ה"א שכתב להדי דמברייתא פריך וכן מצא בירושלמי פ"ג במתני' בכור שנפל לבור וכו' תני עגל בכור שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר יעו"ש ולפי זה לא קשה מידי מה דלא פריך מעגל שנולד מספק טריפה ואולי באמת תיתסר בספק טריפה אי ס"ל כנ"ל. ועיי"ש עוד בעוי"ט שרצה לדון דעוף הנדרס אפשר דמשו"ה פסקו להקל משום דהוי מקלקל בחבורה דבעוף ל"ש מתקן להוציא מידי אבמה"ח לב"נ דאין ב"נ מוזהר על אבמה"ח של עוף ותיקון אחר ליכא יעוי"ש

הנה לבד שלפימ"ש הכ"מ פ"ט מהלכות מלכים סוף ה"י דאף דאין ב"נ נהרג עליו מכל מקום איסורא איכא ואם כן שפיר חשיב מתקן לכאורה. אכן כבר העיר בעצמו שאכתי ד' הרמב"ם אין לתרץ בזה שהרי להדיא פסק בפ"ב מהלכות יו"ט ה"ד דגם בבהמה נפולה דצריכה בדיקה מותר לשוחטה ביו"ט ומאוד תמוהים לי דברי הח"ס שם בסימן ס"ו שמחלק ג"כ בין עוף לבהמה דרק בעוף שחיותו מועט ורובא דעופות שנתרסקו איבריהם אינן חיים מעל"ע וזה כיון שהוא חי מעל"ע יצא מספק ריסוק עיי"ש שמיישב עפי"ז קושית המג"א סי' תצ"ח מ"ש עוף הנדרס ביו"ט דמותר מעגל הנולד ביו"ט דבעי הפריס עיי"ש ולפלא שהרי להדיא פסק הרמב"ם לקולא גם גבי בהמה וכנ"ל ומש"ש עוד דאפשר גם בבהמה פטור דהוי מקלקל משום שאין תיקונו בא מיד כיון שהבהמה טריפה ואסורה לישראל באכילה אסורה לב"נ עד שתמות וכמ"ש הגרעק"א בשו"ת סי' קס"ה יעו"ש. לפלא גם זה שהרי הרמב"ם ס"ל בפ"ח מה' שבת בחובל וצורך לדם חייב דמשמע להדיא דגם בצריך לכלבו חייב אף דאין התיקון בא מיד שהרי לר"י כתבו התוס' מה"ט דמיפטר בכה"ג וכן מוכרח. גם זו"ז הרי הרמב"ם הא פסק בפ"ט מה' מלכים דמפרכסת אסורה לב"נ עד שתמות ולית לי' מי איכא מידי כלל א"כ הא לעולם במקום שאסור לישראל אין תיקונו בא מיד: (ע' בלוח התיקון

ורק מ"מ מש"ש ליישב עפי"ז משה"ק האחרונים מבהמה מסוכנת אמאי מותר לשחוט הא צריכה בדיקה. ותי' עפ"י הנ"ל בשם ס' באר אברהם דמסוכנת שאני דאם לא תפרכס א"כ הרי בידוע שנטולה נשמתה